תקציב הביטחון צפוי לגדול לפחות ב־20 מיליארד שקל לשנה, והאחוז שלו בתוצר יעלה, כך הוערך אתמול במהלך טקס הארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון על ידי ראש הממשלה, שר האוצר והנגיד עצמו.
מגמה מסוכנת בימים אלו: "הביטוח הסיעודי מת והאוצר אדיש"
מדד המחירים לצרכן חושף: מחירי הדירות ירדו, המזון התייקר | הנתונים המלאים
מעניינים במיוחד היו דברי ירון על תקציב 2024 שעומד בפתח. לדבריו, "לכלכלה הישראלית הייתה נקודת פתיחה חזקה ערב 7 באוקטובר. יחס החוב לתוצר ירד חזרה לסביבת 60%, הגירעון החזוי היה נמוך, שיעור האבטלה נמוך ותחזית הצמיחה הייתה מעודדת. בנוסף היו רזרבות מט"ח של 200 מיליארד דולר".
מנגד, הוסיף הנגיד כי "כדי למצות את הפוטנציאל של המשק על רקע ההשלכות הכלכליות של המלחמה, יש לבצע התאמות במדיניות הכלכלית. המשקיעים, סוכנויות הדירוג, השווקים הפיננסיים והציבור כולו בוחנים בימים אלה בקפידה את המדיניות בישראל. על הממשלה יהיה למצוא את האיזון הנכון בין מימון הוצאות המלחמה והגידול בתקציב הביטחון לצורך השקעה במנועי צמיחה כמו תשתיות וחינוך".
ירון שיגר רמז עבה לממשלה בנוגע לכספים הקואליציוניים והדגיש כי "חשוב לשמור על אחריות זו, ולהימנע מהוצאות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי או שאינן מקדמות צמיחה".
עוד מנה הנגיד בדבריו את האפשרות למימון התקציב: "כל ההוצאות הצבאיות והאזרחיות הקשורות ישירות למלחמה ייכללו בתקציב 2024 ב'קופסה זמנית', שתתווסף מעבר לתקרת ההוצאה המקורית ל־2024. במקביל, כדי לממן את הגידול של 20 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, רצוי להפחית בהקדם האפשרי את ההוצאה מסעיפים בתקציב בעלי אופי מתמיד".
פרופ' ירון התייחס הן להפחתת הוצאות של הממשלה (באמצעות סגירת משרדים) והן להעלאת הכנסות (באמצעות העלאת מסים), כך שתקרת הגירעון תיקבע ברמה שתוביל לירידת יחס החוב לתוצר לאחר המלחמה.
הנגיד שב והדגיש את חשיבות לימודי הליבה עבור כל תלמידי ישראל. לדבריו, יציבות מחירים היא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. יעד האינפלציה יישאר לעמוד על 1%־3% ובנק ישראל יפעל כדי לשמור אותו.
על התוכניות לעתיד אמר ירון כי "בכוונתי לקדם תוכנית אסטרטגית לבנק ישראל לשנים הבאות. נעסוק בין היתר בעולם התשלומים והבנקאות של המחר, המשך בחינת ההנפקה האפשרית של שקל דיגיטלי, ייעול ופישוט של תשלומים חוצי גבולות ופיתוח העולם הפיננסי העתידי.
בסיום דבריו הנגיד הזהיר: "בתקופה האחרונה חווינו אמירות וניסיונות חוזרים ונשנים להתערבות במנגנוני השוק בנושא בנקאות ופיננסים, ואף בנושאי המדיניות המוניטרית באמצעות הצעות חקיקה. השווקים והגופים הבינלאומיים מייחסים חשיבות עליונה לעצמאות ולמקצועיות של הבנק".