ביום שלישי הקרוב יתקיימו הבחירות לתפקיד נשיא איגוד לשכות המסחר במקום אוריאל לין, שמפנה את הכיסא אחרי 22 שנה. שני המתמודדים הם שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת בריל, ואמיר שני, סגן נשיא הלשכה ב־8 השנים האחרונות.
הכתובת כבר על הקיר: ישראל בדרך למלחמה שעוד לא הכרנו
גם טראמפ מעורב: ארה"ב, סעודיה וישראל בדרך ל"מגה דיל" בעזה
מתמודדת בולטת נוספת, ישראלה שטיר, הבעלים של קבוצת שטיר ומי שכיהנה במשך 10 שנים כסגנית נשיא לשכות המסחר, הודיעה על פרישה מהמרוץ לנשיאות ועל ריצה משותפת עם תורג'מן. לדבריה, "הבחירה שלי לרוץ הגיעה מתוך הבנה שאחרי 22 שנה חייבים שינוי. אנחנו ארגון המעסיקים הכי גדול בארץ עם הכי הרבה חברים והכי מעט השפעה. גופים אחרים מאפילים עלינו, כך שהבנתי שזה הזמן לעשות שינוי משמעותי ולהוביל את הלשכה למקום שמגיע לה".
על פרישתה מהמרוץ והבחירה בריצה משותפת עם תורג'מן אומרת שטיר: "לא רק בישראל אלא גם בעולם בלשכות המסחר יש משהו מאוד שמרני וגברי. הבנתי שיכול להיות שאיכשל רק בשל היותי אישה ולא כי אין לי את היכולות הדרושות להוביל. זו הייתה סיבה אחת. הסיבה השנייה הייתה לחבור לשחר תורג'מן מתוך חיבור לחזון משותף, ומתוך הבנה ששנינו נוכל להוביל ולנצח את הבחירות לטובת החברים".
"זה לא טריוויאלי ולא מובן מאליו", אומר תורג'מן (57) על החבירה של שטיר לרשימתו, "אני מלא הערכה למהלך הזה כי אני הצעיר שבחבורה. אני שמח על הבעת האמון ועל ההבנה שהגיע הזמן שיהיה דם חדש וחילופי דורות בהנהגה. אנחנו מביאים נבחרת מפוארת של שישה מועמדים חדשים".
"ברמה האסטרטגית", מסביר תורג'מן, "הבחירות הללו חשובות מכיוון שלא בטובתנו נקלענו לסיטואציה שבה יש גירעון תקציבי ענק. ניתן היה לוותר על תוספת אחוז מע"מ שההכנסה ממס הגלומה בו עומדת על 7 מיליארד שקלים לתקציב המדינה בשנה בתמורה לביטול 5.5 מיליארד שקלים קואליציונים וביטול 10 משרדים לענייני כלום ושום דבר שעלותם מיליארד וחצי שקלים בשנה״.
"מאבקים עוצמתיים"
עוד אומר תורג'מן כי הממשלה מתכננת למסות רווחים כלואים ולהעלות את מס החברות. "חלק מהחזון שלי בבחירות הנוכחיות הוא לעבוד בצורה שבה הדברים הללו לא יקרו. אנחנו נהיה בקדנציה רוויה במאבקים עוצמתיים מול ממשלת ישראל כדי לשכנע אותה ללכת למקומות של מנועי צמיחה, ולא הגדלת נטל המיסוי והנטל הרגולטורי על העסקים. כמו כן, נפעל לשכנע את הציבור על מי מונחת מרבית האשמה של יוקר המחיה - וכמובן מרבית האשמה מונחת לפתחה של ממשלת ישראל ולא על אנשי העסקים. הממשלה הזו אחראית על מחיר החשמל, מחיר המים, מחיר הדלק, הממשלה הזו אחראית על הניהול השערורייתי של הנמלים בישראל, על שדות התעופה".
ומה לגבי מחירי המזון?
"תסתכלי על מחירי המזון בישראל והפערים מול אירופה. המע"מ על המזון באירופה הוא 7%־8%, המע"מ בישראל עומד על 17% ובשנה הבאה הוא עוד עולה באחוז אחד. עשרה אחוז מהפער כבר מונחים לפתחה של ממשלת ישראל. היא יכולה לקבל החלטה שהמע"מ על המזון בישראל יהיה כמו באירופה. התפקיד שלנו הוא לשכנע את הציבור היכן האשמה מונחת, כדי שיהיה לנו קל לשכנע את הממשלה להפחית את הנטל הרגולטורי".
