הפינטק הישראלי לוהט, עם כעשרה יוניקורנים (חברה פרטית המוערכת בשווי של כ־1 מיליארד דולר ומעלה) חדשים שנוצרו במהלך המחצית הראשונה של השנה. עם זאת, הגאווה הלאומית עדיין לא מוציאה את חברות הפינטק משולי החדשנות הפיננסית העולמית שבה הן נמצאות, אלא מול ענקיות התחום דוגמת ויזה, פייפאל, ו־SQUARE.
זאת מאחר שבעולם הפיננסי הבינלאומי המושג "פינטק" עדיין מתקשר לפעילות הבנקים, כרטיסי האשראי וחברות התשלומים הדיגיטליות - בעיקר האמריקאיות - המובילות אותו גם בבורסות.
חמש החברות הציבוריות הגדולות בעולם בהגדרה העמומה של מערכת הפיננסים העולמית לפינטק הן ויזה, מאסטרקארד, פייפאל, אמריקן אקספרס', ו־SQUARE, והן נסחרות בוול סטריט ארה"ב בשוויים הנעים בין 97.4 מיליארד דולר לאחרונה ועד ל־426.4 מיליארד דולר לראשונה (ראו טבלה).
"פינטק הוא מושג שמבטא שוק גדול שבעיניים בינלאומיות מכיל בתוכו את כלל המערכת הפיננסית", מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית השקעות אופנהיימר. "ולישראל אין בו דריסת רגל מובילה. החברות הישראליות, כולל כאלו שהגיעו לשווי של כ־10 מיליארד דולר, הן עדיין קטנות. יש מקום במערכת הזו גם לשחקנים קטנים, אבל החברות המובילות את התחום בעולם נשארו החברות האמריקאיות, ובראשן ויזה, מאסטרקארד ופייפאל, כל אחת מכיוונה".
"אחריהן, בהיבטי שווי שוק, אמריקן אקספרס, שבראייה האמריקאית היא מוסד פיננסי משל עצמה ומתפקדת בפועל כבנק, וענקית תשלומי המובייל SQUARE. כל החמש נסחרות בוול סטריט".
המערכת הפיננסית משוועת לפתרונות, אך בניגוד למדינת ישראל הקטנה, שבה קל יחסית לעשות פיילוטים בתחום, חברות הענק הבינלאומיות מקשות יותר על כניסת שינויים לתחום, ולא בטוח ששוויי חברות הפינטק הישראליות כיום יצדיקו עצמם לעתיד הקרוב.
"מצד אחד קיים פוטנציאל רב בחדשנות במערכות הפיננסיות", ממשיך וסצ'ונוק, "ובעיקר בארה"ב, שכן שוק התשלומים הפיננסים בה מפגר הרבה מאחורי ישראל או סינגפור. אפילו בעבודה הפנימית של הבנקים עצמם עדיין מדובר בהעברות רבות של ניירת. לכן גם כמה מהחברות הגדולות בארה"ב הן כאלה שדואגות למערכות סריקת צ'קים והפקדתם, לדוגמה.
"מצד שני, קשה להטמיע מערכות חדשות בבנקים האמריקאיים, שכן מדובר בגופי ענק, שחלקם פרוסים על מאות ואלפי סניפים בעולם. אם בוחנים גוף כמו בנק אוף אמריקה, גודלו בארה"ב יקשה על יישום והטמעה של כל מערכת באשר היא, וזאת עוד לפני שנכנסנו לתרבות עסקאות המזומן שעדיין שולטת בארה"ב.
"דבר נוסף שצריך לזכור הוא שתעשיית הפינטק היא בסופו של דבר עדיין סוג של ממשק בלבד לבנקים. אם לתת לכך המחשה, אז בשוק דוגמת סין, רוב התשלומים כיום עוברים באמצעות הטלפונים הניידים. שם השחקנים החזקים הם עליבאבא, באמצעות עליפיי (Alipay), וטנסנט, באמצעות וויצ'ט (WeChat).
"שתיהן מחזיקות כל אחת במחצית מהשוק הסיני, אך הן עדיין רק ממשק לבנקים, שהם המבצעים את כל הסליקה וההעברה בפועל של התשלומים, ובהם עדיין נמצאים החשבונות".
ירידת שערים גלובלית
בזמן שהחברות הישראליות מקבלות עירוי מזומנים תמידי לאחר שעוררו את חלום התשואה בקרב המשקיעים, ארבע מבין חמש חברות הענק הבינלאומיות הציבוריות בתחום חוו ירידה ממוצעת של כ־10.6% מתחילת השנה. עיקר הירידות אירעו במהלך אוקטובר האחרון, על רקע פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי של השנה. זאת כאשר מדד S&P500 לדוגמה, עלה ב־24.7% לאותה תקופה.
הירידה החדה ביותר מיוחסת למניית ענקית התשלומים הדיגיטלית פייפאל, שירדה ב־19.1% מתחילת השנה ועד יום המסחר האחרון שנבחן (ראו טבלה). לצדה ענקיות האשראי ויזה ומסאטרקארד ירדו גם הן ב־10.6% ו־10% לאותה תקופה, בהתאמה.
