שולמית גרי
בת: 60
מנכ"לית בנק ישראל
מי אני: בעלת חוש צדק מפותח, ביצועיסטית, אדם של שורות תחתונות, חייבת להבין את הדברים לעומק וקשה לי שהם נתקעים. חשוב לי לעשות שינויים.
שורשים: משפחתה של אמא מהונגריה, סבא בנה אחים, וסבתא הייתה סוחרת והביאה את הכסף הגדול הביתה. אמא הייתה בת 16 כשפרצה המלחמה, שרדה את השואה ולא דיברה עליה. הן היו ארבע אחיות, הקטנה נשלחה עם סבתא למשרפות והשלוש האחרות שרדו ועלו לארץ. בבית לא הרגשנו את השואה. אמא תמיד חייכה, צחקה והייתה אופטימית תמיד, אבל פחדה עלינו. היא לא נתנה לנו לנסוע לטיול שנתי בלעדיה.
האחיות הצטרפו לשומר הצעיר בהונגריה, שם ההורים נפגשו והתחתנו, ואחרי מסע ארוך, שעבר דרך ארגנטינה, הם הגיעו לארץ.
אבא, בן למשפחה חרדית מצ'כוסלובקיה. הוא איבד את רובה בשואה, חוץ מאח אחד, היה פרטיזן ומאס בדת וכעס כל כך על אלוהים, עד שלא הסכים שאמא תדליק נרות־שבת. הם התיישבו בכפר גלעדי עם אחי התינוק שנולד בארגנטינה, ובגלל שאמא לא אהבה את הלינה המשפחתית, הם הצטרפו לגרעין שהקים את מושב שדה אליעזר.
הילדות שלי: שדה אליעזר, נוף נפלא של הגליל העליון, תחושת חופש, טבע, ללכת יחפים לכל מקום. אנחנו ארבעה ילדים ויש לי תאומה זהה, נעמי. היה לנו משק, גידלנו עצי פרי, והתפקיד שלי היה להעביר קווים, צינורות מתכת ארוכים להשקיה. כשהייתי בת תשע אבא נפטר מסרטן, זאת הייתה מכה נוראית. לאמא היה קשה. היא החזיקה את המשק שהספיק רק לכלכלה ובאיזשהו שלב החליטה למכור אותו כדי לתת לנו חיים יותר טובים.
כשמלאו לנו 15 עברנו לנתניה והכל השתנה. נעמי ואני התבגרנו, היינו חתיכות. אמא תפרה לנו ביקיני קטן בצבע אדום וכשהלכנו לים משכנו תשומת לב. גילה אותנו סוכן דוגמניות ופתאום תשומת הלב הייתה סביבנו, צילומים, תצוגות אופנה, שער ב"לאישה", מסיבות. אמא השקיעה את מעט הכסף שהיה לה בקורס נימוסים והליכות אצל לאה פלטשר, ובמשך חצי שנה נסענו באוטובוס לתל אביב.
שרנו בטקסים בבית הספר, הקמנו להקה בשם "שמים כחולים" והתקבלנו ללהקה צבאית. בחופש לפני הגיוס, גם אמא חלתה בסרטן. בגלל מצבה ביקשנו לשרת קרוב לבית בחיל האוויר ואחרי שנפטרה ביקשנו לעבור ללהקה. זה היה בתקופה של רפול, כשהיו צוותי הווי ולזה שלנו קראו "כנר על הבר". חנוך רוזן היה הבמאי שלנו.
אחינו הגדול, שלמד לדוקטורט בפיזיקה, עבר לגור איתנו בדירה ואנחנו למדנו לבשל ולהחזיק את הבית. לא רצינו שיידעו שאנחנו יתומות וירחמו עלינו. כששאלו אותי, מה עושים ההורים, הייתי עונה, לא עושים שום דבר. אחרי השחרור המשכנו לעבוד כדוגמניות וזמרות. אבישי דקל, בעלה של ציפי שביט היה האמרגן שלנו, הוצאנו תקליט שכתבו לנו נורית הירש ואהוד מנור וליווינו את יגאל בשן בקדם אירוויזיון.
