האם המשבר החוקתי שכל כך מזהירים מפניו בעקבות המהפכה המשפטית יוביל למשבר גם בשוק מטבע החוץ ולמשיכה מבוהלת של כספים? נתוני בנק ישראל שפורסמו אתמול מוכיחים שלפחות בשלב זה מדובר באזעקות שווא, אם כי מוקדם להעריך לגבי הטווח הארוך. יתרות מטבע החוץ זינקו בחודש ינואר 2023 ב־6.8 מיליארד דולר לשיא של 201 מיליארד דולר. מדובר בשיא שלא נרשם מאז מרץ 2022 כשהיקף היתרות היה גם אז גבוה מ־200 מיליארד דולר. בחודש דצמבר 2022 הסתכם היקף היתרות ב־194 מיליארד דולר.
מספר גורמים, ובראשם שערוך היתרות, הביאו לגידול. השערוך הגדיל את היתרות ב־5.6 מיליארד דולר. גורם נוסף - העברת מטבע מחו"ל בהיקף של 1.1 מיליארד דולר - שהוא ככל הנראה חלק מגיוס הון שבוצע על ידי החשב הכללי באוצר. הגורם השלישי שהגדיל את היתרות ב־41 מיליון דולר - העברות של המגזר הפרטי מחו"ל. הגידול ביתרות מוכיח לכאורה שהמשבר החוקתי אינו משפיע בשלב זה על יתרות המטבע. הדבר בולט עוד יותר על רקע הדיווחים שמספר חברות הייטק החליטו למשוך כספים מישראל ולהעבירם לחו"ל.
למרות הדיווחים האופטימיים על גובה היתרות, השקל נחלש אתמול לעומת הדולר ב־2.24% והשער היציג נקבע על 3.474. היחלשות השקל היא אחד הסימנים המעידים על האפשרות להוצאת כספים מישראל. ואולם סימנים אלה, כמו גובה יתרות המטבע, עדיין אינם מביאים לידי ביטוי את מלוא השפעות הרפורמה המשפטית, שהדיונים עליה נמצאים בשלבים מתקדמים, אבל עדיין לא הוכרעו.
שנית, גם חברות הדירוג הבינלאומיות עדיין לא הפחיתו את דירוג האשראי של המשק, ומבחינת חברת הדירוג S&P מדובר עדיין בדירוג איכותי ביותר. תהליכים אלו עלולים אומנם להימשך זמן ארוך יותר, ועדיין הדיבורים על היחלשות אפשרית של הכלכלה לא ירדו מסדר היום. הנגיד פרופ' אמיר ירון נפגש אתמול עם נציגי משלחת קרן המטבע שהגיעו לביקור. לא נמסר אם המהפכה המשפטית עמדה על סדר היום. המשלחת תקיים פגישות נוספות עם אנשי מקצוע ותגיע במאי לביקור השנתי השוטף, לצורך פרסום דוח כלכלי על המשק