"אנחנו לא סטארט־אפ ניישן, אנחנו רגולציה ניישן", אומר תורג'מן, "יש לנו רגולציה מטורפת שצריך להפחית אותה במהירות. אני בטוח שעם נשיאות וצוות מנוסה ואצלנו בצוות יש לכל אחד קבלות במגזר העסקי, נצליח לשכנע את הממשלה ללכת למקומות של תמיכה, להפחית רגולציה ואת נטל המסים. כל כלכלן מתחיל יודע שאם אתה רוצה עוד צמיחה אתה צריך להפחית נטל מיסוי כי אחרת אתה מדכא צמיחה. ננסה לשכנע את הממשלה ללכת לכיוונים האלה. ואם הם ימשכו לצד השני, נעמוד מולם כחומה בצורה. שלא בטובתי מצאתי את עצמי בשנים האחרונות נאבק מול ארבעה ראשי ממשלה, ארבעה שרי אוצר, ארבעה שרי כלכלה. אני יודע מה לעשות".
"להגדיל את הלשכה"
"אני 20 שנה בלשכת המסחר ופעיל מאוד", אומר אמיר שני (69) ומזכיר את תמהיל לשכות המסחר ש־70% ממנה הם חברים במגזר העסקי. "הלשכה הוקמה קודם כל על בסיס היבוא. היא עוסקת אומנם גם בשירותים הכוללים מלונות, תיירות וכיוצ"ב אבל מסחר מבחינתי כולל גם את כל ציבור היבואנים. 96% מהחברים בלשכת המסחר שייכים לעסקים הקטנים והבינוניים, ורק 4% שייכים לטייקונים הגדולים. אני אומר את זה בהגינות וחלילה לא מזלזל בגדולים, אבל מרכז הכובד הם העסקים הקטנים והבינוניים".
החזון של שני אם ייבחר לנשיאות יהיה קודם כל להרחיב את לשכות המסחר. "החזון שלי הוא לעשות לשכה גדולה יותר, אני מעריך שאנחנו יכולים לעגן תחת כנפיה של לשכת המסחר כמה שיותר עסקים, קטנים בינוניים וגדולים כאחד. כמובן שאני מפריד בין שתי פעולות נחוצות שחשוב יהיה לעשות, האחת זה לטפל בבעיות כמו הורדת יוקר המחיה מול משרדי הממשלה, הורדת עלויות החשמל, המים ואת הטייס האוטומטי של הארנונה וכאן נצטרך להילחם עם הממשלה הזו או אחרת. השנייה - לטפל בעניינים חשובים לא פחות כמו חוק ביטוח לאומי לעסקים".
משהו שלא היה קיים עד היום?
"כיום כמעסיק אין שום סיבה שאני צריך להתחנן לפיצוי כזה או אחר בשיאה של מלחמה לצורך העניין. אני לא רוצה להיות יותר בידיים של נערי האוצר שמפצים גורם כזה או אחר, זה פשוט הזוי לחלוטין. פניתי כבר לכמה חברי כנסת שרואים גם הם עין בעין ומוכנים להיות פרטנרים בנושא הזה, ולהקים מערך שאם קורה משהו - מלחמה או פיגוע - יהיה פיצוי ידוע מראש. המטרה היא לייצר ודאות לעסקים ולמעסיקים, שבעת מלחמה או משבר כלשהו יוכלו לקבל פיצוי שידוע מראש".
שני מסביר כי הפארסה שהתרחשה מפרוץ המלחמה הגדילה את החשיבות בצורך הזה. "בנובמבר כבר היו צריכים לפצות. אבל אז באו נערי האוצר ואמרו בואו נמתין לדצמבר, ואחר כך חיברו את החודשיים ונתנו פיצוי בהתאם שפגע בכמות לא מבוטלת בקרב האוכלוסייה. בלשכת המסחר יש עדיין גופים כאלה ואחרים שאין להם מה לאכול בשבת. אני מדבר על מדריכי תיירות, על מלונות, זה הזוי לחלוטין. אני מתחיל להניע את השיח הזה עם חברי הכנסת שמסכימים איתי ורוצה לשים את זה כבר על סדר היום".
שני שואף להגדיל את לשכת המסחר והשירותים ולהכניס את כולם, כולל נותני שירותים כגון משרדי תיירות למשל, תחת מטרייה אחת. הוא מתמקד ביבואנים הקטנים והבינוניים, אבל רוצה להבהיר שלא יזניח את הגדולים. "אני מכסה את כולם וזו הראייה שלי. זה שהגדולים הם רק 4% זה לא אומר שלא מגיע להם את הפתרון שלהם, אבל שלא ישלטו בי עם כל הכבוד. אנחנו לא רוצים והציבור לא רוצה שהטייקונים ישתלטו על לשכת המסחר".
