"מרחיב את הדעת": על המשמעות של יום הגיוון התעסוקתי

מה קורה כשמוסלמי מהמשולש, ארגנטינאית מבואנוס איירס ובדואי מרהט נכנסים לחברת הייטק? זאת לא התחלה של בדיחה, אלא חלק מהמציאות של חברות בישראל, שמאמינות ביצירת סביבת עבודה הטרוגנית עם מגוון רחב (Diversity), שתתרום להגדלת יצירתיות, חדשנות ופריון.

סומפו (SOMPO) היא אחת משתי חברות הביטוח הגדולות ביפן, הפועלת ב־30 מדינות ונסחרת בבורסת טוקיו לפי שווי של 14 מיליארד דולר. ב־2018 הקימה את מרכז החדשנות שלה בתל־אביב, שמייצר שיתופי פעולה מסחריים עם סטארט־אפים ישראלים בתחומי האינשורטק, בריאות דיגיטלית, תחבורה, בלוקצ'יין, פודטק ועוד. בסומפו ישראל 20 עובדים, מתוכם 40% נשים.

מתוך 20 העובדים, חמישה הם ערבים. עובדי החברה מגיעים מחיפה, מירושלים, מבאר שבע, מאום אל־פחם ומאזורים נוספים בארץ. "אני מאמין בגיוון כדרך חיים משתי סיבות, זה טוב לעסקים וזה יוצר תיקון חברתי", מסביר ינון דולב, מנכ"ל מעבדת החדשנות של סומפו בישראל ובאירופה. מבחינתנו, בתקופה שבה גיוס אנשים היה קשה מפאת תחרות, הרחבת יריעת החיפוש אחר טאלנטים באיזורים גיאוגרפיים שונים ומרקע שונה, אפשרה לנו להגיע ליותר מועמדים מצוינים".

איך סביבת עבודה הטרוגנית מסייעת לעסקים?
"סביבה של ריבוי רעיונות שבה כל אחד יכול להביע את דעתו מרחיבה תמיד את הדעת. בנוסף, כשכל העובדים חשים שיש להם יכולת להצליח ללא קשר לדתם, למינם או לגילם הם מתמלאים במוטיבציה והמחויבות שלהם כלפי מטרות הארגון מתחזקת".

זה לא יוצר בידול ותחרות בגלל דעות קדומות?
"כמנהל, אין לי דרך לדעת מה אנשים חושבים בצורה אינדיבידואלית אבל כמעצב תרבות ארגונית, זה מאוד ברור שאין מקום להתנהגויות מסוג זה. אנחנו מעבירים מסר לכלל העובדים שמתקבלים אצלנו לעבודה שלפיו גיוון הוא דרך חיים ושהם מצופים להתייחס לקולגות שלהם בצורה מקצועית, תוך שמירה על עבודת צוות ושיתוף פעולה".

המנהל הטכנולוגי של החברה (CTO) ומנהל קבוצת הפיתוח הוא מוסלמי תושב אום אל־פחם, מנהלת המוצר היא עולה מארגנטינה, חוקר הסייבר הוא עולה חדש מארה"ב, מפתחת Full Stack בכירה במעבדת החדשנות של סומפו היא רנין קופטי, נוצרייה תושבת חיפה.
"בדרך כלל כשעובד מרקע שונה מגיע למקום עבודה חדש, לתחושת ההתרגשות מצטרפים גם תחושות של חשש וחוסר ידיעה", מודה קופטי.

"כדי להתמודד בצורה מיטבית עם קליטת עובד חדש, ההנהלה יוזמת ארוחת welcome שבה העובד החדש מספר על עצמו, הרקע והמקום שממנו הוא מגיע. באירועים מסוג זה, העובדים שואלים שאלות ומביעים התעניינות רבה, המעניקה לעובד הרגשה טובה ותחושת ביטחון כבר בתחילת דרכו בחברה".

מה היתרונות בעבודה עם גיוון?
 "העבודה בצוות שמורכב מאנשים עם תפיסות שונות ומגיעים מרקעים שונים מניבה לנו חשיבה מחוץ לקופסה, יצירתיות ופרספקטיבה שונה לגמרי. הגיוון בצוות מאפשר לנו ללמוד על החגים והמנהגים של בני הדתות השונות וכך גם להבין טוב יותר את התרבות שממנה מגיעים עובדי החברה. מבחינתי, הבדלי התרבות והשילוב של אנשים עם רקע מגוון מהווים יתרון משמעותי ומחזקים את הדינמיקה החברתית".

