אמירה אהרונוביץ', מנכ"לית הסוכנות היהודית, מגלגלת את הרעיון הזה כבר כמה שנים: הקמת פלטפורמת הלוואות חברתית, שתסייע לעסקים קטנים שאינם יכולים לקבל הלוואה מהבנקים מסיבות כאלה ואחרות, לקום ולפרוח. הרעיון לכך עלה בהשראת ארגון אמריקאי בשם "קיווה", שפועל בעיקר במדינות מתפתחות. אלא שמדינת ישראל אינה מדינה מתפתחת, שמה כסטארט־אפ ניישן הולך לפניה, לכן הפלטפורמה של קיווה לא התאימה להווי הישראלי. ובכל זאת אהרונוביץ' לא ויתרה וחיפשה את הדרך להביא את החזון הזה להגשמה גם בישראל.
לפני כשנה וחצי, אחרי שנים ארוכות של אישורים והקמת פלטפורמה מתאימה, סוף־סוף הוקם המיזם גם בישראל במתכונת של סטארט־אפ פינטק (Fintech) חברתי בשם ספארק IL, בשותפות הסוכנות היהודית יחד עם קבוצת עוגן. המיזם פועל תחת רישיון של רשות שוק ההון כמתווך אשראי חברתי, הנקרא: עמית לעמית - P2P.
"המטרה שלנו הייתה מהיום הראשון להתמקד קודם כל בעסקים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל", מסבירה נעמה אור, מנכ"לית ספארק IL, שעלה לאוויר כפלטפורמה טכנולוגית ביוני 2022. "חשוב לנו לסייע לעסקים שלא מצליחים לקבל הלוואות מהבנק, למשל לעולים חדשים, נשים חרדיות, משפחות חד־הוריות ואנשים בעלי נקודת פתיחה פחות טובה, שמעוניינים להקים עסק או לקדם אותו, אבל אין להם את המשאבים, את הקשרים או את הנתונים ההתחלתיים לכך".
בימים כתיקונם, עוד לפני פרוץ המלחמה, העניק הסטארט־אפ החברתי בניהולה של אור הלוואות לעסקים קטנים עם מחזור פעילות של עד שני מיליון שקלים ואף לעסקים זעירים שלהם אין איש במדינה שמסייע בכך. עוד ניתן הסיוע ליזמים שרוצים להקים עסק מאפס ואין להם מספיק היסטוריה בבנק לקבלת הלוואה.
הלוואה ולא תרומה
"חשוב לציין כי לא מדובר במענק אלא בהלוואה", מסבירה אור, ומוסיפה כי מדובר במודל שדומה למודל גיוס המונים. "ברגע שאנחנו מחליטים להעניק הלוואה לעסק שעומד בקריטריונים, ונבדקת יכולת ההחזר שלו, אנחנו מעלים קמפיין לפלטפורמה ייעודית ובו מתחיל מהלך של גיוס המונים בצורת הלוואה ללא ריבית. גיוס ההמונים פתוח לכל מי שחפץ להלוות החל מ־50 שקלים ומעלה או 25 דולר ומעלה לתושבי חוץ, לכל עסק לפי בחירה בקטגוריות שונות בדיוק כמו בהדסטארט".
אור מציינת כי המטרה הלא פחות חשובה בפלטפורמת גיוס ההלוואות היא הרצון לייצר ערבות הדדית וחיבור בין המלווים החברתיים לבין בעלי העסקים. המלווים החברתיים הם ישראלים מכל רחבי הארץ, ויחד איתם מתגייסים למאמץ מלווים חברתיים מהתפוצות. "אחד הדברים המרגשים היום הוא לראות את הערבות ההדדית של החברה הישראלית במיטבה. גם ההתגייסות של יהודי התפוצות למען מדינת ישראל מרגע שפרצה המלחמה היא חסרת תקדים. אין יום שאני לא מקבלת הצעות לסיוע מכל מקום".
ואיך זה מתבצע בפועל?
