מדי שנה מציין האו"ם ב-11 ביולי את יום האוכלוסיה העולמי. מדובר באירוע שנתי שיזמה המועצה מנהלת של UNDP, תוכנית הפיתוח של האו"ם, בשנת 1989 - כדי לעורר מודעות לגידול באוכלוסיית העולם.
סקירות רבות בעיתונות העולמית מתייחסות ביום זה על מגוון תרחישים והתמודדויות הקשורות לגידול באוכלוסיה העולמית, אך יש נושא משמעותי שרבים מפספסים: השפעת הגידול באוכלוסיה על השקעות הערך. כן, גם לגידול באוכלוסיה יש השפעה על הכסף שלנו, ובישראל ההשפעה הזו לא נמוכה בכלל.
ישראל נחשבת למדינה בעלת מאפיינים דמוגרפיים ייחודיים, בין היתר בשל הגידול המהיר והאקספוננציאלי באוכלוסייתה לעומת מדינות אחרות בעולם. הדבר נובע בשל תנועת מלקחיים שמושפעת הן משיעור ילודה גבוהה והן מעלייה המונית של יהודי התפוצות למדינת ישראל.
על פי נתוני ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, בעוד ממוצע הילודה העולמי לאישה ב-15 השנים האחרונות עמד על 1.7, בישראל עומד נתון זה על 3 ילדים. כמעט כפול מהממוצע העולמי. בשנת 2020 נאמד שיעור הריבוי הטבעי באוכלוסיית מדינות ה-OECD ב-0.4% בלבד, בעוד בישראל הוא עלה ב-1.8% - שיעור גבוה פי 4.5 מהממוצע. ולנתונים הללו ישנה כמובן השפעה ישירה על כלכלת ישראל.
השפעת הגידול באוכלוסיה על כלכלת ישראל
כלכלת ישראל מושפעת באופן ישיר ומוחשי מהגידול המהיר באוכלוסייתה, וזאת מכמה סיבות, ובראשן הגידול המהיר בצריכת המוצרים והשירותים בישראל. בהתאם לכך, למשקיעים המתמקדים ברכישת מניות ערך בהסתכלות ארוכת טווח, ישנה חשיבות מיוחדת להשקיע בשוק המניות הישראלי.
ככל שהאוכלוסיה בישראל גדלה, עולים הביקושים ברשתות השיווק והקמעונאות. הביקוש למזון, אופנה, טכנולוגיה, אנרגיה, נותני שירותים וכמובן דירות עולה בסדרתיות ובקצב מהיר פי כמה מאשר בכלכלות מובילות בעולם.
הביקושים הללו מתורגמים למכירות שמשפיעים באופן ישיר על מאזני החברות שמספקות את המוצרים והשירותים הללו לאזרחי ישראל. התוצאה מורגשת כמובן בשורת הרווח של החברות הללו, שיש להן פוטנציאל גבוה יותר להרוויח לעומת מקבילותיהן בכלכלות שאוכלוסיותיהן צומחת בקצב נמוך יותר.
ומה אם במקרה השקענו בחברה שנוהלה בצורה לא יעילה והשיגה תשואת חסר לעומת המתחרות? אם זו תהיה חברה ישראלית, תשואתה עשויה עדיין להיות זהה למקבילותיה בעולם. וזאת מאחר והצמיחה בקהל הלקוחות בעולם מתונה יותר מהצמיחה באוכלוסיית ישראל. במובן מסוים, מדובר בסוג של הזדמנות "להכות את השוק" הגלובלי באמצעות בחירה בהשקעות ערך ישראליות.
ומה לגבי תקופות של מיתון? במקרה כזה חברות שצמחו בקצב מהיר בשנים האחרונות עשויות אמנם להיפגע הרבה לפני המקבילות היציבות יותר, אך באותה מידה יש להן גם את הסיכוי הגבוה ביותר לצאת מהמיתון לפני כן. שכן מעבר לחזרה ההדרגתית של ביקוש הצרכנים, גם הריבוי הטבעי באוכלוסיה משרת אותם. מסיבה זו, לעתים צמיחה חיובית עשויה להיחשב כמיתון - כל עוד הצמיחה נמוכה משיעור הגידול באוכלוסיה.
לקצב הגידול המהיר ישנה גם השפעה שלילית על הכלכלה, בעיקר בצד המדינה, וזאת בשל האתגרים הרבים שהמדינה נדרשת להתמודד איתם בעקבות הגידול המשמעותי באוכלוסיה. מדובר בעומסים כמעט על כל משרד ממשלתי במדינה: תחבורה, תשתיות, חינוך, בריאות, רווחה, דיור, שילוב מגזרים ועוד.
דירוג האשראי גם מושפע
אם חשבתם שהאתגרים איתם מתמודדת ממשלת ישראל בעקבות גידול מהיר מדי באוכלוסייתה, כמו לדוגמה המציאות שבה נבנות דירות בשיעור מצומצם דרמטית לעומת שיעור הגידול באוכלוסיה, מאיימים על עתיד הכלכלה. כנראה שלא בחנתם את האתגרים איתם מתמודדות ממשלות במדינות עם אוכלוסיה מצטמצמת.
על פי דיווח בפיינשל טיימס, סוכנויות דירוג האשראי המובילות מודי'ס, S&P ופיץ' פרסמו כולן אזהרות לפיהן הזדקנות האוכלוסייה פוגעת כבר עתה בדירוגי האשראי של ממשלות. הסיבה לכך היא החשש מכך שככל ושיעור הזקנים באוכלוסיה עולה על שיעור הילודה, הנטל הפיסקאלי על המדינה עולה בהתאם.
אם בישראל עוסקים הדיווחים על הורדות דירוג אשראי ברפורמות חוקתיות שעשויות להתבטל בחקיקה עתידית, בעולם החשש מהורדת דירוג אשראי משמעותי בהרבה - שכן לעת עתה אין אינדיקציה על גידול משמעותי צפוי בקצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה. אם כבר, האינדיקציות הפוכות לחלוטין.
זו כנראה הסיבה למגמה החדשה המתאפיינת בהטבות רבות שמדינות בעולם מציעות לאזרחיהן בתמורה לפעולות שיגדילו את אוכלוסיית הצעירים במדינות אלו. בסין אף הרחיקו לכת והודיעו לפני שבוע על מימון ממשלתי לטיפולי הפריה למי שנזקק להן. בעוד לפני 5 שנים חשש הממשל הסיני מהתפוצצות אוכלוסין, כבר עכשיו הוא חושש מההיפך הגמור.
מהסיבות הללו, נראה כאמור כי להשקעות הערך בישראל יתרון משמעותי על פני השקעות ערך בעולם. אך לצד היתרונות הללו ישנן כאמור גם חסרונות שמתאפיינות בין היתר ביכולת של אירועים נקודתיים לגרוע מהשווקים תשואות נאות. וזאת לצד העובדה כי מדובר במדינה קטנה עם פיזור נמוך יחסית, לעומת הכלכלות הגדולות בעולם. ימים יגידו האם גם בעת הנוכחית משתלם לתעדף השקעות ערך בישראל על פני השקעות ערך במדינות אחרות.
–
דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ 360'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם