"החל מה־7 באוקטובר, בעקבות האירועים בדרום והמצב המתוח בצפון, נפגעה באופן משמעותי תחושת הביטחון האישי של האזרחים במרחב הציבורי והפרטי. התחלנו לקבל אלפי פניות לאבטחה, לתגבור אצל לקוחות קיימים וגם פניות של לקוחות חדשים שביקשו לקבל שמירה. היו פניות מכל גווני הקשת, אם זה חברות ומוסדות, משרדים ממשלתיים, בתי ספר, גני ילדים, עסקים שונים וגם שכונות ויישובים. כולם מבקשים בעת הזו לתגבר ולצרוך שירותי שמירה, כשהדגש הוא על שומרים חמושים", אומר חמי בן אריה, מנכ"ל חטיבת האבטחה של חברת G1, שמעניקה שירותי אבטחה, ביטחון ובטיחות בפריסה ארצית.
מצד אחד, יש עסקים שמאז תחילת הלחימה בקושי מתקיימים ואף ישנם כאלה שנאצלו להיסגר בשל מיקומם הגיאוגרפי ומצד שני קיימות חברות שהמצב הנוכחי דווקא הגביר את פעילותן. "השבר הראשון בתחושת הביטחון האישי של האזרחים במרחב הציבורי החל לפני כשנתיים וחצי במבצע שומר החומות", אומר בן אריה. "זו תחושה שליוותה את האזרחים לאורך חודשים לא מעטים, אחר כך זה נהיה בעצימות נמוכה יותר. ואילו עכשיו האירועים של השבת השחורה והפגיעה ביישובים ובאזרחים העצימו את התחושות האלה בצורה משמעותית יותר. ביחס לימי שגרה, בתקופה הנוכחית אנחנו רואים ביקוש עולה בתחום האבטחה והשמירה. יש דרישה מוגברת, עלייה של מאות אחוזים בבקשות לקבל שירותים בתחום".
שכונה בטוחה
לדברי בן אריה, "העולם שלנו מתחלק לאבטחת רכוש (למשל שמירה על מפעל) ואבטחת חיי אדם (למשל בקניונים). העלייה הדרסטית שאנחנו חווים בימים אלה קשורה לשמירה על חיי אדם. הדרישה כיום היא יותר לאבטחה חמושה פעילה, כזו שיותר נעה במרחב. אנחנו מחזיקים למשל יחידה מיוחדת לאבטחה מדלגת, דהיינו סיורי אבטחה רכובה על גבי אופנועים, עם לוחמים שבעצם מבצעים אבטחה טריטוריאלית, אזורית, שמעניקה תחושת ביטחון אישי במרחב הציבורי".
בין הלקוחות החדשים שהחברה החלה להעניק להם שירות, אומר בן אריה, נמצאות שכונות מגורים רבות. "היו לנו גם קודם שכונות מגורים, אבל בכמות יחסית מעטה, וגם מה שבעיקר אפיין אותן הוא שהיו יחסית סגורות, מתוחמות בשערים, וצרכו שמירה במהלך כל השנה", הוא מציין. "ואילו כעת אנו מזהים ששכונות רבות שלא צרכו שירותי אבטחה לפני כן, רוצות לחזק את תחושת הביטחון האישי. נציגי שכונות באים ואומרים שבעקבות האירועים הביטחון האישי של תושבי השכונה ירד, ומבקשים לקבל שירותי אבטחה צמודים לשכונה, או שירותי אבטחה מדלגת, כלומר מאבטח רכוב שמגיע אחת לכמה שעות, עושה סיבוב בשכונה, נמצא ליד גני הילדים, מוסדות חינוך ונותן לאנשים תחושת ביטחון".
מי מממן את אבטחת השכונות?
