לקראת יום הצרכן הבינלאומי שיצויין ביום רביעי, מרכז טאוב קיבץ נתונים על דפוסי הצריכה של משקי הבית בישראל ועל עליית המחירים. החוקרים מצביעים על הבדלים משמעותיים בדפוסי הצריכה בין החמישון העליון והחמישון התחתון, ומציגים פערים גדולים במיוחד בשיעורי ההוצאות על שכר דירה, פירות וירקות, סיגריות וטבק. מהנתונים עולה תמונת מצב עגומה: יוקר המחיה פוגע בעיקר בעניים.
השוואה בין ההוצאה בחודש יולי 2022 להוצאה הממוצעת ב־2020 מראה גידול בהוצאה של משקי בית המשתייכים לחמישון העליון, האמצעי והתחתון ב־8%, 7% ו־6.4%, בהתאמה וההבדלים בצריכה יוצרים פערים בהשפעה של עליית המחירים על חמישוני ההכנסה השונים. בחמישון התחתון נמצאים משקי הבית שהכנסתם לנפש היא הנמוכה ביותר (אחוזונים 0%-20%), בחמישון האמצעי נמצאים משקי הבית שבאמצע התפלגות ההכנסות (אחוזונים 40%-60%), והחמישון העליון שהיא קבוצת בעלי ההכנסות הגבוהות במשק (אחוזונים 80%-100%).
פערי מחירים גדולים בין ישראל לבין אירופה וארה"ב בתחומי המזון והאנרגיה
המחקר של מרכז טאוב מצביע על כך שעליית המחירים בישראל נמוכה בהרבה מזו שבארצות הברית ובגוש האירו: בעוד באירופה ובארצות הברית הייתה עליית מחירי המזון מהירה יותר מעליית המדד, בישראל מחירי המזון והמדד עלו בקצב כמעט זהה. במחירי האנרגיה הפערים בין ישראל למדינות ההשוואה גדולים עוד יותר – בארצות הברית ובאירופה מחירי האנרגיה עלו בכ־40%, ואילו בישראל העלייה עמדה על כמחצית משיעור זה.
ד"ר לביב שאמי, מעורכי המחקר: "קצב עליית המחירים בישראל נמוך, אבל רמת המחירים בישראל נותרה גבוהה ביחס למדינות גוש האירו וארצות הברית. בנוסף, עליית המדד משקפת פגיעה תקציבית של 10.2% מהכנסתם ברוטו של משקי בית המשתייכים לחמישון התחתון, יותר מפי שניים בהשוואה לחמישון העליון (במונחי ההכנסה של שנת 2019)".
שיעור המשפחות העניות בישראל
על רקע המחירים הגבוהים והפערים, חשוב לזכור את נתוני העוני ואי השוויון בישראל, שגבוהים מאוד בהשוואה למדינות רווחה אחרות:
- לאחר התערבות הממשלה בשנת 2019 עמדה תחולת העוני בקרב משפחות על שיעור של %21.2 מכלל האוכלוסייה, ובשנת 2020 – על שיעור של 20.4%. על פי הערכת חוקרי המוסד לביטוח לאומי, הצפי הוא שבשנת 2021 תעלה תחולת העוני לפי מדד זה ותעמוד על 21.5%.
- משפחות ערביות וחרדיות פגיעות במיוחד לסכנת העוני ומהוות כ-45% מסך המשפחות החיות בעוני, כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית: משפחות חרדיות הן כ-7.4% מכלל המשפחות באוכלוסייה הכללית, אך שיעורן מכלל המשפחות העניות הוא 12.7%, ואילו משפחות ערביות הן 32% מכלל המשפחות העניות, אף שבכלל האוכלוסייה בישראל שיעורן הוא 17.4% בלבד.