אחרי שמשרד ההסברה נסגר ותקציבו הועבר לטובת מנהלת העוטף, יש לא מעט משרדים נוספים שאפשר וכדאי לסגור לטובת העברת כספים נוספים לשיקום העורף והעסקים בישראל. הממשלה הנוכחית עם 38 שרים, 5 סגני שרים ו-33 משרדי ממשלה עם מנכ"לים, לשכות ותקציבים, עובדת ככל יכולתה בזמן שגרה למען כלכלת אזרחי מדינת ישראל וביטחונם. כרגע, כשאנו בשעת חירום, לצד המאבק על הביטחון יש להקצות את מלוא המשאבים לטובת הכלכלה והעסקים הקטנים והבינוניים.
הנגיד יוריד את הריבית? השלכות המהלך על הכלכלה
נשיא לשכת העצמאים מאשים את המדינה: "אין מילה אחרת, הפקרות פושעת"
יוסי לוי, אסטרטג ויועץ עסקי, שהקים עם פתיחת המלחמה את פורום החירום של העסקים הקטנים והבינוניים, אמר למעריב: "המתווה הכלכלי שהציג משרד האוצר לא מספק. בזמן שמעל מיליון ישראלים נמצאים בפני שוקת שבורה ולא מצליחים לסגור את החודש או לשלם משכורות, יש משרדי ממשלה שניתן לרתום את תקציביהם לטובת החוסן הכלכלי. אני מציע לממשלה להעביר את הכספים לעסקים הקטנים והבינוניים כדי להניע את המשק קדימה, ולעשות זאת במהירות. סגירת משרד ההסברה היא צעד ראשון חיובי בכיוון".
משרדים נוספים שניתן לסגור כדי לחסוך בכסף ולהעבירו למשק:
משרד התקשורת: תקציב מאושר לשנת 2023 - 92 מיליון שקל. מאז שנות ה-90, מספר ועדות ומומחים קבעו שאין צורך במשרד ממשלתי לתחום ויש להסתפק ברשות תקשורת עצמאית, בדומה לרשות התקשורת הפדרלית האמריקאית, ה-FCC. הרעיון הוא לאגד את כל הרשויות הקיימות במשרד לשתי רשויות- אחת לתקשורת תשתיתית והשנייה לתכנים ולבטל את הצורך בשר בתחום זה. בשנת 2003, אחרי שזכה בבחירות, הסכים ראש הממשלה אריאל שרון לבקשת מפלגת שינוי, שותפתו לקואליציה, לפרק את משרד התקשורת (וכן את משרד הדתות) אך בסופו של דבר מונה אהוד אולמרט לתפקיד שר התקשורת והמהלך לא הושלם.
המשרד לענייני מודיעין: תקציב מאושר לשנת 2023 - 25 מיליון שקל; אין מנכ"ל בפועל. המנכ"ל הקודם, אילן כהן, פרש מתפקידו באוגוסט. המשרד הוקם ב-2009 אך אף אחד מהגופים העוסקים בנושא לא הוכפפו אליו. שב"כ והמוסד כפופים למשרד ראש הממשלה; אמ"ן פועל במסגרת צה"ל תחת משרד הביטחון; גוף מודיעין נוסף, המרכז למחקר מדיני, פועל במסגרת משרד החוץ.
המשרד לנושאים אסטרטגיים: תקציב מאושר ל-2023 - 24 מיליון שקל; השר הנוכחי רון דרמר, שאינו ח"כ, הוא מינוי אישי של ראש הממשלה נתניהו. בעבר שימש דרמר כיועצו האישי של נתניהו. אין מנכ"ל למשרד, בעבר דווח כי תמונה למנכ"לית המשרד לוביסטית פייסבוק, ג'ואנה קוטלר. המשרד הוקם ב-2006 ושנתיים אחר כך הוחלט לפרקו. ב-2009 הוחלט להקימו מחדש ולהעמיד בראשו את בוגי יעלון לשר, לאחר שתיק הביטחון ניתן לאהוד ברק. ב-2014 החליטה הממשלה לאחד את המשרד לענייני מודיעין ואת המשרד לנושאים אסטרטגיים למשרד אחד. ב-2015 פורק המשרד שוב לשניים. הממשלה ה-36 פירקה את המשרד ןב-2022 עם הקמת ממשלת ישראל ה-37 חודשה פעילותו תחת דרמר כאמור.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי: תקציב מאושר - 22 מיליון שקל. המשרד הוקם ב-1999 בממשלתו של אהוד ברק, עבור שמעון פרס, כדי שיקדם במסגרת המשרד עבודת מטה לגיבוש עמדת ישראל בנושא שיתוף הפעולה האזורי, ייזום פרויקטים אזוריים, תיאום וביצועם. עם הקמת הממשלה ה-30 בוטל המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד לפיתוח הנגב והגליל. המשרד הוקם מחדש בממשלה ה-32.
המשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי: תקציב מאושר 306 מיליון שקל. המשרד הוקם ב-2005 כ"המשרד לפיתוח הנגב והגליל". ב-2015 הורחב סמכויותיו, כך שיטפל גם בפריפריה החברתית שאינה בנגב ובגליל ושמו שונה ל"המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל". ב-2023 התווספו אליו נושאים באחריות המשרד לשיוויון חברתי והמשרד קיבל את שמו החדש והעדכני.
משרד ההתיישבות והמשימות הלאומית: תקציב מאושר - 134 מיליון שקל. המשרד הוקם ב-2020, בשל מצוקת התיקים בממשלת ישראל ה-35, ממשלת החילופים נתניהו-גנץ, והוקם כחלק ממהלך להקמת שישה משרדי ממשלה חדשים, כדי לטפל ולהיות אמון על נושא ההתיישבות והשירות הלאומי. ב-2022 כחלק מההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד והציונות הדתית, שונה שם המשרד והועברו אליו סמכויות ממשרדים אחרים.
המשרד לשירותי דת: תקציב מאושר - 555 מיליון שקל (מעל לחצי מיליארד שקל!) מדובר בתקציב הדת הגבוה בעולם המפותח, כשברוב המדינות המפותחות הממשלה כלל לא מתקצבת מוסדות דת. בחלק מהמדינות, מוסדות אלהחיים מתרומות ובאחרות יש "מס כנסייה" שרק המאמינים משלמים. משרד הדתות פעל עד לפירוקו ב-2003 במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לשינוי. עד אז עסק בשירותי דת לכל הדתות. מאז הקמתו מחדש ב-2008 אחראי המשרד רק לשירותי הדת היהודית.
משרד התפוצות: 38 מיליון שקל תקציב מאושר. המשרד הוקם בממשלה ה-32 בשם "משרד ההסברה והתפוצות". עם הקמת הממשלה ה-34 עבר שמו ל"משרד לירושלים והתפוצות". עם הקמת הממשלה ה-37 הוקם מחדש תחת "משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות" כדי להיות אמון על הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות ועל המאבק באנטישמיות.