"ההשפעה התקציבית לשנים 2023/24 נאמדת ב־190 מיליארד שקל, שהם 10% מהתוצר. היא כוללת עלויות לחימה של 110 מיליארד שקל, אובדן הכנסות של 45 מיליארד שקל, קרן פיצויים של 10 מיליארד שקל, הוצאות אזרחיות ללא שיקום של 13.3 מיליארד שקל, עלויות ריבית של 3 מיליארד שקל ועלויות נוספות", כך העריך אתמול ראש אגף התקציבים באוצר יואב גרדוס.
בארה"ב טוענים: זו הסיבה שחמאס סירב לשחרר את שאר בנות הערובה שבידיו
נאבקת במחבלים ומסרבת להיחטף: הגבורה של עמית סוסנה
גרדוס דיבר בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, שדנה בנושא חוק הגירעון ותקציב ל־2023. גרדוס סייג את דבריו בכך שמדובר בהערכות גסות, שכן משתנים כאורך הלחימה, ההשפעה על הכלכלה והסיוע האמריקאי - אינם ברורים.
על רקע זה נשקלת באוצר האפשרות להעלאת מסים כדי לממן חלקית את הגירעון. מדובר בין השאר באפשרות להעלות ב־1% את המע"מ, לבטל חלק מהפטורים, במיוחד בתחום החיסכון הפנסיוני ושוק ההון, ולמסות את הרכב החשמלי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכחיש את האפשרות להעלאת מסים וטען שזה לא על הפרק. בנוסף, ולמרות הכספים הקואליציוניים שהוזרמו בברכת סמוטריץ', צפוי קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה ובתוכם משרד הבריאות. נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין תקף בחריפות את האפשרות להעלאת מסים, וטען כי "דרך זאת כדי לפתור בעיות תקציביות תהיה שגיאה היסטורית חמורה. הדרך שבה צריכים ללכת היא ביטול פטורים ממס".
לדבריו, "הפטור הראשון שיש לבטל הוא הפטור ממע"מ על יבוא אישי. ביטול הפטורים ממס מייצר מערכת מסים יותר שוויונית, שכן מפטורים אלה לא נהנים כולם. תהיה זו איוולת להעלות את שיעורי מס ערך מוסף ולהותיר על כנו את הפטור ממע"מ ביבוא אישי".
עוד ציין כי "העלאת שיעור המע"מ משמעותה ייקור מוצרי בסיס חיוניים כמו חשמל, מים, מזון ותרופות. לעומת זאת, המשך הפטור ביבוא אישי הוא הטבה לרכישת שלל מוצרים שאינם חיוניים. הוא מציב עסקים קטנים וחלשים בתחרות לא שווה מול ספקים גדולים מחו"ל ואף גורם לקריסתם. ביטול הפטור מיבוא אישי יניב למדינה הכנסות נוספות של 5 מיליארד שקל - 3 מיליארד שקל מביטול הפטור ועוד 2 מיליארד שקל מהגדלת הכנסתם של העסקים בישראל".