שפה נקייה
גם Commit, חברת הייטק גלובלית עם למעלה מ־650 עובדים במגוון שירותים טכנולוגיים דוגמת ענן, סייבר, תוכנה, דאטה, תקשורת נתונים וחומרה מקפידה לשלב אוכלוסיות מגוונות, החל מנשים חרדיות, שחלקן מובילות צוותים ומחזיקות בתפקידי מפתח בליבת העשייה של החברה, דרך גמלאים או כאלה שדוחים גיל פרישה ועד קבלה לעבודה של נשים בהריון, עולים חדשים ובעלי מוגבלויות.

"כמעט כל פרויקט ממאות הפרויקטים שמתפעלת Commit מדי שנה דורש שיתוף פעולה בין לפחות שניים או שלושה צוותים שונים בחברה", מסביר אריק פיינגולד, יו"ר ונשיא Commit. "מניסיוננו, הגיוון של ההון האנושי מאפשר לגשת לעניינים מורכבים עם מספר נקודות מבט שונות, מסייע לפיתוח יצירתיות ומאפשר לנו כחברה להעניק שירותים איכותיים וטובים יותר.

שיתוף הפעולה בחברה חוצה מחלקות, ומאפיין גם את ההנהלה הבכירה, והגיוון הוא הכוח שמניע אותו וממטב אותו. לכך יש להוסיף גם את העובדה, כי כך תמיד נהגנו, ואנו שואפים תמיד להמשיך להיות חלק מהחברה הישראלית ומהקהילות שבהן אנו פועלים. הערכים שלנו כחברה כמו גמישות, חדשנות ועבודת צוות, עוברים גם דרך שילוב האוכלוסיות המגוונות".

בחברה הישראלית יש לא מעט גזענות. כיצד מתגברים על זה?
"התשובה הקצרה היא באהבת חינם. התשובה הארוכה יותר היא ששיתוף אוכלוסיות מגוונות, כמו שאנו עושים עם נשים חרדיות, גמלאים, ועובדים מכל קשת העדות והקצוות בישראל הוא בדיוק המהלך שעוזר להילחם בדעות קדומות ובגזענות. רק על־ידי מפגשים יומיומיים של אנשים מרקעים שונים לומדים להכיר ולקבל גם את מי שנראה, מדבר או חושב אחרת ממני - וכך אפשר להפחית את הגזענות שבסופו של דבר מונעת מפחדים לא מבוססים ונובעת מבורות".

יש התייחסות לגיוון התעסוקתי כשנכנסים לחברה עובדים חדשים?
"אנחנו מגייסים עובדים לפי הכישורים שלהם, ולכן נקבל בברכה כל עובד ועובדת עם הניסיון המקצועי המתאים, כישרון וגישה חיובית וזה ללא הבדל גזע, דת, מין, גיל ודעות".

מירי יצחקי, חרדית, עובדת כמנהלת מוצר ב־Commit. היא נשואה, אמא ל־5 ילדים ומתגוררת בבני־ברק, שם נולדה וגדלה. "אני לא מרגישה כל כך שונה בעבודה", היא אומרת. "מרגישה שמתייחסים אליי כשווה בין שווים ומשתדלים מאוד לכבד אותי ואת הערכים שחשובים לי. מעריכים אותי ואת העבודה שאני עושה ללא כל קשר לדת או מגזר".

איך מוצאים נושאי שיחה משותפים?
"סך הכל כולנו עם אותם בעיות, אותם נושאי שיחות. רובנו הורים לילדים ויש הרבה מאוד נושאי שיחה משותפים. אני לא משתתפת בשיחות שלא תואמות את אורח חיי ומרגישה שאנשים גם מכבדים ומשתדלים לדבר בשפה נקייה בנוכחותי".

נעמה מושקוביץ, מנהלת תקשורת תאגידית במרס (MARS) ישראל ובמדינות הבלטיות מאמינה שהעולם שאנו רוצים מחר מתחיל בדרך שבה אנו עושים עסקים היום. "ל־MARS יותר מ־80 שלוחות בעולם והיא מעסיקה כ־130 אלף עמיתים, כך שנושא הגיוון וההכללה הוא חלק מהדנ"א הגלובלי שלה.

כמפעל גלובלי עם מאות אלפי עמיתים בעשרות מדינות, נוצר גיוון טבעי בינינו, כאשר החוט המחבר הוא קידום העסק שלנו והערכים שהוא מייצג. זה דורש יותר מאשר 'מקום ליד השולחן' או 'סובלנות'. גיוון בלבד, ללא הכלה, הוא חסר משמעות, ועלול להוביל להתעלמות מרעיונות חדשניים ופורצי דרך. השונות היא זו שמעצימה, שתורמת לשיח ולכן דוגלים ב־MARS בלגרום לכולם להרגיש מספיק בנוח להביע דעות, להציע הצעות ולהשמיע - בזכות ולא בחסד".

