הרצון להילחם בהיקף ההון השחור הביא לכמה הצעות מרחיקות לכת אך בעייתיות

ההון השחור בישראל, הנובע מפשיעה, היה לפני כעשור (על פי הערכות) כ־3%־5% מהתוצר, כלומר במחירים של אחוזים מהתוצר (כ־6463.8 מיליארד שקל) 4% מהתוצר, עם הפשיעה הכלכלית הגואה בסקטור הערבי אפשר להניח כי ההון השחור בשנה החולפת מגיע להערכה העליונה של ה־OECD - חמישה אחוזים שהם 6.6 מיליארד שקל לחודש.

בדברי ההסבר לחוק ההסדרים המובא עם תקציב המדינה לשנת 2023 נאמר כי בשל התגברות מקרי הרצח והאלימות בחברה הערבית, במטרה להביא למיגור הפשיעה, התקבלה החלטת ממשלה באוקטובר 2021 שעניינה תוכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית לשנים 2022־2026. על רשות המסים הוטל להשתתף במאמצי האכיפה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, בפרט באמצעות צמצום החזקת מזומן וצמצום תופעת השימוש בחשבוניות פיקטיביות.

ככל שהמשטרה חדרה לארגוני הפשע של היהודים והצליחה לחסל חלק מהם נוצר חלל שהביא לפריחה של ארגוני הפשע בקרב ערביי ישראל, בעיקר בתחום הפרוטקשן, שאפילו חברות ממשלתיות נאלצות להשתמש בו להגנת נכסיהם הפזורים במרחב, ובנוסף להלוואות בריביות נשך בשוק השחור.

אחת הסיבות לעלייה האדירה בהרג בחברה הערבית בשנים האחרונות, ממש מדי כמה ימים, היא אוזלת ידה של המשטרה במלחמתה בארגוני הפשע. נוטלי הלוואות מארגוני הפשיעה בקרב ערביי ישראל, שאינם יכולים לעמוד בתשלומים שעליהם התחייבו, מקבלים איומים, נדרשים להעביר נכסים למלווים תמורת ההלוואה שלא נפרעה, נכנסים לסחרחורת של נטילת הלוואות אחרות מארגון פשע אחר לתשלום ההלוואות הישנות, עד שלבסוף קורסים ולעתים אף נהרגים, אחרי שלא הסכימו להעביר נכסים שמשפחתם מחזיקה במשך מאות שנים לידי הארגונים שמתחרים ביניהם מי יגבה יותר מהלווה האומלל.

האוצר, בהצעת חוק ההסדרים למאבק בפשיעה המאורגנת, הכלכלית ביסודה, הבין כי הפשיעה נעשית באמצעות כסף מזומן. לכן האוצר מציע בחוק ההסדרים כי מי שמחזיק סכום במזומן מעל 100 אלף שקל יהיה חייב לדווח לשלטונות המס. עוד מוצע כי אסור יהיה להחזיק במזומן מעל 200 אלף שקל. ברור שארגוני הפשיעה לא יתרגשו מההצעה החדשה לחוק ההסדרים, והם ימצאו דרכים חדשות לפזר את הכסף בין קרובי המשפחה.

קנס שלא ירתיע

21 חשודים ממשפחת הפשע אבו לטיף נעצרו לאחרונה באחת הפשיטות הגדולות על ארגוני הפשע בחברה הערבית. נמצאו שם גם מיליון וחצי שקל במזומן. מה שמציע האוצר בחוק ההסדרים הוא למעשה לתפוס הכסף במזומן, שמוחזק מעבר לכמות המותרת וגם לקנוס את העבריינים. עוד תפסה המשטרה 28 כלי רכב של ארגון הפשיעה, חלקם כלי רכב יוקרתיים. כן נתפסו המחאות, חשבונות בנק וזכויות על 50 יחידות מקרקעין. ההגבלות שהאוצר מציע, כמו גם ההצעה למנוע אפשרות למתן הלוואה במזומן על ידי נותני שירותים פיננסיים בסכום העולה על 6,000 שקל, טובה רק בכדי לאפשר לשלטונות המס להתנהל מול מי שנתפסו. כל יתר העוסקים בהון שחור וכן עסקים שפועלים לא על פי החוק, לא ישנו ממנהגם בגין ההגבלות החדשות, כפי שלא שעו להגבלות הקיימות על עסקאות פיננסיות במזומן.

אגב כך, מי שייתפס עם סכום מזומן של מעל 200 אלף שקל ישלם קנס בגובה 30% מהסכום, לפי הדין הפלילי, ועל כך יש להוסיף תשלום של עוד 20% בקנס מינהלי על הסכום העולה על המותר באחזקה.

כלל ההון השחור בישראל מגיע לפי הערכות ל־15% מהתוצר. אחת הצרות של שלטונות מס הכנסה שפוגעת בדיווח אמת היא תופעת חשבוניות המס הפיקטיביות שגורמות לנזק של מיליארד שקלים בשנה למדינה. חשבוניות פיקטיביות הופיעו כבר לפני עשרות שנים, השלטונות נלחמו בהן, אך ללא הצלחה יתרה, וודאי שלא גורפת. בחוק ההסדרים החדש מוצע כי מי שמוציא חשבונית מס בסכום העולה מעל 5,000 שקל לפני מע"מ, בכל חשבונית מעל סכום זה יהיה חייב לקבל (מראש) משלטונות המס הקצאה של מספר החשבוניות שיעשה בהן שימוש.

