הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הודיעה היום (שני) על השארת ריבית בנק ישראל ללא שינוי, ברמה של 4.5% לשנה. כל המאפיינים הנוגעים להחלטת הריבית הקודמת (שבה גם היא נותרה ללא שינוי) נותרו בעינם ואף הוחמרו.
המילואימניקים חוזרים לעבודה: האם שוק התעסוקה מתאושש?
בהשקעת מיליוני שקלים: יטבתה חוברת למילאוטיס להקמת רפת ירוקה ונטולת אנטיביוטיקה
מדד אפריל, שעלה ב־0.8%, מעיד על התגברות הלחצים האינפלציוניים ועל חשש לסטייה מיעד האינפלציה המרבי העומד על 3% לשנה. שוק העבודה מוגבל ותומך בהגברת לחצי האינפלציה. שוק הדיור נמצא במצוקת תעסוקה, והמחירים במגמת עלייה. רמת הסיכון גדלה ותשואות האג"ח עולות.
הנתונים הללו לא נסתרים מעיני חברי הוועדה המוניטרית, ובראשם הנגיד פרופ' אמיר ירון. מה שמסקרן כעת הוא המבט קדימה. קיים קונצנזוס נדיר בקרב אנליסטים שהריבית תישאר ללא שינוי עד סוף 2024. הערכה זו סותרת הערכות שניתנו רק לפני חודשיים, שלפיהן הריבית תרד עד סוף השנה פעם או פעמיים.
בישראל, הביקוש לעובדים מתגבר יחסית להיצע המוגבל, ושוק עבודה הדוק תומך בלחצי אינפלציה. "אנו צופים אי־שינוי בריבית עקב רמה גבוהה של אי־ודאות גיאופוליטית, מדד אפריל הגבוה ולחצי אינפלציה במבט קדימה", כותבים כלכלני בית ההשקעות לידר. יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, אומר כי הריבית תישאר ללא שינוי, והיא תרד ל־4% לשנה רק בעוד שנה.
הותרת הריבית ברמתה הגבוהה מיטיבה בראש ובראשונה עם המערכת הבנקאית, הנהנית מהכנסות מימון גבוהות המשמרות את רווחיות הגבוהה.
עם זאת, היא מעיקה במיוחד על צרכני המשכנתאות, לקוחות הנמצאים באוברדרפט (המשלמים ריבית של עד 10% לשנה), צרכני עסקות התשלומים בכרטיסי האשראי (המחויבים בריבית הגבוהה מ־10% לשנה) והעסקים הקטנים. כך למשל, חברת כרטיסי האשראי מקס, שהציגה אתמול רווח של 58 מיליון שקל לרבעון הראשון, גובה בעסקאות תשלומים ריבית של 12% לשנה ואף למעלה מכך.
הנגיד משמר את הריבית הגבוהה בגלל הגירעון הגדל בתקציב המדינה ל־2024 והחששות המוחשיים שהגירעון בפועל יהיה גבוה בהרבה מ־6.6% מהתוצר כפי שהיה בעת אישור התקציב. גירעון גבוה שאינו מלווה בצעדי התייעלות הוא מאיץ לאינפלציה. מקור האינפלציה אינו נובע רק מיצרנים פרטיים, אלא גם מהממשלה עצמה. כך למשל, הארנונה ל־2025 צפויה להתייקר ב־5.3%, מה שעלול לגרור גל נוסף של עליות מחירים.