"למשל אלון מגבעתיים או ג'ניפר מאוהיו נכנסים לאתר ומחליטים שהם רוצים לתת הלוואה לאביבה מכפר גלעדי, שיש לה מסעדה שכרגע סגורה בהוראת פיקוד העורף ואין לה הכנסות. ברגע שהם נותנים את ההלוואה לאביבה, הם הופכים לנאמנים בעסק ומקבלים החזר חודשי בהתאם לפריסת ההלוואה. אביבה עצמה מחזירה את ההלוואה כמובן ללא ריבית. בהמשך, את הכסף שאלון או ג'ניפר מקבלים בחזרה, הם יכולים לגלגל הלאה לעסק אחר, וזו התקווה שלנו שכך יהיה, או שהם יכולים למשוך בחזרה לחשבון".
בנוסף לקרן ההלוואות הרגילה, נפתחה קרן חירום בעקבות המלחמה. מתי הבנתם שיש פה צורך עצום לסיוע בהיקף כזה?
"קרן החירום הוקמה ממש ימים ספורים אחרי שהחלה המלחמה, בסיוע הון ראשוני של 10 מיליון שקלים שהעמידו הסוכנות היהודית וקבוצת עוגן, כי ראינו שעוד רגע הולך להיות פה משבר כלכלי מאוד גדול, והבנו שאנחנו צריכים להיערך מהר לטובת העניין ולהגיש סיוע באופן מיידי לעסקים קטנים מכל רחבי הארץ שנפגעו כלכלית במלחמה. היקף ההלוואה לעסק הוא עד 100 אלף שקלים, ללא ריבית וללא ערבים".
כמה בקשות קיבלתם עם צאת הקול הקורא?
"היו 4,500 פניות. בחודש ממוצע רגיל, עוד לפני שהמלחמה החלה, קיבלנו 300 פניות בממוצע בחודש. מפרוץ המלחמה קיבלנו אלפי פניות מבעלי עסקים והענקנו כבר הלוואות בהיקף של מיליוני שקלים. זו תקופה מטורפת ללא ספק, וכדי לעמוד בביקוש הרב ולתת מענה מיידי לעסקים שנפגעו במלחמה, אנחנו מגייסים מלווים חברתיים מישראל ומהתפוצות. כל אחת ואחד יכול/ה לסייע בכל סכום. במקביל, אנחנו מגייסים הון נוסף ממשקיעים".
אור מסבירה כי הצפי לפניות רק הולך וגדל, בעיקר כשכל כך הרבה בעלי עסקים נמצאים שבועות ארוכים במילואים ולעת עתה העסקים שלהם סגורים או בסכנת סגירה לאלתר: "בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים יותר ויותר בקשות להלוואות גם מבעלי עסקים ביישובי העוטף בדרום ובצפון הארץ, שבימים הראשונים למלחמה לא היו פנויים לבקש את הסיוע. אני אתן לך דוגמה לכמה עסקים כאלה: אור מקיבוץ ארז גויסה בצו 8 מראשית הלחימה ויש לה שתי קונדיטוריות מדהימות, אחת בקיבוץ ארז והשנייה בשדרות. וכמובן אפס הכנסות מאז שהכל התחיל. שגיא מקיבוץ כרמיה בעל מועדון כושר שכל לקוחותיו מהעוטף והוא סגור וכרגע נותר ללא הכנסה. בעלי העסקים הללו מתחילים עכשיו לפנות אלינו, אחרי שהם מתחילים קצת להרים את הראש ולהבין מה הלאה, ואני כרגע נמצאת בתהליך אינטנסיבי מאוד להגדיל את קרן החירום שהקמנו מ־10 מיליון שקלים ל־50 מיליון, כדי שאפשר יהיה לסייע לכל הבקשות שבדרך, ועוד יגיעו כאלו".
למיזם הגיעה אור מעולם אחר לחלוטין. אחרי שעבדה 17 שנה בשירותי בריאות כללית כראש אגף התכנון של הקופה, ונסעה לפני עשור לעשות תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, הרגישה שהיא רוצה לעשות משהו "שליחותי": "הקמתי בבוסטון מיזם שמחזק את הקשר של ישראלים המתגוררים בתפוצות עם הקהילה היהודית ועם מדינת ישראל, עד שחזרנו ארצה לפני כמה שנים כי הבן הגדול שלנו רצה להתגייס. היום שני הבנים שלנו משרתים בעזה כמפקדים בצנחנים, ולצד הגאווה הגדולה שלי כאמא שמלווה בדאגה רבה, חשוב לי גם להמשיך בעשייה חברתית רחבה, וכמנכ"לית ספארק IL אני מרגישה תחושת שליחות גדולה שמאפשרת לי לעשות בדיוק את זה. אני מסתכלת בין היתר גם על היום שאחרי, ורואה איך הצורך בסיוע לעסקים הוא עצום ורק ילך ויגדל. אנשים עדיין נמצאים במצב מאוד מורכב, וחלקם עדיין בשבר מאוד גדול. החלום שלנו הוא להגיע לעשרות אלפי מלווים חברתיים שיהיו חלק מהתנועה הזאת ויסייעו לתמוך בעסקים שנפגעו במלחמה, גם אם יעניקו הלוואה של 50 שקלים לבעלת צימרים שפונתה מהעוטף או לבעלים של חדר כושר שגויס למילואים".