משפטים: תמיד רציתי להיות עורכת דין. נרשמתי למשפטים והכרתי שם את בעלי. עשיתי שנת סטאז' אחת אצל חיים צדוק והשנייה אצל יוסי אברהם, אצלו נשארתי במשרד עוד שנתיים - ופתחתי משרד משלי. אחרי חמש שנים, כשהוא לא התפתח כמו שרציתי ללקוחות גדולים, התחשק לי להיות חלק מתאגיד גדול, לגעת בעסקים, והתקבלתי למשביר לצרכן.
סטיבן: בעלי, החמוד והיצירתי, למד איתי במחזור באוניברסיטה, יחד עם מיכל ובוז'י הרצוג, היה עו"ד, הצטרף למשרד שלי ופרש לפניי מהמקצוע. הוא הפך ליזם נדל"ן באזור נווה צדק ופלורנטין. יש לנו שלוש בנות ואנחנו גרים בצפון תל אביב.
קריירה: הקמתי את המחלקה המשפטית במשביר, כשבני גאון היה יו"ר מועצת המנהלים. הבאתי את זארה ופול אנד בר, מנגו וגס לארץ, רכשנו את השקם, המתחרה הגדול. אחרי חמש שנים, כשהתחלפה ההנהלה, החלטתי להמשיך הלאה. זה היה כשהתאומות שלי נולדו ולקחתי שנת חופש איתן וכשרציתי לחזור לעבודה, מישהו המליץ עליי במכון ויצמן ומוניתי ליועצת המשפטית.
מכון ויצמן: מהתחום האזרחי והמסחרי, עברתי לאקדמיה, עם עולמות חוקים שונים ורגולציה אחרת לחלוטין, כשלא מסתכלים על שורת הרווח, אלא מצוינות במחקר ואימפקט מדעי. הבאתי את העולמות שלי לשם, ואחרי שמונה וחצי שנים, מוניתי למנכ"לית המכון, סגנית נשיא למינהל וכספים.
מניהול של חמישה אנשים במחלקה המשפטית, עברתי לנהל 2,000 עובדים ועוד 1,800 סטודנטים לתארים מתקדמים, עם תקציב של שני מיליארד שקל. כדי להתאים את עצמי לתפקיד, ולהעמיק את הידע שלי בפיננסים ובכלכלה, למדתי באופן פרטי אצל רואה חשבון במשך שנה. כשנשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, התחלף, עזבתי. ראיתי מודעה בעיתון שמחפשים מנכ"ל לבנק ישראל ולא ניגשתי למכרז. ואז פנתה אליי הד־הנטרית, הציעה לי למלא את הטפסים ולאחר תהליך קבלה של כמה חודשים טובים, בשיא הקורונה, נכנסתי לתפקיד.
מנכ"לית בנק ישראל: אני אחראית על משאבי האנוש, טכנולוגיית המידע, ניהול סיכונים, המשכיות עסקית, מאגר נתוני אשראי ומחלקת המטבע שמנפיקה שטרות ומטבעות. יש לנו את הנהלת הבנק, שבראשה יושב הנגיד עם מנהלי המחלקות בבנק ויש את הוועדה המוניטרית שקובעת את מדיניות הריבית וההשקעות, ביחד עם חטיבת השווקים ובה אני לא משתתפת.
ביום הראשון לתפקיד הגעתי לבנק ריק, כי כולם היו בבית וחוץ מוועדת האיתור והנגיד לא הכרתי אף אחד. ציידתי את כולם במחשבים, קיימנו את הישיבות בזום והתרשמתי מהרמה הגבוהה של העובדים, מקצוענים שחושבים על כלכלת ישראל ומוכנים לתת את האקסטרה מייל בשבילה.
ועד עובדים: ללא ספק מאתגר. לעתים השיח מגיע למקומות שאני פחות אוהבת. ב־ 2019, לפני זמני, נחתם הסכם שקבע שקט תעשייתי, שלא תמיד נשמר. יש מתיחות ופיצוצים, אבל בסוף מגיעים להסכמות.
