המסחר בבורסה בחודש יולי התאפיין בתנודתיות, ובסיומו עלה מדד מניות ת"א 35 (המדד המוביל) ב־7% ומדד ת"א 90 ב־4%. מאידך, הבורסות המובילות בעולם, ובראשן בארה"ב, סיימו את החודש בעלייה מתונה יותר של 2%־3%.
נתוני המסחר בהחלט מפתיעים, בעיקר לנוכח הרפורמה המשפטית, כאשר לוקחים בחשבון כי העליות אפיינו את מרבית המדדים הענפיים כמו מדד ת"א נפט וגז, שעלה בכ־14%, במקביל לעליית מחיר הנפט. הוא ממשיך להוביל בעלייה של 31% מתחילת 2023. דוגמה נוספת היא מדד ת"א מניב חו"ל, שעלה ביולי ב־9.5%. מדדי ת"א טכנולוגיה ות"א טק־עילית עלו ב־4%, בדומה לעליית מדד נאסד"ק.
יחד עם זאת, הפרסומים על הרפורמה המשפטית וההשפעה השלילית על הבורסה עדיין נרשמים במציאות בשטח בכל הנוגע לנתוני המחצית הראשונה של 2023, שמצביעים על פער של למעלה מ־10% לטובת המדדים בארה"ב לעומת ישראל, שם ירדו המדדים ב־2.7%.
מדדי המניות בישראל אינם מדביקים את המדדים בארה"ב, גם את נתחשב בנותני חודש יולי.
מדד ת"א 35 עלה מתחילת 2023 ב־4% ות"א 90 עלה ב־3%, ובמקביל מדד S&P 500 עלה באותה התקופה ב־19%, ודאו ג'ונס עלה ב־7%. מדד Euro STOXX באירופה עלה ב־18%.
לפי סיכומי הבורסה, מדד ת"א 35 עלה בשלושת השבועות הראשונים של יולי ב־8.8%. עליות אלה התמתנו בשבוע האחרון, לאחר שהכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק לצמצום עילת הסבירות.
השינוי החד־צדדי של החוק, שעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, הגביר את המחאה הציבורית, וגופים כלכליים בינלאומיים כדוגמת חברות דירוג האשראי Moody's ו־S&P ובנקי ההשקעות Morgan Stanley ו־Citibank הזהירו מפני השלכות שליליות על כלכלת ישראל.
על פי ההערכות, חידוש עליות השערים בבורסה נעשה על רקע ההערכה כי החקיקה לא תקודם בחודשים הקרובים באופן חד־צדדי, ואם בכל זאת תרחיש זה יקרה, היא תיבלם על ידי בג"ץ. הסבר נוסף לעליות הם האינדיקטורים הכלכליים החיוביים, ובראשם דעיכת האינפלציה, שיעור אבטלה נמוך וצמיחה חיובית.
מנגד, החשש העיקרי ממשיך להיות פגיעה ממשית בענף ההייטק. לפי דוח רשות החדשנות, ההשקעות בהייטק בישראל צנחו במחצית 2023 ב־70%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בינתיים, נרשמת עלייה בהשקעות בהייטק בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על תחילת יציאת הענף ממיתון.