כאשר מקצים לו מספר כזה של השלטונות, חייב העוסק לציין ללקוחותיו כי זה לא מספר סתמי שלו, אלא מספר סידורי רשמי של השלטונות, כלומר מספר מקודד שהוקצה על ידי שלטונות המס. אם בכל זאת יוציא חשבונית שמספרה לא הוקצה והונפק יל ידי שלטונות מע"מ, בסכום העולה על 5,000 שקל, הוא לא יוכל לנכות את התשומות בדיווח למע"מ. האוצר מבקש באמצעות שיטה זו להפחית את התמריץ להנפיק חשבוניות פיקטיביות.

הרשות נתונה

תופעת התשלום והתקבול במזומן נפוצה ברשות הפלסטינית, אך היא נעשית גם מול עסקים קטנים בישראל ובין ערביי ישראל או מזרח ירושלים לעסקים ברשות הפלסטינית - תופעה שחדרה לישראל, בעיקר בתוך המגזר הערבי ומול ישראלים אחרים. היקף השוק השחור כמו תשומות עבודה בתחום הבנייה לדוגמה, שבו מעורבים עובדים פלסטינים, ידועים לכל, אך אי אפשר לפגוע במרקם יחסי העבודה וההשתכרות שבין העובדים שנכנסים לישראל מידי יום, אולי כ־70 אלף, רק בשם המלחמה בהון השחור. פגיעה שכזאת עלולה להוביל להתלקחות ביטחונית ואף לפריצת אינתיפאדה חדשה, שאולי כבר החלה.

אחת הפרצות בעניין החשבוניות נמצאת ביחסים שבין שלטונות מע"מ בישראל לשלטונות מע"מ של הרשות הפלסטינית. חברות ישראליות גדולות ומסודרות כבר נאלצות, החל מלפני פחות משנה, להפיק חשבוניות מס דרך אתר רשות המסים עם כרטיס חכם שברשותם, חשבוניות עם האות הלועזית I (ישראל). המע"מ הפלסטיני מאפשר לעסקים ביהודה שומרון להנפיק חשבונית מס עם האות P (פלסטין). לא ניתן לקזז תשומות על סמך חשבוניות נייר שבהן נעשה שימוש בעבר. החברות הישראליות חייבות לדווח על מספר העוסק מורשה ברשות הפלסטינית של הספק ועוד פרטים כגון: היישוב שבו הוא רשום, כתובת מסירת הטובין ודרך איזה מעבר הסחורה עומדת לעבור ליעדה ברשות הפלסטינית.

אך למרות ששלטונות מע"מ סגרו את הפרצה של חשבוניות חשודות ביחסי המסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית, בפועל ישנה פעילות עסקית רבה לא מדווחת, שיוצרת הון שחור לא ממוסה, בין עסקים בישראל לעסקים ביהודה ושומרון, בין עסקים ישראליים הנמצאים ופועלים באזורי תעשייה בשטחים לבין הפלסטינים, בין יישובים יהודיים ותושבים ישראלים החיים ופועלים בשטחים לבין עסקים פלסטיניים.

זליגת סחורות מיהודה ושומרון לישראל נמשכת עם מאות אלפי כלי הרכב החוצים לישראל מדי שנה, לא רק סחורות שמקורן ביישובים בשטחי הרשות, אלא גם סחורות שמקורן ביבוא לרשות הפלסטינית ומשם לתוך ישראל, או סחורות של חברות ישראליות שמכרו חוקית ורשמית לחברות וחנויות ברשות, לעתים בהנחה שתכסה את העלות וקצת רווח של מעל ההוצאות המשתנות, משם הסחורות נמכרות בהברחה בחזרה לתוך ישראל.

צריך לומר ביושר שאין פתרון חכם לסוגיה זו בשל המשך טשטוש הגבולות המדיניים בין ישראל ליהודה ושומרון שמביא גם לטשטוש הגבולות הכלכליים בין הישויות. הטשטוש הרב ביותר הוא בעסקאות בין ערביי ישראל לערבים ברשות הפלסטינית וכך אף בתוככי ירושלים - בריבונות ישראלית עם חוקי מס ישראליים - ובין עסקים מעבר לגדר, בתוך ירושלים ומחוץ לירושלים.

האח הגדול

טיפולים למניעת העלמות מס ייעשו גם לכלל האוכלוסייה הישראלית. מי שקיבל או שלח כסף מאדם לרעהו באמצעות האפליקציות הפיננסיות הפופולריות, נניח ביט בבעלות בנק הפועלים או פייבוקס בבעלות בנק דיסקונט או באמצעות יישומון אחר (או המערכת הבנקאות הממוסדת), חשב עד כה לתומו, בצדק מה, כי הוא פועל מתחת לרדאר מבחינת המעקב אחר היקף פעילותו, אם הלגיטימית ואם הפחות.