ערבות הדדית וקירוב לבבות
כאמור, הצורך בהלוואה מיידית הוא צורך המשתנה מעסק לעסק. חלק מבעלי העסקים משרתים בימים אלה במילואים ועסקיהם סגורים, חלק איבדו הזמנות עתידיות, יש מי שיש להם מחסור בכוח אדם או כאלה שבהוראת פיקוד העורף לא יכולים להפעיל את העסק וכמובן ישנם בעלי העסקים שנאלצו להתפנות מיישובי העוטף בדרום ובצפון. לעומת הקרן הרגילה, הקריטריונים לקבלת הלוואה מקרן החירום עומדים על הוכחת תפעול של העסק למשך שנה לפחות ועל יכולת החזר ההלוואה: "אנחנו בסוף סטארט־אפ חברתי ומסתכלים מהפריזמה הזאת. בקרן הרגילה אנחנו נותנים גם לעסקים חדשים ללא ותק אפשרות לקבל הלוואה ללא ריבית. אנחנו בודקים שלעסק יש יכולת להחזיר את ההלוואה, קודם כל לטובת העסק ובעליו אבל גם כדי לוודא שהמלווים יקבלו את הכסף בחזרה. בסופו של דבר, כל העסקים שנבחרים על ידינו הם עסקים שאנחנו מאמינים בהם בלב שלם ולכן אנחנו קוראים לציבור להאמין בהם גם, יחד איתנו. הם לא מבקשים תרומה, אלא הלוואה, הם יודעים שהם עוד יצמחו מהמשבר הנוכחי וצריכים את התמיכה של כולנו בזמנים מורכבים אלו".
בספארק IL מקפידים לשמור על קשר עם המלווים החברתיים ומעדכנים אותם בשלבים השונים של התאוששות העסק וחזרתו לפעילות: "אנחנו רוצים לייצר קשר עמוק יותר בין המלווים לבעלי העסקים, ולכן שולחים עדכון מבעלי העסקים לכל המלווים שלהם לכל אורך התקופה כדי שיראו מה קורה עם העסק, מה שלומם, כיצד העסק עובד ואם הם זקוקים לסיוע נוסף".
אחת התופעות המרגשות שנולדו מהסטארט־אפ החברתי הזה, היא הרצון של המלווים החברתיים להכיר את בעלי העסקים, לרכוש מהם מוצרים ולסייע להם מעבר להלוואה. שרית מחיפה נתנה הלוואה חברתית לבית קפה בשכונה שלה, והיה לה חשוב לבוא לשבת שם, לשתות קפה ולתת לו תמיכה נוספת. גם המלווים החברתיים מהתפוצות באים לפגוש את בעלי העסקים כאן בארץ, כשהם מגיעים לביקורים בישראל: "אנחנו מקדמים המון יוזמות בקרב מקומות עבודה, ארגונים חברתיים, אגודות סטודנטים ועוד, שיעודדו כל אחד ואחת לקחת חלק במיזם שלנו ולהלוות כל סכום לעסקים. בסופו של דבר המטרה שלנו היא כפולה - גם לסייע לבנייה מחדש של עסקים רבים במדינת ישראל וגם להעצים את הערבות ההדדית בחברה הישראלית ובעם היהודי".
מעוניינים להעניק הלוואה לעסק קטן? ניתן להיכנס לאתר של ספארק בקליק אחד, לבחור עסק שהסיפור האישי שלו מדבר אליכם באופן מיוחד, לתת לו הלוואה קטנה, 50 שקלים ומעלה, ולהיכנס לקהילת המלווים של העסק כדי לקבל ממנו עדכונים
כתובת האתר: https://sparkil.org/he/