על רקע החלטתו של נגיד בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, ד"ר איל ארגוב, מנהל אגף מאקרו ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל, התראיין היום (שני) לתכנית "איפה הכסף" עם ענת דוידוב ברדיו 103FM והסביר את ההחלטה.
המשמעות של החלטת הנגיד על השארת הריבית: הבעת אי אמון בממשלה
ללא שינוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%
הוא טען כי יש כמה הסברים עיקריים שבגינם הם לא הפחיתו את הריבית. הגורם העיקרי, לדבריו, הוא "מידת אי הוודאות הגיאופוליטית שאנחנו מכירים, שגדלה בשבוע-שבועיים האחרונים". "רואים שזה מקבל ביטוי בשווקים הפיננסיים, אם זה בפיחות, בעליית פרמיית הסיכון שבמשק, ואם זה בתת ביצוע במניות".
"לכן חשבנו שצריך לנקוט במשנה זהירות, וגם אם אנחנו נמצאים על תוואי יורד של הריבית - אנחנו עדיין חוזים שאנחנו נוריד ריבית בהמשך השנה, אבל לעשות את זה בהדרגה", הסביר.
כשנשאל למה לא להוריד עכשיו - אם הריבים תרד עוד בהמשך השנה, ענה: "בגלל גידול אי הוודאות והסיכונים. לא היינו רוצים לעשות צעד מהיר שילבה את השווקים הפיננסיים, ובסוף עוד יכול להחזיר אותנו אחורה בכל התהליך הזה".
"מנקודה נוספת, גם כשאנחנו מסתכלים על הפעילות המשקית, לא חזרנו לאיפה שהיינו אילולא המלחמה, ואנחנו כן רואים התאוששות כלכלית. זה מקבל ביטוי גם ברכישות בכרטיסי אשראי, ששם אנחנו אפילו יותר גבוהים ממה שהיינו ערב במלחמה, וגם בהכנסות המיסים - שבמרץ הן בסך הכול היו חיוביות".
הוא ציין בעידוד, "יש עוד אתגרים, המלחמה לא מאחורינו מבחינת הפגיעה בפעילות. המשק עדיין לא בדיוק איפה שהוא היה צריך להיות, אבל בסך הכול אנחנו רואים התאוששות יפה מהבור שהיינו בו ברביע האחרון של 2023".
הוא נשאל האם צפויה החלטה בחודשים הקרובים על הורדת הריבית, וענה: "אנחנו עדיין מעריכים שעד סוף השנה נגיע לסביבת ריבית של 3.75, זה אומר עוד כשלוש הפחתות, תלוי כמובן במינון".
"אנחנו עדיין חושבים שבסוף, המשק עוד יצטרך קצת תמיכה ובסך הכול הריבית הריאלית היא עדיין גבוהה והיא סייעה להפחית את האינפלציה ובסופו של דבר תתאפשר הפחתת הריבית אבל אנחנו לא רוצים לעשות את זה מהר מדי, מוקדם מדי, לא לחזור אחורה למצב שבו האינפלציה עולה", חזר ואמר.
לשאלה כמה הגירעון הגדל בתקציב המדינה מדאיג את בנק ישראל, ענה: "אנחנו כרגע בגירעון של 6.2 אחוזים, ההערכות שלנו הן עדיין שעד סוף השנה נגיע ל־6.6 אחוזי גירעון, בהנחה שנקבל את הסיוע האמריקני שאנחנו בהחלט זקוקים לו. לצד כל מה שאמרתי, אנחנו כן מדגישים שעדיין נדרשת אחריות ושמרנות פיסקלית. הסיכונים לא מאחורינו".
הוא המשיך ואמר, "קודם כל יש עדיין סיכונים שמצב המלחמה יחמיר. אומנם נעשו צעדים מאוד משמעותיים בקביעת תקציב 2024, אנחנו לא מבטלים, נעשו התאמות מאוד משמעותיות וזה מאוד חשוב ליציבות של המשק - אבל עדיין גם בהסתכלות קדימה, תקציב 2025, יש עדיין אתגרים, לא נעשו התאמות פרמננטיות בגין כל ההוצאות ארוכות הטווח שהולכות להיות, וגם חלק מהדברים שהתכוונו לעשות, בסוף לא העבירו יחד עם התקציב בגלל שזה נתקע בוועדת הכספים, אז גם את זה יהיה צריך לקדם".
הוא סיכם ואמר: "נדרשת עוד עבודה ומאמץ פיסקלי משמעותי כדי שמהכיוון הזה אנחנו לא נקבל הרעה מהשווקים או נשלם על זה יותר מאוחר בריבית".
לגבי מצב שוק הדיור ועליית מחירי הדירות, הסביר: "ענף הנדל"ן הוא ענף שנמצא בבעיה בתקופת המלחמה. אני חושב שהבעיה היסודית שלו זה שהוא עדיין סובל ממחסור חמור בעובדים. ערב המלחמה, שליש מהעובדים שלו היו פלסטינים, שלא נכנסים כיום לישראל ולכן הוא סובל מבעיית כוח אדם שזה יכול להשליך בהמשך על היצע הדירות. לצד זה, אנחנו רואים גם התאוששות בביקושים ובעסקאות וביחד זה יכול לייצר לחץ לעליית מחירים בשוק הנדל"ן. באמת ראינו גם בשתי הקריאות האחרונות של מדדי המחירים בשוק הדירות עלייה אחרי תקופה של ירידה".