מה לגבי הרגולציה והעלויות הכבדות על עסקים?
"בוודאי שאיאבק להפחתת העלויות הכבדות. אני רוצה להיאבק גם להצבת מנוע צמיחה למסחר ושירותים. בחמש השנים האחרונות הייתי יו"ר הוועדה הבינלאומית. נסעתי בעולם עם הבכירים ביותר בדובאי, במרוקו, בבחריין, ולמעשה אמרתי לכל אנשי הממשל: 'תודה רבה שחתמתם על הסכמי אברהם, אבל מרגע זה קחו שני צעדים אחורה ותנו לאנשי עסקים לנהל, אנחנו יודעים לעשות זאת יותר טוב מכם. עשיתם משהו נפלא, אבל בכיסא הטייס תנו לאנשי העסקים לנהל כי אנחנו עושים את זה יותר טוב'".
הייתה הסכמה?
"יש הבנה. הרבה מאוד מהשרים מסכימים איתנו. לפני שנה וחודש הוצאתי את המשלחת הגדולה ביותר של לשכת המסחר של 102 חברות לטורקיה, ושימי רגע בצד אוהבים אותנו או לא. בסוף התהליך באירוע שהיה B2B מול קרוב ל־450 יצרנים טורקיים, נחתמו למעלה מ־67 עסקאות. זה היה משהו ענק. אז שוב, פוליטיקה בצד, אני מסתכל על העולם העסקי ואי אפשר להתעלם מכך שזה עוד אחד מהמנועים לצמיחה".
על העלאת המע"מ שני מוחה כצפוי. "צריך להילחם בזה בכל הכוחות. נתנו חלופות, ויש חלופות. אגב, אחד הדברים הנוספים שמפריעים לי כרגע בשרשרת האספקה הוא כפל המס. יש לי מלחמה קשה עם מנהל המכס, מנהל רשות המסים ושר האוצר. העלו את המסים, מחירי הספנות עלו, אבל עדיין היבואן משלם כפל מס על הפרש ההובלה, ומדובר במס על מס. למה אתם מענישים?".
עד כמה החות'ים פוגעים ביבואנים?
"ביליתי בכל הערוצים בחודשיים האחרונים ואמרתי משפט אחד, זה לא מקומי זה גלובלי. ורצה הגורל ואחרי תחילת השנה האזרחית כולם החלו להרגיש את זה. באיזה שהוא שלב זה ייגמר, זה ייקח עוד חודש או חודשיים אבל גם הקטע של תעלת סואץ והחות'ים יהיה עוד סאגה כמו הקורונה".
"הבחירות הללו חשובות יותר מתמיד", מסכם שני, "המגזר העסקי בישראל מתמודד עם עודף רגולציה, מסים כבדים והתעלמות מהצרכים האמיתיים של תחומי המסחר והשירותים. ניאלץ להיאבק יחד ללא אינטרסים מנוגדים בכל החזיתות מול הממשלה. לחברי הלשכה יש היום הזדמנות לבחור הנהגה שבאמת תדאג להם, ושמבינה את הבעיות שאיתן כולנו מתמודדים".
מה בעצם ההבדלים בתפיסות העולם בינך לבין שחר?
"אני מייצג את האינטרסים של כל בעלי העסקים בלשכה ללא קשור לגודל העסק. שחר, לעומת זאת, מייצג מיעוט קטן מאוד של חברים, שמהווים אחוזים בודדים של חברים בלשכה שהם טייקונים. המיעוט הזה שלח אותו להתמודדות הזו לייצג את מטרותיהם הצרות, שאינן המכנה המשותף הרחב של כלל חברי הלשכה. האינטרסים של אותם טייקונים סותרים לרוב את האינטרסים של כל שאר החברים. לדוגמה, לטייקונים יש אינטרס שעסקים מתחרים לא יתרחבו. רוב בעלי העסקים בישראל מעוניינים להיאבק נגד העלאת מסים והרגולציה המכבידה. לטייקונים אין שום בעיה עם רגולציה והעלאת מסים שפוגעת בעיקר במתחרים, שנפגעים ומשאירים את השוק בשליטתם".
שחר הוסיף ואמר כי ״ב4 שנים האחרונות נלחמתי ונלחם עבור העסקים הקטנים הבינוניים והגדולים עבור פיצויים, מענקים, הלוואות בערבות מדינה, פטור מארנונה ועוד׳, יש לזכור כי מרבית הקמעונאים בישראל הם גם יבואנים, לא פחות מכל היבואנים האחרים״.