באמצע חודש מאי, כשהגיעו לישראל ראשוני עובדי הבניין הזרים החדשים מהודו כתחליף לפועלים הפלסטינים שכניסתם לא הותרה עוד, קיבל הבעלים של אחד מהתאגידים החדשים שקלטו אותם בארץ תלונה, שהמקלחת בדירה שבה מתגוררים הפועלים שלו מקולקלת.
"מייד שלחתי לשם את מנהל התפעול שלי, כדי שיבדוק מה קורה", הוא מספר בחיוך מר. "הוא מצא את הבנאדם יושב על הכיור במטבח, פותח וסוגר את הברזים ומתלונן שהמקלחת לא עובדת. זאת רמת העובדים המקצועיים שהמדינה מיינה והביאה לכאן כדי לבנות לנו את הבתים. לחלקם הגדול לא היה מושג בכלל איך נראית מקלחת".
"הממשלה החליפה דיסקט, לענף הבנייה יתווספו עשרות אלפי עובדים זרים"
"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יוצאת לדרך: כך תשפיע הרפורמה החדשה
זהו רק אחד מהסיפורים, מני רבים, שהגיעו אלינו על איכותם המקצועית המפוקפקת של פועלי הבניין החדשים, שהגיעו לישראל כדי להקל על מצוקת כוח האדם החריפה באתרי הבנייה. בסרטונים שהגיעו לידינו נראה פועל יחף וחצי עירום מבצע יציקת בטון כשהוא משכשך רגליים בנוזל האפור והולך מצד אחד של החדר לצדו השני. אחר מודד בסרט מידה שוב ושוב ערימת לבנים שהניח על ריצוף חדש, בלי סיבה נראית לעין, והאחרים מסתובבים עם מריצה בלי פשר, או יושבים בחוסר מעש במשך שעות.
במקום שיגיעו לכאן עובדים זרים מקצועיים שישלימו במהירות את הפערים הגדולים שנפתחו בקצב הבנייה, מה שרק מגביר את המחסור בשוק הדירות וגורם לזינוק חד במחירי הנדל"ן, קרה בדיוק ההפך. "מעריב עסקים" מביא בפניכם את סיפורם הבלתי ייאמן של התאגידים החדשים שנענו לקריאת המדינה, שילמו סכומים אדירים מכיסם – ואז גילו שהופקרו לגורלם.
עם פרוץ המלחמה נעצרה כניסתם לארץ של כ-90,000 פועלים פלסטינים בענף הבנייה, מה שגרם למחסור עצום שהשבית את האתרים כמעט כליל. למרות הצורך הבהול בעשרות אלפי ידיים עובדות, נקלטו בישראל מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עד היום פחות מ-25,000 פועלי בניין, רובם מהודו, וחלקם מאוזבקיסטן, סרילנקה, ומולדובה.
העובדים נקלטו בארץ ב-49 תאגידים ותיקים, המעסיקים מאות עובדים, ובעוד 120 תאגידים חדשים, המעסיקים בממוצע 150 עובדים כל אחד. עד כה קלטו התאגידים החדשים כ-5,000 עובדים בלבד, וחלק מהם נמצאים על סף פשיטת רגל עקב התנהלותה הלקויה של המדינה, שהכניסה אותם להתחייבויות כספיות כבדות, אך לא סיפקה להם תמורה ראויה.
משיחות עם גורמים בענף עולה כי הליך הבאת העובדים בהסכמים בילטרליים, שנחתמים בין מדינה למדינה (G2G) ומתבצע באמצעות משרד השיכון, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ והתאחדות הקבלנים, גובל בחלמאות, גרירת רגליים ולעיתים טיפשות של ממש, כשכל גוף מטיל את האשמה על האחר.
המדינה, שהייתה אחראית על מיון העובדים, בדיקות הרקע שלהם והטסתם לארץ, הביאה לכאן פועלים חסרי מיומנות במקצועות הבנייה, ואף שהיו אמורים לעבור מבחנים מקצועיים בארצות המוצא שלהם, איש לא וידא שמי שעבר את המבחנים הוא זה שעלה על המטוס. בנוסף, הגעתם של העובדים לישראל התעכבה בגלל בירוקרטיה ומחסור בכוח אדם.
בשנת 2005 נקבע כי העסקה של עובדים זרים תתבצע באמצעות תאגידי כוח אדם מורשים, שנמצאים תחת פיקוח הדוק של רשות האוכלוסין וההגירה. אחת לכמה שנים מפרסמת הרשות קול קורא לחברות חדשות המעוניינות להפוך לתאגידים כאלה.
ב-1 בספטמבר 2023 פורסם קול קורא שכזה לקראת שנת 2024, לקבלת היתרים לתאגידים חדשים. אלא שבעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר ופתיחת מלחמת חרבות ברזל, הוטל איסור על כניסתם של 90,000 עובדים פלסטינים, כוח אדם משמעותי מאוד בענף הבנייה. במקביל, עובדים זרים ששהו בישראל טסו הביתה – זמנית או לצמיתות.
המחסור החמור בידיים עובדות בבניין הביא את הממשלה להכריז על הבאה מיידית של עובדים זרים כדי לשמור על רציפות הפעילות באתרי הבנייה שהושבתו. על רשות ההגירה הוטל להתיר את כניסתם של עד 10,000 עובדים מחו"ל - אם באמצעות המדינה, כשהיא זו שדואגת לבחון את העובדים ולהביא אותם לארץ, או אם במסלול גיוס פרטי, שבו התאגידים עצמם עורכים את תהליכי המיון, על פי מתווה של משרד השיכון והבינוי.
וכך, במטרה לקצר בירוקרטיה, פורסם בסוף נובמבר 2023 נוהל זמני להבאה מהירה של עובדים זרים לענף הבנייה בעקבות המלחמה, שמאפשר לכל תאגיד שמחזיק ביותר מ-200 עובדים מיומנים להנחית בישראל עובדים זרים מבלי לבחון אותם, אלא על סמך ניסיון מקצועי מוכח. מי שהגיע לעבוד כאן, היה צריך להיות מקצוען.
לעומתם, התאגידים החדשים לא הגיעו למכסה הנדרשת לייבוא פרטי, ולכן נאלצו לסמוך על המדינה באמצעות המסלול הממשלתי. אלא שבמקום להרוויח על כל פועל בין 1,500 ל-3,000 שקלים לחודש, כמובטח, הם החלו לדמם מזומנים במשך חודשים ארוכים, עוד לפני שראו אפילו פועל אחד נוחת בנתב"ג.
הכתבה המלאה: מחר במוסף "מעריב עסקים"