"זו אחת הבעיות המרכזיות, איך אתה אוסף את הכסף בשכונה שיש בה מאות או אפילו אלפי בתי אב, כשמדובר למשל בשכונת מגדלים. בדרך כלל, יש נציגים של השכונה. לפעמים זה ועד השכונה או דיירים שיזמו את הפנייה או את הבקשה, והם אלה שגבו את הכסף ובאופן כזה משלמים. העלות משתנה בהתאם לכמות השעות שהשכונה ביקשה, בהתאם לרמת הסייר שנמצא, ועוד. אבל באופן כללי מדובר בעשרות אלפי שקלים בחודש".
אני משערת שחלק גדול מעובדי החברה מגויסים. איך נותנים מענה לביקוש הגובר באבטחה במצב כזה?
"בשבועיים הראשונים מאז ה־7 באוקטובר גויסו כ־500 עובדים שלנו בצווי 8. מצד שני, חלק מהלקוחות שלנו, שבעיקרם הם לקוחות מקבלי קהל, צמצמו תקנים והורידו עמדות, אז חלק מכוח האדם שלנו שהתפנה מהעמדות האלה הופנה לכיוון הביקושים. כמו כן, יצאנו עם קמפיין גיוס מאוד משמעותי ברשתות החברתיות שהניב לנו אלפי פניות, מתוכן גייסנו כבר 150־200 עובדים חדשים במהלך השבועות מאז פרוץ הלחימה. ברגע שהתחילו אצלנו הביקושים לתגבורים, היה לנו מאוד חשוב לתת מענה מיידי ללקוחות הקיימים שלנו שמקבלים מאיתנו שירות שוטף. הצלחנו גם לענות על מרבית הבקשות של לקוחות שלא היו קודם לקוחות שלנו".
דרושים בביטחון
על פי נתוני אתר הדרושים וחיפוש העבודה, AllJobs, חלה בחודשיים האחרונים עליה בהגשת קורות חיים למשרות מאבטח/ שומר/ סייר (23% בחודשי אוקטובר־נובמבר לעומת ספטמבר; 25% עלייה בנובמבר לעומת אוקטובר), למשרות בודק ביטחוני (18% בחודשי אוקטובר־נובמבר לעומת ספטמבר; 17% עלייה בנובמבר לעומת אוקטובר), ולמשרות מוקד ביטחון/ חדר בקרה (21% בחודשי אוקטובר־נובמבר לעומת ספטמבר; עלייה של 24% בנובמבר לעומת אוקטובר).
"במהלך השגרה, עד פרוץ הלחימה, היה ביקוש של אנשים לעבודה בתחום האבטחה אבל לא באופן מוגבר", אומר בן אריה. "אנחנו יכולים לראות שיש עכשיו ביקוש מוגבר יותר. חלק מהביקוש נובע מהצורך של אנשים להתפרנס, ואצל חלק זו שליחות. כולם רוצים להתגייס במטרה לשפר את הביטחון במדינה גם בפן הצבאי וגם באזרחי. קיבלנו הרבה מאוד קורות חיים מכל קצוות הקשת של החברה ישראלית: אנשים שהיו באבטלה, אנשים שהוצאו לחל"ת, עובדים שעזבו מקום עבודה והחליטו לבוא אלינו. פנו חבר'ה צעירים בשנות ה־20, וקלטנו גם אנשים בגיל 60־65. קלטנו את כל מי שפנה והיה מתאים, גברים ונשים".
לדברי בן אריה, בשנים האחרונות חל שיפור במעמד העוסקים באבטחה. "במסגרת הפעילות האינטנסיבית המשותפת של הנהלת הארגון הארצי של חברות השמירה והאבטחה בישראל בראשותו של המנכ"ל פיני שיף, ועו"ד דוד בכור, היועץ המשפטי של הארגון, יחד עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, ויוסי ברבי, מנהל האיגוד המקצועי בתחום עובדי האבטחה, הניקיון והטיפול הסיעודי בהסתדרות, חל שיפור משמעותי בתנאי העסקה של עובדי ענף האבטחה במדינת ישראל גם בשכר הישיר וגם בתנאים סוציאליים מיטיבים, כמו קרן השתלמות ועוד".
