את השם "מקורות" מכיר כל ילד בישראל בהקשר שלשמו נוסדה, כמפורט בתזכיר המקורי של חברת המים הלאומית: "להוציא לפועל ולעשות את כל הדברים הנחוצים להשגת מים, אגירתם, מכירתם, מסירתם, הפצתם והמצאתם". אולם התמורות שהביא הזמן, 84 שנים לאחר שנוסדה, שינו את פני החברה והרחיבו את תחומי עיסוקה.
מרדכי מרדכי (67), היו"ר הפורש של דירקטוריון מקורות, מתבונן בתום שבע וחצי שנים בתפקיד בסיפוק על המתרחש: החברה, שהונפקה בבורסה לניירות ערך סחירים ב־2019, השלימה בשבוע שעבר את מכירת מתקן ההתפלה באשדוד לשפיר וג'נריישן קפיטל ב־909 מיליון שקל ובכך הושלם גם מהלך היסטורי: כל מתקני ההתפלה הגדולים בישראל הועברו לידיים פרטיות.
באותו שבוע נודע כי המדינה מתכוונת להשלים את העברת הנכסים של המוביל הארצי (מפעל פרויקט המים הארצי, מפא"ר - כס"ו) לידי מקורות, כחלק מהחלטת ממשלה שהתקבלה בפברואר 2019, לאור הצורך בהגדלת היקף ההשקעה במשק המים באופן ניכר.
זמן קצר קודם לכן, בחודש יוני השנה, לאור צפי שמבוסס על הערכותיה כי שוק בקרת המים עשוי לצמוח במהירות בשנים הקרובות, הודיעה החברה על הקמת הסטארט־אפ "Watersight", שיפעל בתחומי ניטור איכויות המים - החל באפשרות לניטור ביתי וניטור מערכות מים בבניינים ושכונות וכלה בניטור מערכות מים שלמות של מדינות.
לשם כך חברה אל Newsight Imaging, שפועלת מנס ציונה ומתמחה בפיתוח חיישנים לתעשיות שונות ובהן הרכב והרפואה. ברקע, על שם מקורות, שזכתה בכמה מענקים של הרשות לחדשנות, רשומים מספר פטנטים באירופה ובארה"ב.
הפרטת ההתפלה
גם הדוחות הכספיים של מקורות לרבעון השני של 2021 מסבים לו נחת, עם זינוק ברווח הנקי בחציון הראשון ל־142 מיליון שקל, כלומר עלייה של כ־53% לעומת הרווח הנקי בתקופה המקבילה אשתקד. על פי הדוחות, צריכת המים בחקלאות רשמה עלייה של כ־17%, מכירות המים לירדן ולרשות הפלסטינית גדלו בכ־25% ונרשמה עלייה של 54% ברווח הרבעוני - ל־63 מיליון שקל.
"אני פורש בתחושה של הרבה סיפוק מהעשייה", אומר מרדכי. "כל דבר צריך להגיע לקצו. גם התפקיד הזה. למה אתגעגע? לאנשים. יש פה אנשים איכותיים ומסורים, מקצועיים ואחראים מאוד. בכל הזדמנות שהיה אפשר להעביר להם את המסר הזה, דאגתי לעשות כך".
את תקופת כהונתו כיו"ר הדירקטוריון מחלק מרדכי לשני חלקים עיקריים. "בשלוש השנים הראשונות הקדשתי את עיקר מרצי כיו"ר דירקטוריון 'מקורות פיתוח וייזום בע"מ' למתקן ההתפלה באשדוד. קיבלנו באיחור מתקן צולע, ונכנסתי לעובי הקורה לטיפול בשני צירים: האחד מול הקבלן המבצע, שהיה שותפות של מינרב ו־SEDYT הספרדית, כדי להוציא אותו מהפרויקט על רקע חילוקי דעות, איחור במסירת המתקן ואי־עמידה בתפוקות. ואכן, בסופו של דבר, הובלתי לפשרה עם הקבלן והוצאתי אותו מהפרויקט.
"מחירו של המתקן היה מיליארד שקל שהגיעו ממימון חיצוני, בעיקר של בנק הפועלים, ו־400 מיליון שקל של מקורות, בהשקעה משותפת. הובלתי קו שלפיו כמו שארבעה מתקנים להתפלה נמצאים בידיים פרטיות, מקורות, שהיא חברה ממשלתית, תמכור את המתקן שלה לידיים פרטיות. זו הייתה מלאכה לא קלה. החברה קיבלה מתקן שלא עובד ולכן החלה לרשום מחיקת רכוש.
"זה הסתכם במחיקה כוללת של כ־430 מיליון שקל, שהושלמה עוד ב־2017. בפועל קיבלנו 909 מיליון שקל על נכס שהיה רשום בספרים אפס שווי. הייתי צריך לערוך הסכם משולש בין מקורות, המממנים והמדינה, ואכן נחתם הסכם שבמסגרתו כל אחד הכניס את הכתף מתחת לאלונקה ונתן את חלקו. סוף התהליך היה בשבוע שעבר. סוכרייה מתוקה מאוד לסיום התפקיד".
החלק השני, כלומר ארבע וחצי השנים האחרונות, הוא תהליך המודרניזציה שהוביל בחברה. "מקורות הפכה להיות מחברה ממשלתית ישנה לחברה מודרנית, אחרי שכמעט ולא נגעו בחברה הזו במשך עשרות שנים. כיום החברה נמצאת במקום אחר. בארבע השנים האחרונות נכנס לתפקיד המנכ"ל הנמרץ אלי כהן, ויחד הובלנו את השינוי בחברה.