לא עוד: שלטונות מס הכנסה, המדינה, באמצעות חוק ההסדרים החדש שהונח לעיון הציבור, מעבירים עתה שינויי חקיקה שינטרו את הפעילות הפיננסית בפני שלטונות המס. בהצעה החדשה נקבע כי גופים נותני שירותים פיננסיים, כולל ארנקים דיגיטליים, המספקים שירותי חשבונות תשלום בדומה לגופים הפיננסיים וסולקים העברות כסף וככל הנראה גם מטבעות קריפטו, יחויבו לדווח לשלטונות המס על פעילותם של לקוחותיהם העסקיים, ממש כמו הגופים הפיננסיים הקיימים, כלומר הבנקים.

לכאורה הדיווח יחול רק על חברות ועסקים העושים שימוש בהעברות כספים דיגיטליות, על פי הגדרת שלטונות מס ערך מוסף, אבל מפה ועד לגלישה והצצה להעברות של משקי הבית, הדרך תהיה קצרה. פרטיות כבר לא תהיה. נותני שירותי האפליקציות הפיננסיות יהיו חייבים להודיע לפותח החשבון העסקי אצלם כי הם ידווחו לשלטונות המס על ההכנסות ועל ההוצאות בכדי ששלטונות המס יוכלו לגבות יותר מסים ממי שמעלים מסים כיום.

המדינה אומנם מתחייבת שהמידע שיתקבל יאובטח וייעשה בו שימוש רק לצורכי גביית מס אמת באמצעות מורשי גישה למערכת הנתונים, אך כבר ראינו גלישה של חומר חסוי שבידי השלטונות לרשות הרבים. האוצר מאמין כי על ידי בחינת ההעברות הכספים באמצעות האפליקציות יעלו הכנסותיו ב־800 מיליון שקל לשנה עד למיצוי המהלך בעוד כמה שנים, כולל עלייה של 100 מיליון שקל בגבייה כבר בשנת 2024.
גביית מס אמת חיונית, צודקת ומתבקשת, השאלה היא אם הבנקים שנושאים עתה בעלות האפליקציות ימשיכו להפעיל אותן, כי גם עתה אין רווח בצד פעילות זו ואם יתקבל החוק יהיה עליהם עומס דיווח נוסף. האם ישלימו עם רוע הגזירה או שאולי ימכרו האפליקציות לגורם פיננסי אחר?.

משרד האוצר אינו נותן הערכה לגבי היקף ההון השחור בישראל שבו הוא מבקש להילחם באמצעות חוק ההסדרים החדש. כבר באוגוסט 2015 נקבע בחוקי המס שגופים פיננסיים יעבירו כל המידע לגבי פעילות לקוחותיהם לשלטונות המס, הכל שקוף, כל פעילותכם עד לפרט האחרון מדווחת לפקיד השומה ישירות מהמערכת הפיננסית, הכל כולל כל פעולה בנקאית שלכם, פעילות באמצעות חברות כרטיסי אשראי, חברות הביטוח, חברות סליקה, חברות להעברת תשלומים דיגיטליים וחברות המרת מט"ח, חשבון העו"ש, תוכניות חסכון, קרנות נאמנות, פיקדונות ועוד. אתם שקופים.

עכשיו מצרפים את ההעברות הדיגיטליות לחובת הדיווח הישיר לשלטונות המס, שהגיעו למסקנה שאין ביכולתם היום לבחון את מבנה ההכנסות וההוצאות של עסקים ללא בקרה על נתיב האפליקציות שמעביר מיליארדי שקלים בשנה. שלטונות המס יוכלו להוציא שומות לנישומים על סמך המידע שקיבלו וניתוחו וכן ייעשה בו שימוש לאכיפה פלילית של עבירות לפי חוקי המס.

חקיקות נעשות לאורך שנים, היקף ההון השחור והעלמות המס אולי ירד, אך רק בשוליים. מדינת ישראל שמתהדרת בהיותה "סטארט־אפ ניישן" יכולה לתפוס מעלימי ההון השחור באמצעות הקמת יחידות טכנולוגיה חכמות שיצליבו ידע בין רוכשי רכב יוקרה לבתי מידות או כל הוצאה גדולה אחרת הבולטת לעין. הצלבות כאלה נעשות, אבל לא מספיק, עם השקעה נוספת של מאות מיליונים לאורך מספר שנים, אימוץ הביג דאטה וגיוס כוח טכנולוגי נוסף המתמחה בתחום, היו מגיעים, אם היו רוצים, למשפחת אבו לטיף, הרבה יותר מהר. כמובן שכך הוא גם באשר לגיוס עוד אלפי שוטרים, כולל שוטרים מיומנים ומקצועיים של משמר הגבול, לצד העלאה דרסטית בשכרם של המשרתים. חוקים ותקנות לחוד והקצאת מקורות כספיים למלחמה בהון העלום לחוד, תקנות בלבד אינן מביאות תוצאות בשטח.