מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם הבוקר (חמישי) מחקר הבוחן את רמת החשיפה לבינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי ואת מאפייניה. לצורך זה השתמשו החוקרים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' בני בנטל, פרופ' אבי וייס ופרופ' אלכס וינרב בכמה מדדים להערכת ההשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל.
לפי AI: שתי סיבות שעשויות להצביע על כך שאילון מאסק הוא אכן חייזר
פורץ דרך: החוק הראשון בעולם לרגולציה של בינה מלאכותית
באופן לא מפתיע, במחקר נמצא כי ככל שרמת ההשכלה עולה כך עולה גם שכיחות העיסוק במשלחי יד החשופים לבינה מלאכותית. משלחי היד בענפי ההיי-טק המובהקים (פיננסים וביטוח, מידע ותקשורת ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים), וגם ענף הנדל"ן, חשופים לבינה מלאכותית הרבה יותר מהממוצע במשק – מעל 90% מהעובדים בענפים אלו עוסקים במשלחי יד עם רמת חשיפה גבוהה מהממוצע. לעומת זאת, החשיפה לבינה מלאכותית בענפי הבינוי, התחבורה, שירותי האוכל והחקלאות נמוכה משמעותית מהממוצע.
בסך הכול נמצא שכ-30% מהעובדות והעובדים בישראל (כ-1.3 מיליון איש) נמצאים במצב של חשיפה חיובית גבוהה לבינה המלאכותית – כלומר היא צפויה לשפר ולייעל את עבודתם, ועבור כ-23% (כמיליון איש) הבינה המלאכותית צפויה לסכן את מקום העבודה. לשאר העובדים החשיפה היא נמוכה, ולכן שאלת התחליפיות אינה משמעותית. עובדים משכילים החשופים לבינה מלאכותית צפויים להרוויח ממנה, ואילו עובדים משכילים פחות החשופים אליה צפויים להיפגע.
המחקר מראה שהבינה המלאכותית צפויה להיטיב עם עובדים בענפי ההיי-טק, למשל עם מפתחי תוכנה. לעומת זאת, בענף הפיננסים והביטוח, שגם הוא מתאפיין ברמת חשיפה גבוהה, רוב מוחץ של העובדים צפוי להיפגע; הבינה המלאכותית תחליף רבים מהסוכנים והאנליסטים בענף, ואפילו חלק מאנשי החשבונאות והמשפטים. בענף החינוך רוב העובדות והעובדים החשופים לבינה מלאכותית צפויים להרוויח ממנה – פיתוח של כלים רלוונטיים ומעודכנים יסייע למורות ולמורים במטלות כמו הכנת מערכי שיעור ובדיקת מבחנים ועבודות – ורק שיעור זניח צפוי להיפגע ממנה.