"פייפאל נחלשה מאוד, בעיקר בחודשים האחרונים", מפרט ורסצ'ונוק. "וזאת לאחר סדרה של אכזבות בתוצאות פעילותה, בעיקר בהקשר הקורונה. שהרי בקורונה פעילותה של פייפאל צמחה בעקבות עלייה בצריכה באינטרנט, שהובילה לעלייה בצורך בפלטפורמת תשלום.
"בשל כך היא חוותה עלייה בהיקף העסקאות שמהם גבתה עמלה, לצד עלייה בהיקף הלקוחות. אך עם החזרה לשגרה, היקף העסקאות, וכן היקף ההצטרפות של הלקוחות החדשים, ירדו.
"בקרב ויזה ומאסטרקארד הקורונה עבדה הפוך. בזמן המגיפה ירדה פעילותן בשל מיעוט עסקאות פיזיות בחנויות ובשווקים. נוסף לכך היו פחות נסיעות לחו"ל, שהובילו לפחות עמלות המרת מטבע, שהיא פעילות רווחית מאוד בקרב חברות כרטיסי האשראי האמריקאיות, ושלושת אלה השפיעו על הכנסות ענקיות האשראי הללו.
"עם החזרה לשגרה, היקף העסקאות וסכומן עולה בהתמדה בקרב שתי ענקיות האשראי המובילות את פעילות הפינטק בארה"ב, ואם ניקח את חברת ויזה כדוגמה, ניווכח שהיא מציגה שיעורי רווחיות העומדים על כ־50%, לצד מודל עסקי נטול סיכון כמעט. כמו כן מדובר בחברה המקבלת תגמולים מהבנקים על שימוש בכרטיס האשראי שלה, לצד הכנסות על כל גיהוץ מבתי העסק וקבלת אותן עמלות המרת מטבע, שהובילו את מנייתה למתן את הירידות שחוותה בזמן הקורונה".
לעומתה, מניית חברת אשראי אחרת - אמריקן אקספרס - מובילה את טבלת חמש ענקיות הפינטק הציבוריות האמריקאיות, לאחר זינוק של 41.3% במחיר מנייתה מאז תחילת השנה.
"אמריקן אקספרס פועלת כמוסד פיננסי לכל דבר ומפוקחת בידי הבנק המרכזי" מסביר ורסצ'ונוק, "ולכן המודל העסקי שלה מסוכן יותר וכולל בתוכו סיכוני אשראי. עם זאת, כיוון שהיא פועלת כבנק לצד פעילות כחברת אשראי, היא צומחת מהר יותר מבנק עם החזרה לשגרה, וזה כנראה הוביל לשיגור מנייתה כלפי מעלה. ובהקשר זה חשוב להעלות את נושא הסיכון בקרב תעשיית הפינטק, ובה גם היוניקורנים הישראליים. הבעיה אינה מתחילה בשווי החברות, אלא ברמת הסיכון שבפעילותן".
"ניקח לדוגמה חברת פינטק שפועלת באמצעות בינה מלאכותית לטיפול בהלוואות מסוכנות. הרי רוב המידע נמצא רק בידי הבנקים, ואילו אותה חברה רק מתחילה ללמוד את השוק והסיכונים בו באמצעות לקוחותיה הראשונים, ואין בידיה דאטה של היסטוריית אשראי לדוגמה.
"הבנקים לא ייתנו הלוואה ללא היסטוריית אשראי, אך חברות הפינטק כן, ואם להפיק את הלקח משנת 2008, אז יש סיכון גבוה במתן הלוואות - וזה הרבה יותר מסוכן ממכפיל גבוה, שכן מדובר באפשרות לקריסת העסק כולו. בהיבט הזה בהחלט רואים סימנים הדומים לתחילת המפולת ב־2008, שגרמה לקריסה של כל העולם הפיננסי. אבל כל עוד הכלכלה צומחת והריביות נמוכות, זה עובד".
"נכון, הבנקים מאבדים נתח שוק לטובת חברות אחרות, אבל זה בעיקר לאלו עם היסטוריית אשראי בעייתית, וחברות הנותנות הלוואות המתמקדות בפלחי שוק דוגמת רכישת רכבים או הלוואות סטודנטים".
מה צופן העתיד לתעשיית הפינטק הישראלית והאם קצב הגיוסים שנבנה על חלומות התשואה יתממש בקרוב? גורמים בשוק ההון מאמינים כי המערכת הפיננסית העולמית תהיה חייבת להתנהל בעיקר מול מתחרים חזקים דוגמת ענקיות קמעונאות, על חלקים שהיו שמורים בעבר רק להן. נוסף לכך, הבנקים ושאר הגופים במערכת הפיננסית יהיו חייבים להתאים עצמם לאופי ההתנהלות של צרכנים בני דור ה־Y, הדורשים לקבל שירותים שקופים, נגישים, מהירים, פשוטים, ודיגיטליים.