דאגה: לא רק הנגיד ואני מודאגים מהמצב. מדינת ישראל עוברת טלטלה גדולה במחלוקת שבין מתנגדי לתומכי הרפורמה. ברמה המקצועית, ואני חובשת לרגע את הכובע כעורכת דין, אנחנו חייבים למצוא מערכת של איזונים ובלמים, כדי שאף אחת מהרשויות לא תכניע את רעותה. יש מקום לעשות שיפורים כאלה ואחרים כמו בכל מערכת, אבל אנחנו צריכים לשמור על מדינה דמוקרטית, שניתן להשקיע בה כסף בבטחה.
אבטחת סייבר: נושא שמאוד מעסיק אותנו. בנק ישראל הוא מושא להתקפות סייבר, כיוון שהוא מזוהה עם השלטון והיציבות הכלכלית. קיבלנו פרס ממערך הסייבר הלאומי ואנחנו משקיעים בהגנה על המערכת הרבה מאוד משאבים. חטיבת טכנולוגיית המידע שלנו נמצאת בחזית הטכנולוגיה ואנחנו מנהלים מאגרי נתונים אנונימיים לפי פילוחים, שמשמשים למחקר של החוקרים שלנו ושל האקדמיה. נכנסנו למאשין לרנינג ולבינה מלאכותית - ולשם אני רוצה לנווט את הבנק.
שקל דיגיטלי: בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, שוקד על מטבע דיגיטלי, שבשונה מהמטבעות הקריפטוגרפיים, ששוויים עולה ויורד בחדות, ישמור על יציבות. בשלב הראשון השקל הדיגיטלי לא יחליף את המטבע הפיזי, אבל ניתן יהיה לבצע איתו עסקאות ולהמיר אותו למטבעות אחרים. אנחנו מובילים בצד הטכנולוגי ומשתפים פעולה מקצועית עם שוודיה ונורווגיה, הונג קונג וה־BIS, הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים.
אינפלציה: פוגעת בשכבות החלשות בראש ובראשונה ולכן הנגיד והוועדה המוניטרית, מובילים מדיניות נחושה כדי להילחם בה באמצעות העלאת הריבית. ההתקפות של הפוליטיקאים על הנגיד הן לא ענייניות, פוליטיות ואמוציונאליות. הוא פועל ברגישות וכולנו מודעים למה שעובר על זוג צעיר שמתקשה לשלם את המשכנתה.
מאגר נתוני אשראי: הוקם ב־2019 ואני אחראית עליו. רשומים בו שישה וחצי מיליון בגירים והוא מנוהל בסודיות גמורה ואבטחת מידע גבוהה ומטרתו לעודד תחרות בשוק האשראי. אדם עם רקורד אשראי חיובי, גם אם אין לו נכסים והמשכורת שלו לא גבוהה, יכול לקבל דירוג חיובי, שיאפשר לו לקבל הלוואה בריבית טובה יותר.
מי שמעוניין לקבל אשראי, צריך לאשר את העברת הנתונים שלו לשתי לשכות האשראי שעובדות איתנו והן קובעות לו את הדירוג, איתו הוא יכול לפנות לגופים השונים. נכון לשנת 2022, ל־76% מהציבור יש אשראי מצוין, 12% במצב סביר ו־12% מצבם קשה.
המאגר משמש גם את נותני האשראי. חברת כרטיסי אשראי שבודקת את דירוג האשראי של מבקש הכרטיס מקטינה את הסיכון שלה ויכולה לגבות ממנו ריבית נמוכה יותר. המאגר הגדיל את התחרות והיום יש 44 נותני אשראי, כשהופקו ממנו עד היום 24 דוחות. אנחנו נמצאים בתהליך הקמת מאגר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים.
פנאי: יש מעט. מוקדם בבוקר אני עושה אימון כושר אישי או רצה בפארק ובסופי שבוע קוראת, מבשלת ומבלה עם המשפחה.
צופה פני עתיד: הקדנציה הראשונה שלי מסתיימת בעוד שנתיים וחצי ובשנים הקרובות אני רואה את עצמי בבנק ישראל. עכשיו אני עמוק במערכות המחשוב החדשות שקנינו ויודעות להשתמש בבינה מלאכותית, וזה מרתק.