46 אלף עסקים נסגרו מתחילת המלחמה, כך לפי חברת המידע העסקי Coface Bdi, אשר מספקת מידע עסקי לניהול סיכוני אשראי, ועוסקת בניתוח ודירוג של כלל העסקים והחברות במשק הישראלי מזה כ-35 שנה. יואל אמיר, מנכ"ל Coface Bdi הסביר היום (רביעי) ל"מעריב": "מדובר במספר גבוה מאוד שמקיף מגזרים רבים. כ-77% מהעסקים שנסגרו מאז תחילת המלחמה, אשר מהווים כ-35 אלף עסקים - הם עסקים קטנים של עד חמישה מועסקים, והם הפגיעים ביותר במשק".
אילו ענפים נמצאים בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר?
"לפי דירוג הסיכון של Coface Bdi, אשר משמש חברות רבות במשק הישראלי, לרבות המערכת הבנקאית וחברות ביטוח אשראי מחו"ל, הענפים הפגיעים ביותר הם ענף הבנייה, וכפועל יוצא גם כל האקוסיסטם שפועל מסביבו: קרמיקה, מיזוג, אלומיניום, חומרי בניין, ועוד – כל אלה נפגעו בצורה משמעותית".
הריבית נותרה ללא שינוי: לא צפויה הפחתה גם באוגוסט
תשעה חודשים למלחמה: הישראלים משתמשים יותר באשראי | כל הנתונים
"מגזר המסחר, הכולל את ענף האופנה, ההנעלה, הרהיטים, כלי הבית, תחום השירותים ובתוכו בתי קפה, שירותי בידור ופנאי, הובלות, ענף התיירות, שנמצא במצב שבו אין כמעט תיירות חוץ, יחד עם ירידה במצב רוח הלאומי ואזורי תיירות שהפכו לאזורי לחימה. כמובן גם מגזר החקלאות, שנמצא רובו ככולו באזורי לחימה בדרום ובצפון, וסובל ממחסור בכוח אדם. הפגיעה באזורי הלחימה היא חמורה עוד יותר, אך הפגיעה בעסקים היא בכל רחבי הארץ, ולא פסחה כמעט על אף מגזר", הוסיף.
מהו היקף הנזק למשק הישראלי?
"הנזק הוא מאוד משמעותי מכל הבחינות למשק הישראלי. בסופו של דבר כאשר חברות נסגרות ואין בידיהן היכולת לשלם חובות, ישנה פגיעה היקפית גם בלקוחות, ספקים וחברות שנמצאים במערך האקו-סיסטם שלהן. מעבר לסגירת העסקים, ישנה ירידה חדה בפעילות בעסקים ובמגזרים השונים מאז תחילת המלחמה".
מה הערכת שיעור הפגיעה בהכנסות לפי המגזרים?
"בסקר מנהלים מיוחד שביצענו לאחרונה, זו הפעם השלישית מאז המלחמה, עולה כי כ-56 אחוז מהמנהלים העידו שחלה ירידה משמעותית בהיקף הפעילות שלהם מתחילת המלחמה. בתוך כך נציין כי ענף הבנייה נפגע בכ-27%, ענף השירותים נפגע בכ-19%, ענף התעשייה והחקלאות נפגע בכ-17%, ענף המסחר נפגע בכ-12%, ענף ההייטק והטכנולוגיות המתקדמות נפגע בכ-11% וענף המזון המשקאות בכ-6% בלבד".
מהי רמת הפגיעה שאתם צופים שתקרה עד סוף השנה?
"אנו מעריכים כי עד סוף שנת 2024 צפויים להיסגר כ-60 אלף עסקים בישראל. לשם השוואה, בשנת 2020 נסגרו, שנת משבר הקורונה, נסגרו כ-74 אלף עסקים. אנו מתמודדים עם אתגרים קשים מאוד של מחסור בכוח אדם, ירידה במכירות, סביבת ריבית גבוהה ועלויות מימון גבוהות, בעיות שינוע ולוגיסטיקה, מחסור בחומרי גלם, חוסר גישה לשטחים חקלאיים באזורי לחימה, חוסר זמינות של הלקוחות המעורבים בלחימה, קשיים תזרימיים, התייקרויות בעלויות הרכש, ועוד".
האם יש ענפים שנמצאים ברמת סיכון נמוכה על אף המלחמה?
"ישנם ענפים שהינם בעלי רמת סיכון נמוכה, והם נפגעו פחות בזמן המלחמה, כמו התעשייה הביטחונית, שוק הפרמצבטיקה, פלסטיק וגומי, תעשיית הנייר והקרטון וכימיקלים".
האם יש מקום לאופטימיות?
"למרות כל הקשיים והאתגרים, אני מאמין ביכולת שלנו להתאושש מהמשבר הזה. המשק הישראלי הוכיח בעבר את חוסנו ואת יכולתו להשתקם ממשברים קשים ואין לי ספק שיעשה זאת שוב. באמצעות מאמצים משותפים, תמיכה הדדית, והנחישות והיצירתיות של העסקים בישראל - נוכל לשקם את המשק, ולהביא לצמיחה מחודשת אחרי המלחמה".