"חלק מהרפורמה כלל התייעלות וצמצום מצבת העובדים. מטבע הדברים, ועד העובדים לא אהב את זה, אבל הבין שיש לו עסק עם הנהלה רצינית ואחראית שרוצה בטובת החברה ומבקשת להפוך אותה לחזקה יותר. הוועד שיתף פעולה. הצלחנו לצמצם את מצבת כוח האדם בחברה בכ־170 עובדים ולא לקלוט במקומם אחרים. זו מחיקת תקנים אמיתית. התהליך עוד לא הושלם, ועדיין נמצא בביצוע.
"מצד שני, כמעט הכפלנו את תקציבי הפיתוח שלנו: מ־800 מיליון למיליארד וחצי שקל בשנה, מכיוון שהממשלה נתנה אמון בחברה, וגם את זה עשינו ללא תוספת כוח אדם. השקענו במערכות מידע ופיתחנו את נושא הסייבר. החשיבה היא עסקית יותר. אנחנו מקדמים את הנכסים שלנו במטרה לשרת את נושא החשמל הסולארי באמצעות השכרת שטחים ליזמים.
"כך אנחנו מרוויחים גם חשמל ירוק ולא מזהם וגם הכנסה. מקורות היא צרכנית האנרגיה הגדולה ביותר במדינת ישראל. 5% מסך צריכת החשמל השנתית היא שלנו, וזה עולה לנו כמעט מיליארד שקל בשנה. לכן אחת המשימות הגדולות שלנו היא להוריד את צריכת האנרגיה.
"במקביל, החברה נערכת לכניסה לשוק התקשורת עם הצבת סיבים אופטיים בצנרת המים הארצית, עם יכולת מהירה וזולה יחסית לחבר ערים ומושבים לעולם של תעבורת נתונים מהירה".
ובמישור הבינלאומי?
"ישראל היא בעלת שם עולמי בכל הנוגע למים. יחידת החדשנות שלנו ממשיכה לחפש חברות הזנק שיוכלו לשרת את משק המים המקומי, עם גישה לשווקים חדשים גם מעבר לים, כיאה לחברה עסקית מודרנית שמתאימה את עצמה למציאות של היום. כאסטרטגיה, אנחנו לא מבצעים עבודות אלא מביאים את היתרון היחסי שלנו בייעוץ ובתכנון תוכניות אב למים, מערכת פיקוד ובקרה משוכללת והורדת פחת המים. אנחנו כבר עושים עבודה בפועל מול בחריין, לייעוץ ולתכנון, ונמצאים בשלבים מתקדמים מאוד של הבנות והסכמים עם דובאי".
לא לעמוד במקום
סך צריכת המים בשנה בישראל נע בין 2 ל־2.2 מיליארד קוב, מתוכם כ־600 מיליון קוב מי התפלה, עוד 1.2 מיליארד קוב חקלאות והשאר תעשייה ושימושים אחרים. אל חמשת מתקני ההתפלה הפעילים באשקלון, בפלמחים, בשורק, בחדרה וכעת גם באשדוד, יצטרפו בשנים הקרובות מתקנים במרכז ובצפון. עם בצורות ובלעדיהן, בישראל יש מספיק מים.
"כיום צריכת המים של משקי הבית עומדת על 80% ממתקני התפלה, ועם המתקן החדש באשדוד הנתון יעלה ל־%90", אומר מרדכי. "אין מחסור במים. כל העסק הופך להיות עסק כלכלי של איך מתפילים את המים בזול ואיך מובילים בזול עד הבית".
בעניין התעריפים, עדיין אין בשורה של ממש לצרכנים: "אנחנו אומנם לא במחסור אבל יש רגולטור שקובע את תעריף המים, היא רשות המים, וזאת בהסתמך בין השאר על שלושה פקטורים: התשלום למתקני ההתפלה, עלויות הובלת המים של מקורות, וכמובן, תעריפי התאגידים", אומר מרדכי.
בתפקידיו הקודמים כיהן מרדכי כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל משרד התקשורת, יו"ר ומנהל הרשות לשירותים ציבוריים - מים וביוב, מנכ"ל משרד הפנים, פרק זמן קצר כמנכ"ל משרד הרווחה, משנה למנכ"ל עיריית ירושלים וסגן גזבר עיריית ירושלים לתקציבים. "המכנה המשותף לכל התפקידים שלי הוא הצורך לדעת לנהל. צריך להשקיע, לקחת את הנושא שאתה אחראי עליו ברצינות, להפעיל שכל ישר, לזהות את הבעיות ולרתום את כל מי שעובד סביבך למציאת פתרונות לבעיות.
"אומנם הגעתי ממשרדי ממשלה, אבל ידעתי שחברת מקורות, כמו כל חברה ממשלתית, מחויבת לעבוד עסקית. מהר מאוד התאקלמתי וקיבלתי החלטות עסקיות בדירקטוריון. שלוש ההחלטות החשובות שלי היו מכירת מתקן ההתפלה באשדוד שהובלתי באופן אישי, תוכנית ההתייעלות בכוח האדם ובחירת מנכ"ל טוב. כשאתה בוחר מנכ"ל טוב, יש מי שמבצע את המדיניות שאתה מאמין בה. אלי כהן הוא מנכ"ל החברה בארבע השנים האחרונות. אדם משכמו ומעלה. כל מה שמניתי, שהביא את החברה למקום אחר, הוא ביצוע שלו".
מסר לבא או הבאה אחריך?
"לא לשקוט על השמרים. החברה במצב טוב. לעמוד במקום פירושו לסגת. צריך לחשוב איך לקדם ולהתפתח עוד ועוד".