נציגי חברות ההייטק השתתפו היום (חמישי) בדיון ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק בראשות חה"כ אביגדור ליברמן והזהירו מנזק בלתי הפיך כתוצאה מהמשבר הפוליטי.
בצל החשש ממשבר חוקתי: הדולר ממריא לשיא מאז יולי 2016
מנכ"ל הבורסה: "אי היציבות הפוליטית - כמו משקולת על הכלכלה"
בדיון עלה כי התקציב הממשלתי להשקעות בהייטק לא עלה כבר 15 שנה ועומד על כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה; משרד האוצר משיב לביקורת: "התקציב עומד על 0.5% מהתוצר בדומה למדינות ה-OECD, המדינה משקיעה בעקיפ-ין מיליארדים נוספים בחינוך, תשתיות והטבות מס"
בפתח הישיבה, שעסקה בהשקעה הלאומית במחקר ופיתוח ובתמריצים לתעשיית ההייטק בישראל, אמר יו"ר הוועדה ח"כ אביגדור ליברמן: "התחרות כיום בתחום ההייטק זה קודם כל בין המדינות, שמעניקות הטבות, מענקים ומשקיעות מאמצים לעודד הקמה ופעילות של חברות הייטק בשטחן. מטרת הדיון היום היא לסקור ולבצע השוואה בינלאומית של ההטבות שמעניקה מדינת ישראל אל מול מדינות אחרות ולבחון האם ואיפה צריך לתת יותר כדי לסייע לתעשייה הזאת לפרוח".
מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הצהירה בתחילת דבריה כי ״חייבים לעשות כאן שינוי – ללא השקעה לאומית, תעשיית ההייטק תיכנס לצניחה חופשית מואצת" והציגה השוואה שערך האיגוד לבקשת הוועדה וכללה 15 מדינות, בהן ארה"ב, בלגיה, קנדה, בריטניה ואירלנד. האיגוד התמקד בשלושה רכיבי השוואה מרכזיים - כללים והטבות בנוגע להבאת מומחים זרים והעסקתם בתעשיית ההייטק, מענקים ואימוץ תכנית ה-Pilar 2 (תכנית המיסוי לתאגידים בינלאומיים של ה-OECD, שתחייב מיסוי מינימלי של 15% לפחות על החברות בתאגידים אלה.
בראשית דבריה התייחסה שוורץ לעצירת מסלול הטבת 43 של רשות החדשנות להגנת השקעות של גופי השקעה מוסדיים בתעשייה עתירת הידע. לדבריה: "זו הייתה תכנית מצוינת מבחינתנו, השקיעו במסגרתה 1.25 מיליארד ש"ח מתוך 2 מיליארד שהוקצו לעניין, זה הביא להתקשרויות מקומיות והשקעות נוספות, ש-42% מהן היו בסבב C ומעלה, שאילו שלבים שיותר קשה להשקיע בהם".
באשר למומחים זרים אמרה: "מדינות שונות מעניקות למומחים תמריצי מס הכנסה, פטורים ממס ותמריצים הנוגעים לפטנטים כדי לעודד אותם להגיע ולקדם את התעשייה המקומית. בישראל ישנם לא מעט קשיים, בין היתר בהארכת אשרת השהות שניתנת לשנה וניתנת להארכה של עד 5 שנים בלבד. בחו"ל מקבלים די מהר אשרה ל-5-7 שנים. הטבת המס שניתנת כאן מסתיימת אחרי שנה אחת בלבד גם אם נשארים 5 שנים. בדנמרק לדוגמא הם מקבלים 7 שנים ובמדינות נוספות 5 שנים. נוסף לכך קיימים קשיים אחרים בשהות שלהם כאן כמו ביטוח רפואי, פתיחת חשבון בנק, הם לא יכולים להוציא כרטיס אשראי ועוד".
עו"ד אמיר גונן, רשות החדשנות הוסיף: "מבחינת רשות האוכלוסין מומחה שמגיע לכאן יכול להביא איתו את המשפחה, אבל ישנם יש קשיים אחרים כמו הרשמה של הילדים לאוניברסיטה, מתן אישור העסקה לבן או בת הזוג וכו'. בתגובה לדבריו ביקש יו"ר הוועדה חה"כ ליברמן לבחון ולקדם הנושא כדי לוודא כי מומחה שמגיע לישראל יקבל את המעטפת הנדרשת להשתלבות שלו ושל משפחתו, לרבות ביטוח רפואי, אישורי עבודה, בתי ספר וכו'.
בנושא המענקים אמרה שוורץ כי "בארה"ב נותנים מענקים נרחבים לתעשיית השבבים ולטכנולוגיות ירוקות, באירלנד תומכים מאוד בתחום הגיימינג ורואים נהירה של חברות שעוסקות בתחום הזה לשם. בישראל התמיכה לא מספקת, אין קריאה להתמחות סיגמנטלית. בנוסף, בארץ אין כמעט מענקים להקמת פעילות, אלא רק לפיתוח. בפולין, הונגריה, סין ועוד רואים מענקים נרחבים להקמת פעילות חדשה או להעברת פעילות אליהן. התקציב המושקע במחקר ופיתוח (מו"פ) עומד כבר קרוב ל-20 שנה על 1.5-2 מיליארד ש"ח, זה הולך ונשחק ואנחנו למעשה רק הולכים אחורה. באירופה התקציב הממוצע עומד על 0.5 מהתוצר".