בחברת מרס ישראל יש כיום 47 עמיתים, מתוכם 49% גברים ו־51% נשים, זאת לעומת מרס העולמית המונה כ־130 אלף עמיתים, שם הפילוג הוא 61% גברים ו־39% נשים. מבחינת דת ולאום, הפילוג דומה ליחס באוכלוסייה (7% פלסטינים, 93% ישראלים; ו־7% מוסלמים, 4% נוצרים ו־89% יהודים).

כדי להתגבר על אפשרות לגזענות, מספרת מושקוביץ, עורכים ב־MARS הכשרות, הרצאות וקורסים. "אנחנו פועלים כדי למזער דעות קדומות ושיח מפלה ופוגעני. כל עמית עובר הדרכה תקופתית המדמה מצבים ומציגה דרכי התמודדות של סובלנות וקבלת האחר. אנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר ליישם את השוויון וההדדיות היא באמצעות מתן דוגמה אישית וההתנהגות שלנו בשטח. אנו מאפשרים לכל אחד ואחת את חופש הדת והתרבות שלהם כך שיוכלו לחיות על פי בחירותיהם ואמונותיהם".

איך בא לידי ביטוי השוני?
"בעיקר שוני בהרגלי תרבות דיון, במתן החשיבות לנושאים שונים, לטמפרמנט או אפילו סתם ככה בניחוחות המאכלים השונים במטבח החברה".
בחברת נספרסו ישראל עובדים 320 אנשים, 61% נשים, 49% גברים. "אנו מעסיקים 6% דוברי ערבית, כולל בתפקידי ניהול ובכל העת פועלים לגיוס עובדים ממגוון המגזרים בחברה הישראלית", מספרת דנה מתתיהו, סמנכ"לית משאבי אנוש בנספרסו ישראל. "כחברה גלובלית, הפועלת ב־74 שווקים, סביבה רב־תרבותית וגיוון תעסוקתי הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית שלנו. אנו רואים בגיוון התעסוקתי הכרח לטובת יצירת סביבת עבודה פרודוקטיבית יותר, על כן מקדמים גיוון והכלה במישורים שונים בארגון, הן בארץ והן בחו"ל".

סביבת עבודה הטרוגנית מסייעת לעסקים?
"הטרוגניות היא נדבך חשוב ומשמעותי בהצלחה של עסקים. ריבוי דעות, תפיסות, השקפות ותרבויות שונות מעשירים את סביבת העבודה, ובאופן ישיר, משפיעים באופן חיובי על הארגון. כל אחד מביא עמו זווית שונה וביחד נוצר תמהיל מעניין ומיוחד, המבוסס על פתיחות וגמישות. גם הלקוחות שלנו שונים ומגוונים, והתרבות הארגונית הגלובלית והמגוונת עוזרת לנו להבין את הצרכים שלהם יותר לעומק. עצם העובדה שבנספרסו בכל העולם יש עובדים המגיעים מתרבויות שונות ומרקעים כל כך שונים, זו הופכת להיות הזדמנות יומיומית להכיר מגוון אוכלוסיות. כאשר אנשים חולקים את אותו חלל ימים ארוכים יחד, לבסוף, הם מתוודעים האחד לשני, ואפילו מתחילים להעריך את מה שהתקשו להכיל בעבר".

יש התייחסות לגיוון התעסוקתי כשנכנסים לחברה עובדים חדשים?
"לנספרסו שפה משלה, ועל כן, כל עובד שנכנס לשורותיה, מזדהה עם המדיניות והאג'נדה החשובה לנו. ערכי השוויון, הגיוון וההכלה, וחופש הביטוי הם נר לרגלינו. החברה מקבלת כל עובד ועובדת בשל יכולותיהם והתאמתם לתפקיד ופתוחה לכל עובד ממגוון המגזרים בחברה הישראלית. נספרסו ישראל מקפידה לשמור על ייצוג שוויוני בין נשים וגברים בעמדות ניהוליות, ובכל תפקיד בחברה אין פערי שכר בין נשים וגברים. 50% מהשדרה הניהולית הן נשים, לא מתוך מטרה לסמן וי, אלא מתוך אמונה אמיתית שזו הדרך הנכונה ביותר להגיע לתוצאות מיטביות".

