הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל קיימה הבוקר (שני) דיון בנושא קריסת העסקים בישובים סמוכי גדר בצפון. ראש עיריית קרית שמונה אביחי שטרן, סיפר כי מפעל אלביט בעיר מתנה את חזרתו לעיר בהקמת מפעל ממוגן. "אלביט לא מוכנה לשאת בעלות מיגון המפעל כי באותו מחיר היא יכולה לבנות מבנה באזור אחר. אנחנו צריכים לבוא לקראת החברות האלה במימון המיגון במיוחד לאותם המפעלים שדורשים מהם רציפות תפקודית בזמן מלחמה. הנושא הזה היום לא נמצא בטיפול אף אחד", הסביר שטרן.
סגן שר החקלאות ח"כ משה אבוטבול, אמר: "חשוב להבין שאותם מפעלים שסמוכים לגדר בצפון ובדרום, הם מנוע צמיחה ועוגן לתושבים שגרים באותם ישובים, אסור שגם העוגן הזה יילקח מהם. במידה וחלילה זה יקרה, נראה מהר מאוד עזיבה גם מהישובים שהם חומת מגן אנושית וכלכלית למדינה". סגן השר ביקש ממשרדי האוצר והכלכלה, לתת מענקים למפעלים שנשארו ושמעסיקים מאות עובדים, על מנת לעצור את העזיבה ולמנוע פיטורים והתפטרויות של עובדים. עוד אמר: "לצערי בחדר סמוך לכאן, יושבים ודנים בוועדות על קיצוץ תקציבי במשרד החקלאות, איך נוכל לתחזק את אותם מפעלים סמוכי הגדר? את אותם בעלי הלולים שחוטפים טילים בעת איסוף הביצים, כדי שיהיו לנו במדפים 'ביצה לקערת ליל הסדר בפסח' וכעת לא מחזקים את המפעלים ומדברים על קיצוץ".
נציג משרד האוצר, עמית גולדמן, אמר כי כל מי שביישוב מפונה זכאי לפיצוי מקרן מס רכוש. "אנחנו לא מכירים עזיבה של מפעלים וגם לא פנו אלינו בנושא הזה. קרן מס רכוש מאפשרת לאותם מפעלים להישאר, ורוב העסקים יכולים לגשת לשם כי זה מסלול מהיר ורוב העסקים מקבלים שם מענה".
ח"כ אלון שוסטר אמר: "מתקיימת מציאות מופרעת בצפון. בדרום הקמנו קונסטרוקציה בצורת מנהלת תקומ, אבל בצפון פינינו אוכלוסייה ופגענו בכל השרשרת של הייצור. תתכבד המדינה ואחרי חמישה חודשים של קיפאון בלתי סביר תייצר מנהלת משותפת ותעשה את מה שצריך. צריך להחליט שאנחנו באירוע דרמטי ומשרדי הממשלה מתנהלים כאילו הם בהלם. אם אלה שמתכוונים לצאת יקבלו תקציבים, כולל סנקציות למי שלא חוזר, נוכל לייצב את הכלכלה ואת החקלאות".
נדב קמינר יו"ר ועד הנהלת קיבוץ חניתה, סיפר כי מפעל עדשות חניתה שחלקו בבעלות הקיבוץ החליט בעקבות המלחמה לעבור לאזור תעשייה אחר. המעבר לדבריו, יגרום להפסד של מיליון ש"ח בשנה לקיבוץ ולאובדן תעסוקה עבור תושבי האזור והקיבוץ. "בעקבות המלחמה החליטו עוד עסקים לעזוב. הענף המסחרי מכניס כסף לקיבוץ ואם הממשלה תשלם כסף בדיעבד על אובדן הכנסות, ולכן אולי כדאי לעודד מפעלים להישאר". הוא הוסיף כי יש מפעלים שרוצים להמשיך לעבוד ואין להם מענקים. בנוסף אמר, שעובדים מוצאים עבודה ביישובים שאליהם פונו, והסיכוי שיחזרו לעבוד במפעל הקודם קלוש. "התעשייה המקומית היא חלק מהצביון של הישובים בצפון. הישובים ידעכו אם העסקים והמפעלים יצאו מהישובים".
גיל פרטר, מנכ"ל כל אחד פתרונות לעסקים, בקיבוץ חניתה: "אני מעסיק 20-40 עובדים. נקלענו לסיטואציה שהישוב שלנו פונה ועכשיו אני שואל את עצמי מה הלאה? הפסדנו כסף, לקוחות נעלמו ולא ברור אם יחזרו, מתי העובדים שלי יחזרו לצפון? בשורה התחתונה אני בעל עסק ואני צריך לכלכל משפחה ואני שואל מה יקרה כשתגמר המלחמה? אולי שווה לקחת עוד הלוואה ולהעתיק דרומה את העסק - לקריות, או נהריה או לחיפה".
יו"ר הוועדה ח"כ ביטון פנה לנציגי משרד האוצר והכלכלה ושאל: "אתם מבינים את הדינמיקה הזאת של אבטלה, ערי רפאים וקהילות חלשות? אם לא תבנו סל סיוע מיוחד למפעלים ולעסקים הללו נבכה אחרי המלחמה על העסקים שעזבו את הגבול. להקים מפעלים יותר קשה מלשמר אותם. לדרום בנו מנהלת מתפקדת שתבחן במעשים ובצפון הממשלה מדשדשת בויכוחים".
אלי מורגנשרן, מנהלת תקומה ציין כי למהלת תקומה יש כלים שמאפשרים לה לשמר את העסקים ביישובי העוטף. ח"כ ביטון, יו"ר הוועדה, קרא למשרד האוצר לבחון את הבעיה ולמצוא פתרונות לשימור העסקים והתעשייה בצפון.
"נגיש הסתייגות על הסעיף בתקציב ונבטל את הקיצוץ במשרד החקלאות ונפנה את הסכומים למענקי עידוד החקלאות והנתעשייה בצפון. התשובות שקיבלנו בדיון ממשרדי הממשלה - חסרות. אנחנו דורשים הקמת מנהלת תקומה לצפון באותה מתודה של מנהלת תקומה שהוקמה בדרום. עוד ביקשה הוועדה ממשרד הכלכלה וממשרד האוצר לבצע מיפוי מהיר של העסקים שמבקשים לעזוב את הצפון, להציג את הכלים הקיימים של הממשלה לפתרון המצב, ולייצר כלים חדשים לשימור התעשייה והעסקים הקטנים והבינוניים בישובים שצמודים לגדר. היו"ר ביטון ביקש מבנק ישראל לבדוק כיצד ניתן לסייע לבעלי עסקים בצפון שדירוג האשראי שלהם נפגע בעקבות המלחמה.