הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הודיעה אתמול על הורדת הריבית ב־0.25% ל־4.5% לשנה. מדובר בהורדת ריבית ראשונה מאז מרץ 2020, המועד שבו פרץ משבר הקורונה.
ההורדה התקבלה בשווקים במידה מסוימת של הפתעה, והיא עלולה להתפרש כהתרת הרסן המוניטרי והחלטה מוקדמת מדי. ההערכות לגבי הורדת הריבית היו שנויות במחלוקת. בבנק ישראל הסבירו כי בעקבות התחזקות השקל והירידה באינפלציה הוחלט להוריד את הריבית וכי מדובר בתחילתה של מגמה.
לדברי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, "הממשלה חייבת לנקוט צעדים תקציביים נדרשים כדי לטפל בעלויות המלחמה, הנאמדות ב־210 מיליארד שקל. היא חייבת להראות 'מס רצינות', להתמקד בהוצאות המלחמה ולוותר על כל ההוצאות האחרות הלא חיוניות. אין ארוחות חינם. ראוי לבחון את ההוצאות הביטחוניות, ואני ממליץ על הקמת ועדה ציבורית שתגבש מתווה חדש לתקציב הביטחון".
בנק ישראל הוא הבנק הראשון מבין הבנקים המערביים שמוריד את הריבית, למרות חוסר הוודאות התקציבית והחשש מעליות מחירים. על פי תחזית בנק ישראל, הצמיחה במשק תעמוד ב־2023־2024 על 2% והאינפלציה ב־2024 תגיע ל־2.4%. ההנחה היא שהירידה בביקוש לצריכה, במיוחד בתחום התיירות, תימשך.
בבורסה לניירות ערך ההחלטה התקבלה בהתלהבות ומגמת עליות שערי המניות התחזקה. עליות שערים חדות למדי היו במניות הנדל"ן, מתוך הערכה שההפחתה תקל על נטל המימון בענף. במהלך המסחר בדולר השקל נחלש במעט. בהתאחדות יועצי המשכנתאות מעריכים כי ההפחתה תקטין את המשכנתה הממוצעת בסכום של מיליון שקל ל־20 שנה ב־69 שקל לחודש.
כל ראשי המגזר העסקי קיבלו את ההודעה בסיפוק רב. נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר אמר: "מדובר בצעד נכון שיעזור לכלכלה לצלוח את המשבר". נשיא ארגון העצמאים להב רועי כהן: "ההחלטה היא זריקת עידוד חשובה למשק ולעסקים הקטנים".
נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין אמר: "הרבה מאוד עסקים נאבקים על קיומם. הפחתת הריבית, אפילו בשיעור נמוך, מעידה על שינוי מגמה". יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי: "החלטה אמיצה של הנגיד, שגילה מנהיגות ולמעשה משמש כמבוגר האחראי שיש מה ללמוד ממנו". נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר: "אני מאוכזב מההחלטה להוריד את הריבית ב־0.25% בלבד. בלשכת רואי החשבון אמרנו כמה פעמים כי אנחנו בתקופה של מלחמה, שבה הורדת הריבית חייבת להיות משמעותית יותר".