ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ הבטיחו הכנסות של מאות מיליארדי שקלים מתמלוגי הגז בשנים הקרובות - אלא שנתוני משרד האנרגיה שפורסמו אתמול מבהירים שמדובר בחלום רחוק, ושהתוצאות במציאות רחוקות מאוד מיעדים אלה. קרן העושר, שהוקמה באחריות בנק ישראל, נותרה חסרת תעסוקה. תמלוגי הגז הטבעי, המחצבים והאגרות הסתכמו במחצית 2023 במיליארד שקל - גידול של 23% בהשוואה למחצית המקבילה ב־2022. ההכנסות ב־2022 כולה הסתכמו ב־1.7 מיליארד שקל. על פי נתוני המשרד, עד כה נגבו תמלוגים בהיקף של 11.7 מיליארד שקל.
עיקר ההכנסות הוא מתמלוגי הגז הטבעי. העלייה בהכנסות מתמלוגים נבעה מגידול בכמות ההפקה של גז טבעי ליצוא, גידול בכמויות ההפקה של נוזלים הידרו־קרבוניים והעלייה בשער החליפין של הדולר. סך ההכנסות מתמלוגים שמקורם ביצוא הסתכמו ב־590 מיליון שקל.
התמלוגים שנגבו ממאגר לווייתן, הפועל כבר חמש שנים , גדלו ב־6.4% ל־482 מיליון שקל בזכות הפקה של 5.44 טריליון מ"ק - חלקו הארי ליצוא למצרים.
התמלוגים ממאגר תמר גדלו ב־3.4% ל־379 מיליון שקל מהפקת 4.91 מיליארד מ"ק. התמלוגים ממאגר כריש, שהחל להפיק גז באוקטובר, הסתכמו ב־145 מיליון שקל. היקף ההכנסות ממכירת גז, הנמוכות משמעותית מהתחזיות, נובע בין השאר ממחלוקת של מפיקות הגז עם רשויות המסים.
קיימים ויכוחים על עלויות קידוח הגז וההוצאות המוכרות - ואלה טרם הוכרעו. עיקר ההכנסות ממיסוי הגז אמור היה להתקבל מרווחי היתר שנקבעו בוועדת ששינסקי. במשרד האנרגיה מעריכים שההכנסות מתמלוגים לשנת 2023 יסתכמו ב־2 מיליארד שקל. ההכנסות נגבות מתמלוגים של 12.5% לפי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. בנוסף, קיים מס חברות של 23% מהרווח. המקור השלישי הוא כאמור מס רווחי יתר של 20% - 46.8% לאחר החזר השקעה של 150%.
כספי הגבייה מועברים לקרן ייעודית שבניהול בנק ישראל, והשימוש בקרן נעשה במסגרת תקציב המדינה למטרות ייחודיות. בשלב זה לא נעשה שימוש כלשהו בכספים, אם כי פוליטיקאים לוטשים עיניים לכספים.
שר האנרגיה ישראל כ"ץ: "זינוק של עשרות אחוזים בהכנסות המדינה מתמלוגי הגז הטבעי בחציון הראשון של השנה מוכיח חד־משמעית שאני עובד רק עבור אזרחי ישראל. יצוא הגז הטבעי, שעליו החלטתי יחד עם ראש הממשלה, הוא צעד דרמטי שיכניס מיליארדי דולרים, יסייע במאבק ביוקר המחיה ויחזק את הקשרים שלנו עם שכנותינו באזור ועם מדינות אירופה".