"היום אתה משתכר בצורה מכובדת בתחום האבטחה. אצלנו למשל באופן כללי המשכורות יכולות לנוע מכ־7,000 שקל, ויש לנו גם כאלה שמרוויחים 17 אלף שקל. תפקידים בעולם האבטחה הם במנעד רחב. בחלק מהמקומות הדרישות הן בסיסיות, ובחלק מהתפקידים ישנה דרישה לסיווג העובדים באופן יסודי יותר, כמו סיווגים ביטחוניים, בקשה למתן רישיון לנשק ועוד".
כמיטב יכולתן
חברת G1 נוסדה בשנת 1937 בשם "חברת השמירה", הצטרפה לתאגיד G4S העולמי בשנת 2002, וביולי 2017 נרכשה על ידי קרן פימי. החברה, המעסיקה 5,000 עובדים, נותנת בנוסף לשירותי שמירה ואבטחה מקיפים (למוסדות, לעסקים פרטיים, לחברות ממשלתיות ועוד) גם מענה לאזרח הפרטי שרוצה להרגיש בטוח בביתו. "כתוצאה מכך שב־7 באוקטובר מחבלים הגיעו עד לבתים של אנשים, ישנה כיום גם עלייה בביקוש לכל מה שקשור בהגנה על הבית, אם זה מערכות טלוויזיה במעגל סגור, מערכות אזעקה, לחצני מצוקה, ועוד. הקבוצה שלנו נותנת גם פתרונות טכנולוגיים שעונים בדיוק לצרכים האלה", אומר בן אריה.
"יש מערכת של בית חכם, שאם לדוגמה נכנסת עכשיו לממ"ד ונעלת אותו, את עדיין יכולה לראות מה קורה בתוך הבית. אם למשל בממ"דים של תושבי העוטף הייתה מערכת כזאת, אז במקרים מסוימים התושבים יכלו להבין האם צה"ל או מחבלים מסתובבים בבית שלהם וזה אולי יכול היה לעזור. יש גם מערכת של לחצן מצוקה שפותח קו דיבור למוקד טלפוני שמאויש 24/7, שבמקרה הצורך גם יכול להפנות אבטחה מדלגת למקום.
"אחד הקשיים המרכזיים באירועים של ה־7 באוקטובר היה הקושי בתקשורת של מי שישב בממ"דים כלפי העולם החיצון. אז עכשיו יש עלייה גם בביקוש למוצרים מסוג זה. אנחנו גם מזהים צורך לשווק את המערכות הללו דווקא בתקופה כזאת, כי בסופו של דבר לקוח הקצה לא תמיד מודע לכל הפתרונות הטכנולוגיים שקיימים ושיכולים לתת לו מענה לביטחון האישי בתוך הבית".
כמו כל תחום, אומר בן אריה, כך גם עולם האבטחה הוא תחרותי. "במדינת ישראל פועלות מאות חברות אבטחה, מה שבעצם מגדיל ומגביר את התחרות בצורה מאוד משמעותית. בשוק רווי תחרות שכזה, על מנת לפעול בקרב לקוחות קיימים וחדשים, אתה צריך לשים דגש מאוד משמעותי על רמת השירות, על איכות האנשים שאתה מספק. נדרש לתת ערכים מוספים שהם מעבר למחיר. יש הרבה לקוחות שצורכים שירותי אבטחה וירצו מחיר אטרקטיבי, אבל לא בהכרח המחיר הזול יזכה. לקוחות רבים מחפשים את האיכות".
מה הצפי שלך לגבי ביקוש של אנשי אבטחה לחודשים הקרובים?
"אני חושב שמערכות הביטחון במדינת ישראל - צה"ל, משטרה - עושות כמיטב יכולתן כדי לספק תחושת ביטחון טובה. יחד עם זאת, תחושת הביטחון של האזרחים נפגעה, ולכן אני מעריך שבחודשים הקרובים הדרישה לשירותי אבטחה מוגברת תימשך. בטווח הרחוק יותר תהיה ירידה, אבל עדיין יהיה צורך מוגבר לעומת מה שהיה לפני ה־7 באוקטובר".