מנגד, נועם דן, רכזת מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים, משרד האוצר השיבה לדברים: "הממשלה מפעילה כלים ונרחבים לתמיכה בהייטק, החל מתמיכה ישירה של מענקים בשווי מיליארד וחצי ש"ח בשנה. מעבר לזה יש תמיכה ישירה דרך הטבות מס נרחבות ומשמעותיות. תקציב רשות החדשנות והמענקים אכן לא משתנה כמעט משנה לשנה אבל הוא עומד בדיוק על חצי אחוז מהתוצר, דומה מאוד לארה"ב ולמדינות ה-OECD. המדינה מתקצבת הכשרות הון אנושי לתעשיית הייטק כבר מכיתות הצטיינות ומופת במערכת החינוך, מרכזים אזוריים ללימוד פיזיקה, ועד להגדלת כמות הסטודנטים בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב ועוד. רק לאחרונה עבר 'חוק עידוד תעשייה עתירת ידע' שמתמרץ הקמה והנבטה של חברות הייטק על ידי המרצה למי שמשקיע בהם, עוסק בקניין רוחני ועוד". לגבי השבת מסלול 43 אמרה דן: "יש המון ביקורת על המסלול הזה שהיו בו הרבה טעויות, אנחנו עובדים על יצירת מסלול אחר שייתן מענה לנושא הזה".
בהמשך הדיון דיברו נציגים שונים של חברות ההייטק ומשקיעים. בין היתר דיבר גל סלומון, יו"ר קלו מדיקל שהתריע מפני מצבה החמור של תעשיית ההייטק הישראלית: "שוק ההייטק בארה"ב ובעולם ככלל מתאושש אבל פה המצב בכי רע ולצערי כל הנבואות שהוצגו כאן בדיונים הקודמים התגשמו. נפילה בשוק ההייטק, בריחת משקיעים, סגירת חברות ויציאתן מישראל, המספרים מעוררי חלחלה. היקף נפילת השקעות של מעל 70% מתחילת השנה, 12,000 מפוטרים מתחילת השנה, בחברות קטנות וגדולות, ירידה בערכן של חברות בעשרות אחוזים ובגיוס קרנות המשך".
"זה המשבר הקטן, הגדול יגיע בעוד 3-5 שנים, כשרוב החברות שיוקמו לא יהיו כאן. הנפילה הזאת תגרום לירידה לתהומות שלא ברור איך נצא מהן, כולל דירוג אשראי שיורגש בכיס של כל אחד מאיתנו. אנחנו לא רוצים להיות צודקים, רק לבנות תעשייה ולהצליח. כבר היום אנחנו בפיגור ביחס לעולם בלי קשר למהפכה ולמשבר הנוכחי שלא תורם ואף מזיק. צריך לעצור את הטרלול המטורף שאנחנו נמצאים בו היום כי אף משקיע לא רוצה להשקיע בדבר כזה. אנחנו מבצעים כאן השמדת ערך מטורפת לדברים שנבנו כאן במשך מעל 20 שנה", אמר.
הוא הוסיף כי "באקלים הזה אנשים ימשיכו לעזוב, לא יהיו רופאים, מדענים או חוקרים כי הכל מתחבר יחד ל'אקו סיסטם' אחד. הקואליציה צריכה להבין שאנחנו לא על סף התהום, אנחנו כבר במדרון. בעוד 3-4 שנים נהיה עם אדמה חרוכה לגמרי בלי תעשייה שהיא מנוע הצמיחה של מדינת ישראל".
בנוסף, מתחו חלק ממשתתפי הדיון ביקורת על 'חוק האנג'לים' שמעניק הטבות למשקיעים בהייטק, שלדבריהם בפועל מרבית המשקיעים לא מצליחים לעמוד בתנאי הזכאות המוגדרים בו, וכן התריעו על קשיים שמערימים הבנקים על העברת כספי משקיעים זרים לישראל, פתיחת חשבונות בנק, חשבונות נאמנות ועוד.
לסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ליברמן: "עולם ההייטק הוא ענק ומשתנה ואנחנו חייבים להיות בקדמת הבמה, להשתפר ולבנות תשתיות שיאפשרו לפתח את העולם הזה ולהיאבק שהקניין הרוחני יהיה במדינת ישראל. בשביל זה צריך להביא תקציבים וזה עניין של החלטה מדינית. אם ישנם צעדים או הטבות שניתנות לחברות הייטק במקומות אחרים אני מבקש לקבל את המידע עליהן, כדי שנוכל לבחון ולקדם אותן גם כאן. צעד נוסף שאפשר לקדם הוא עידוד השקעה של הגופים המוסדיים בישראל בתעשיית ההייטק הישראלית.
הגופים האלה מחזיקים ומשקיעים היום 3 טריליון ש"ח ורוב הכסף הולך לחו"ל. הרשות לחדשנות צריכה לאפשר להם להשקיע בלי חשש בסטארטאפים לפי המלצה שלה או של כל גוף מוסמך אחר וזה יכול להיות מקור כסף בלתי נדלה, גם אם יצליחו לגייס חצי אחוז מהכספים האלה זה יהיה מעל ומעבר למה שהתעשייה בישראל צריכה. לצערי הנושא לא נמצא כרגע בראש סדר העדיפויות של הממשלה. אנחנו נגבש תכנית יחד עם החברה האזרחית, בתקווה שנוכל לפרסם אותה עד סוף השנה".