נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, יצא הערב (שני) בסבב ראיונות בגלל ההעלאה הגבוהה מהצפוי של הריבית והביקורת שהופנתה כלפי בנק ישראל. ביקורת הושמעה מצד שר החוץ אלי כהן, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. במגזר העסקי ההחלטה בוקרה על ידי נשיא התעשיינים רון תומר, נשיא המגזר העסקי דובי אמתי ויו"ר ארגון העצמאים רועי כהן.
האם הריבית צפויה עוד לעלות? בכיר בבנק ישראל מנתח
כמה נשלם יותר? מומחים מעריכים: השנה הכלכלית הקשה שתעבור על כולנו
מאחורי ההחלטה על העלאת הריבית עומדת הרפורמה המשפטית - והאזרחים משלמים את המחיר | יהודה שרוני
הנגיד האם שוב פספסתם את תחזית האינפלציה?
"תראה. כשאתה מנסה לנתח את ההחלטה אז כמובן שמסתכלים על הנתונים המשק נמצא בפעילות גבוהה והתוצר והתעסוקה גבוהים. המדד האחרון היה גבוה יותר וגם רואים שאינפלציית הליבה דביקה יותר. ההחלטה הנוכחית מביאה בחשבון את האיזון בין סיכון האינפלציה לפעילות במשק. למרות ההפתעה במדד הציפיות מראות שנחזור ליעד האינפלציה בסוף השנה או בתחילת 2024. כל זה לא היה מתרחש ללא הנחישות במדינות הריבית. התפקיד המרכזי שלי הוא שמירה על יציבות מחירים וזה תנאי בסיסי לכלכלה צומחת. עושים את זה דרך הריבית ויודעים שזה כואב. אי אפשר להוריד את האינפלציה ללא כאב מסוים".
אבל מדובר בריבית הגבוהה ביותר מאז 2007 והזינוק הגבוה ביותר בתוך פחות משנה.
"אתה צודק אבל אנחנו רואים כי לאור מה שקרה לאחר היציאה מהקורונה ובעקבות מלחמה אוקראינה כל הבנקים המרכזיים היו בתהליך העלאה מואץ. עם פרסום התחזית הקודמת אמרתי שאם הנתונים יהיו חזקים יותר נאלץ להיות בריבית גבוהה יותר מהתחזית".
האם במצב הנוכחי יש אפשרות להעלאה נוספת בריבית
"רוב ההעלאות מאחורינו ונפעל בהתאם לנתונים. הכול תלוי בנתונים. אחרי הצעד שעשינו, אנחנו אחרי החלק הגדול. אנחנו תלויים נתונים ונפעל בהתאם לכך.
בעקבות ההחלטה הופעלו לחצים פוליטיים. איך אתה מתייחס לכך?
"התפקיד שלי הוא קודם כול לקדם ולשמר את הכלכלה ולמגר את האינפלציה. אני גם מייצג את ישראל ומדבר עם כל הגורמים העולמיים ומראה את חוזקת הכלכלה. התפקיד שלנו הוא לעשות את מה שנכון לכלכלה. אסור לתת לאינפלציה להתבדר. הוועדה המוניטרית היא עצמאית. בניגוד לדברי שר החוץ האינפלציה לא התמתנה. אנחנו משק חזק עם מדד שעלה מעל לציפיות. עצמאות הבנק המרכזי והנגיד הם קריטיים לכלכלה. במדינות שבהן נפגעה עצמאות הבנק המרכזי הדבר הוביל להרס בכלכלה ואני בטוח וסמוך שמקבלי ההחלטות מבינים את זה".
"אנחנו רואים כל מיני חוקים שנכנסים לעולמות הבנקאות כמו הקפאת ריביות או ריבית על פיקדונות. עניינית הם יחטיאו את המטרה. מהותית הם לא נכונות אבל הם פוגעים בכלכלה ומהווים התערבות בכלכלת השוק. ולכן חשובה עצמאות בנק ישראל כדי שהכלכלה לא תפגע בצורה אנושה. התערבות פוליטית גרועה למשק גם מבחינה תדמיתית.
איך אתה מתייחס לרפורמה המשפטית וההשלכות הכלכליות
"יש מחקרים רבים בכלכלה שמראים שמוסדות עצמאיים וחזקים הם רכיב חיוני לכלכלה משגשגת וזה לא סתם שגופים בינלאומיים מאבחנים את הנושא. חשוב מאוד לשמור על עצמאותם וחוזקתם של המוסדות המשפטיים בכל תהליך וצריך לעשות בצורה סדורה עם שקיפות ועם הסכמה רחבה. זה ימזער את אי הוודאות העסקית. אנחנו בבנק ישראל משוחחים עם הבנקאים. כשאנחנו מסתכלים ברמת המקרו לא רואים פעילות חריגה משמעותית של משיכת מטבע. בראייה קדימה חשוב לשמור על העצמאות והחוזקה של כל המוסדות בישראל".
מה אתה אומר למקבלי המשכנתאות
"אני מודע לכאב של מקבלי המשכנתאות אבל האינפלציה לא יכולה לרדת ללא כאב זה. המשכנתאות ניתנות כיום בצורה שמרנית. בתהליך העלאת הריבית כמובן שאנחנו גם מתכללים כל הזמן את המחיר החברתי ומבינים את הכאב. ההלוואות בישראל ניתנות בצורה שמרנית ולכן ברמה יציבות המערכת או מצד מצב רוב האזרחים אין בעיה. בעיות נקודתיות נפתרות על ידי הבנקים.