הדולר המשיך אתמול (שלישי) להתחזק מול השקל ובשלב מסוים של המסחר הגיע לרמה של 3.87 שקלים - שיא של שבע שנים.
ה-OECD במסר חד לממשלה: הפחיתו העברת כספים לישיבות חרדיות
החששות התממשו: הצניחה הדרמטית בסך ההשקעות בהייטק הישראלי נמשכת
להתחזקות הדולר מספר הסברים. נהוג לייחס את אחת המרכזיות לרפורמה המשפטית. לרפורמה ולאי הודאות שבעקבותיה יש השפעה, אבל במקרה הנוכחי היא מוגבלת. השער היציג כבר מכיל את השפעותיה של הרפורמה כפי שהן ידועות נכון לעכשיו. עובדה שבשבוע האחרון התחזק השקל לעומת האירו ומטבעות אחרים, אך לא לעומת הדולר.
הביקוש לדולר בעיתוי הנוכחי נובע בראש ובראשונה בכלכלה האמריקאית ובהתנהגות הבורסות בארצות הברית בכלל. מצד אחד ירידות שערים בשוק המניות שמגדילות מצד מוסדיים ישראליים את הכיסוי הדולרי הנדרש. מצד שני עליית התשואות בשוק אגרות החוב הממשלתיות מגדילה את אטרקטיביות ההשקעה בהן.
חוסנו של המשק האמריקאי כפי שמתבטא במקביל במדיניות הריסון המוניטרי של הבנק המרכזי מגדיל את המוניטין של הדולר כמטבע יציב במונחים עולמיים (במיוחד על רקע הגידול באי הוודאות הגלובלית והאטה כלכלית בסין).
המשק האמריקאי ממשיך לצמוח והבנק המרכזי משדר אפשרות נוספת להעלאת ריבית. תשואה גבוהה יותר על אגרות אמריקאיות מגדילה את אטרקטיביות ההשקעה בדולר על פני מטבעות אחרים ובראשם האירו. גם השקל סובל מכך.
התחזקות הדולר משפיעה במישרין על הכיס. היא עלולה לגרור לעלייה במחירי מוצרים וסחורות מיובאים (מעבר לעליות הנוכחיות), להשפיע על מחיר הבנזין ומחירי הנופש בחו"ל. כל אלה עלולים ללבות את האינפלציה ולאלץ את הבנק ישראל להעלות בסוף החודש את הריבית.