המפקח על הבנקים יאיר אבידן מסביר כיצד הבנקים צלחו את תקופת הקורונה | ריאיון

מבין כל הנושאים שעל הפרק, מבקש המפקח על הבנקים יאיר אבידן לפתוח את הריאיון בציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. סגניתו, שהתנדבה במעון לנשים מוכות בירושלים, נחשפה לעומק הבעיה, וחשוב לו לציין: "אני מקווה שהמאבק באלימות נגד נשים ובכלל יהיה בכל יום. שכל יום יהיה כזה. המערכת הבנקאית מגויסת לטובת הנושא ועושה הרבה בתחום, וגם הוכנה אמנה".

ובחזרה לבנקאות השוטפת: הבנקים הגדולים פרסמו בימים האחרונים את דוחותיהם הכספיים לרבעון השלישי של 2021 ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. מדובר בדוחות הטובים ביותר שפורסמו בשנים האחרונות, עם תשואות דמיוניות של יותר מ־15%. הקורונה מבחינת המערכת הבנקאית הייתה כלא הייתה.

הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי הכפילו ברבעון השלישי את רווחיהם בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והם הסתכמו ב־4.83 מיליארד שקל. הרווח בתשעת החודשים הראשונים של 2021 זינק פי שלושה לסכום עתק של 14.4 מיליארד שקל. בזכות הרווחיות יוצאת הדופק פינקו הבנקים את בעלי המניות (בפועל מדובר במשקיעים המוסדיים המחזיקים בשליטה האפקטיבית) בדיווידנד של 3.5 מיליארד שקל.

האם מדובר ברווחיות סבירה שתימשך לאורך השנים? האם אין מדובר ברווח חזירי שבא על חשבון הלקוחות? המפקח על הבנקים משתף לבקשתי ניתוח ראשון של התוצאות שהוכן באגף הפיקוח: "התוצאות העסקיות של הבנקים מתחילת 2021 היו גבוהות גם בגלל ההשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שהייתה יוצאת דופן בגלל הקורונה. אבל מדובר בדוחות טובים גם בראייה ארוכת טווח כשמשווים את התוצאות לשנים 2018 ו־2019. הרווחיות הבסיסית בין השנים גדלה לאורך זמן ב־20%. שיעור התשואה על ההון עמד על 15%. אם ננטרל את המרכיבים החד־פעמיים, רווחי הבנקים במונחי תשואה על ההון עומדים לאורך זמן על 10.25%. תשואה על ההון הגבוהה מ־15% היא יוצאת דופן לאורך זמן.

"גם ניקח לדוגמה את תוכנית העבודה של מזרחי טפחות לשנים 2022־2025, נראה שהבנק שואף להגיע עד סוף 2025 לשיעור תשואה להון של 14%. לדעתי, תשואה ממוצעת על ההון של כ־13% לאורך זמן היא בהחלט סבירה, וגם תואמת את הסטנדרטים הבינלאומיים".

יש טענות כי רווחי הבנקים נובעים בעיקר מההכנסות מעמלות, שאותן הבנקים מעלים ללא הפסקה.
"זה לא מדויק, והנתונים שניתחנו בפיקוח מראים אחרת. המרכיב העיקרי ברווחיות מתחילת 2021 הוא נושא ההכנסות מהפסדי אשראי. מתחילת השנה נרשמה הכנסה של 3.3 מיליארד שקל מסעיף זה, בהשוואה להוצאה של 7.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר רק סעיף זה מסביר 11 מיליארד שקל ברווחי הבנקים. ההכנסות בסעיף הפסדי האשראי משקפים את ההתאוששות במשק, וזה ניכר בפעילות הלקוחות. מתחילת 2021 הוחזרו 43% מהחובות הבעייתיים של הלקוחות. מדובר בעיקר בהפרשות קבוצתיות שנעשו על בסיס כללי ולא על בסיס פרטני של לקוחות. כל זה משקף ירידה בסביבת הסיכון".

בוא נחזור לנושא העמלות, שכל כך מטריד את הציבור. בנקים ייקרו עמלות בעו"ש.
"ניתוח הרווחים מראה שחלק מהרווחיות הגיעה מפעילות ריאלית כמו מימושים בתיק ניירות הערך. ההכנסות שאינן מריבית גדלו מ־12 מיליארד שקל ל־14 מיליארד שקל בלבד, ומדובר על פעילות טבעית בניירות ערך. אני חוזר ומדגיש שהגידול בהכנסות בעמלות אינו נובע מייקורן. בעמלות הבסיסיות בחשבון העו"ש יש אפילו ירידה ריאלית. מתחילת 2021 נרשם אומנם גידול של 7.5% בהיקף גביית העמלות, אבל הדבר אינו נובע מייקורן, אלא מהגידול בהיקף הפעילות בניירות ערך ומהתאוששות בפעילות בחברות כרטיסי האשראי. לפי הנתונים שלנו, עמלות הבנקים ירדו בעשור האחרון ב־40%".

האם בעקבות הרווחיות יוצאת הדופן תסיר עד סוף השנה את המגבלות הבנקאיות על חלוקת דיווידנד ותאפשר חלוקה חופשית? בשום מדינה מערבית מתקדמת לא הוטלה הגבלה כזאת.
"המערכת הבנקאית יציבה ואיתנה. עד היום הבנקים חילקו בגין רווחי 2020 דיווידנד של עד 30%. בהוראת השעה ל־2021 נקבעה חלוקה בשיעור דומה עבור רווחי 2021. הוראת השעה תפוג בסוף השנה, ואז נקבל את ההחלטה. בתשובה לשאלתך, אני עדיין לא יודע מה היא תהיה. בהחלטה נביא בחשבון את רמת היציבות של המערכת הבנקאית כפי שהשתקפה בדוחות הכספיים, אבל גם את רמת תחלואת הקורונה. בימים האחרונים אומרים שאנחנו עלולים להיכנס לגל חמישי. כאמור, הוראת השעה תפוג בסוף השנה, וכעת אני מעדיף שלא לצאת בהצהרות".

ומה לגבי השינויים שאתה מתכנן לגבי תגמול יושבי הראש של הדירקטוריונים בבנקים? האם מדובר, בין השאר, בהתאמת גובה התגמול להיקף המשרה?
"השינויים בהסדרי התגמול לא נכנסו לתוקף, מכיוון שהוראת השעה בנושא הוארכה עד סוף השנה. אנחנו בתהליך היוועצות עם הוועדה המייעצת. חלק מההערות של הבנקאים התקבלו, וטיוטת ההוראה שונתה. אני בתקווה שהתהליך יסתיים עד 31 בדצמבר, ואז נפרסם את הנוהל הבנקאי החדש".

אני שומע מהבנקאים שיש אפשרות לבחינה מחודשת של הגבלות השכר. מהי עמדתך בנושא?
"סוגיית שכר הבנקאים נקבעה בחקיקה, ואני לא מטפל בנושא הזה. אבל לדעתי לא נכון לטפל בסוגיה זו בעיתוי הנוכחי. עם כל האתגרים שיש למערכת הבנקאית, אני לא רואה מקום או טעם לטפל בזה עכשיו".