כלי להצלחה
"גיוון מאפשר לכולנו להיחשף, לראות, להכיר ולהתחבר למגוון שלם של אנשים, שמגיעים ממקומות שונים ומתרבויות שונות", אומרת רוני וינדמן, סמנכ"לית HR בפרוקטר אנד גמבל ישראל. "הההטרוגניות היא כלי חשוב להצלחת עסקים. הגיוון והשונות מאתגרים אותנו, כל אחד ואחת מאיתנו המגיעים ממקומות שונים, זוכים להיחשף לתפיסות שונות, ומרחיבים את המוכר והידוע לנו. לא זו בלבד, ההטרוגניות הופכת אותנו ליצירתיים יותר, מצליחה להוציא אותנו מחוץ לקופסה, ועוזרת לעסקים רבים לחשוב באופן יותר מתוחכם וחכם".

לא הכל ורוד. גיוון גם מאתגר.
"אין ספק שגיוון עלול להוציא שדים מהבקבוק. רבים מאיתנו יכולים לחשוב מחשבות מסוימות על אוכלוסייה כזו או אחרת, להאמין בכך בכל מאודנו, ולבסוף, בשיחת חולין קצרה עם אדם מאותה קבוצת אוכלוסייה, המחשבה שלנו עשויה להשתנות מן הקצה אל הקצה. כחברה אנו שבויים בקונספציות אינסופיות ואמונות שלא תמיד יש להן בסיס, ואחד הכלים להתמודד עם זה, זה דווקא הגיוון. ההיכרות והחשיפה לאוכלוסיות שונות, הבנת המקום שממנו פועלות לעתים אף מייצרות קרבה ותחושת הזדהות".

תמיד מתגברים על זה?
"החברה הישראלית הטרוגנית בבסיסה, כך שהיא קרקע פורייה למאבקים ולתחושות ניכור. פרוקטר מאמינה שלתאגידים גדולים יש אחריות גדולה, ויש ביכולתם לחולל שינויים רבים לטובת קידום חברה בריאה יותר. ככזו, פועלת רבות לקידום והבלטה של הגיוון גם על גבי המסך. לדוגמה, בקמפיין הפרסומי החלוצי של מותג היגיינת הפה אורל בי, לקחה חלק משפחה ממוצא ערבי, ומשפחה של אבות גאים. אנו מאמינים שכולם צריכים לקבל ביטוי, וזו אחת הדרכים לעשות זאת.

"חשוב מאוד לחייב חברות שונות להכניס עובדים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות. בפרוקטר העולמית, כמו גם כאן בארץ, הנושא הזה מודגש ביתר שאת, הן בבחירת העובדים, הן באמצעות שיתופי פעולה שאנו עושים עם עמותות חברתיות המקדמות אוכלוסיות מוחלשות, והן בבחירת תוכניות פרסומיות שונות המציבות בפרונט קבוצות אוכלוסייה שפחות נראות על המסך.

למותגים יש כוח רב, ואנו משתמשים בו לקידום נושא הגיוון. עוד יוזמה ברוכה היא קידום חופשת לידה לאבות, אם בעבר חופשת הלידה הייתה מיועדת רק לנשים, פרוקטר החליטה כי גם אבות יוכלו להיות עם הרך הנולד ועם האישה בשבועות שאחרי הלידה".

מהם הקשיים שבהם נתקלת בעבודה בצוות?
"למשל, בימים אלו, כשמצב הפוליטי גואה והרוחות סוערות, בפרוקטר יש מדיניות עולמית לא לערב פוליטיקה במשרד. מחוץ לכותלי המשרד כל עובד יכול לעשות כרצונו, אך בתוך שטחי המשרד אסור להעלות תכנים פוליטיים. אנחנו חושבים שזו פרקטיקה חשובה בכדי לא לעורר תחושות לא נעימות בין אנשים, ולעזור להדגיש את המשותף ולא השונה, כי המשותף זו המטרה העסקית".

בפרוקטר ישראל יש כ־12% עובדים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות. פרוקטר העולמית, כתאגיד ענק המעסיק עשרות אלפים, הציבה את נושא הגיוון, לצד מכירות ויעדים עסקיים, כאחד מתוך חמשת היעדים המרכזיים לשנים הבאות.

"יש אצלנו עובדים חילונים, דתיים וערבים, וכחברה אנחנו מקפידים שאף קבוצה לא תרגיש שלא ניתן לה מקום, ושהיא חלילה, צריכה לוותר על האמונות שלה לטובת הכלל. למשל, בימי כיף שונים שאנו מארגנים, אנחנו מקפידים לשלב את כל העובדים, תוך בחינה כי התוכנית מתאימה לכולם, ולא חלילה גורמת להם להרגיש לא בנוח. חשוב לנו שכולם ייקחו חלק בפעילויות השונות, ודווקא אז גילינו, כי יש יותר הכלה מכל הכיוונים".