בעוד מדינת ישראל ממתינה למתקפה צפויה של איראן וחיזבאללה, וברקע דיווחים על רעידת אדמה בצפון ובמרכז הארץ – רעידת האדמה האמיתית הורגשה הלילה (בין שני לשלישי) דווקא בכלכלה, עם הודעתה של חברת פיץ׳ על הורדת דירוג האשראי של ישראל, והצמדת תחזית שלילית.
מה הסיפור הגדול?
חברת דירוג האשראי הבינלאומית הודיעה על החלטתה להוריד את דירוג האשראי של ישראל מרמה A+ לרמה A עם תחזית שלילית, שאומרת כי הדירוג עלול לרדת שוב בסבירות גבוהה בתקופה הקרובה. בפיץ׳ צופים גירעון תקציבי בשיעור של 7.8% מהתוצר בשנת 2024, וכי יחס החוב-תוצר יישאר מעל שיעור של 70% בטווח הזמן הבינוני. נזכיר כי כיום הגירעון עומד על 8.1% מהתוצר וכי תקרת הגירעון שנקבעה עומדת על 6.6%.
חברת פיץ' הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ישראל עם תחזית שלילית
על רקע הדריכות: רעידת אדמה הורגשה הלילה בצפון ובמרכז הארץ
מה הסיבה להחלטה?
לפי הודעת החברה, בבסיס ההחלטה עומדת "הימשכות המלחמה, סיכונים גיאופוליטיים מוגברים ופעולות צבאיות במספר חזיתות". עוד מנמקים בחברה כי להערכתה, המלחמה עשויה להימשך עד שנת 2025 וקיים פוטנציאל גדול להתרחבות הלחימה לחזיתות אחרות – מה שיגרור הוצאות צבאיות משמעותיות, הרס תשתיות ופגיעה מתמשכת בפעילות הכלכלית ובהשקעות במשק.
כמו כן, בפיץ׳ מציינים כי גורם חשוב בהחלטתה הוא אי קבלת ההחלטות הכלכליות הנדרשות במצב הנוכחי, ואומרים ש"קיטוב פוליטי, צרכים קואליציוניים וצרכים צבאיים עלולים לעכב את תכנית ההתכנסות" – כלומר, את תוכניות הקיצוץ לשנת 2025, שנועדו לעזור לכלכלה להתגבר על ההוצאות הכבדות של המלחמה.
מה המשמעות של הורדת דירוג האשראי?
הורדה של דירוג האשראי ע"י חברת דירוג בינלאומית כמו פיץ׳, עלולה לגרור השלכות רציניות על כלכלת המדינה. החלטה כזו יכולה להתפרש בעיניי משקיעים זרים כסימן לחוסר יציבות פיננסי של ישראל. מעבר לכך, היא תעיד על סיכון כלכלי גבוה יותר – שייתכן שיביא לריביות גבוהות יותר על החובות וההלוואות שלה.
בנוסף, תיתכן גם ירידה בשער השקל. הורדת דירוג אשראי של מדינה עלולה לגרום למטבע המקומי לצנוח אל מול מטבעות זרים, ולהעלות את פרמיית הסיכון.
צריך להגיד – אין מדובר בגזרות ודאיות. מדינה בעלת כלכלה יציבה יחסית, כמו ישראל, מחזיקה ביכולת פוטנציאלית להתמודד עם הורדת הדירוג טוב יותר. לדוגמה, בפברואר האחרון, לאחר שהורידה חברת "מוד'יס" את הדירוג של ישראל, בורסת תל אביב דווקא רשמה עליות לאורך אותו חודש, מדדי המניות והאג"ח רשמו עליות שערים והשקל אף התחזק ביחס לאירו ולדולר.
איך נהגו שאר חברות הדירוג?
לפני ארבעה חודשים, בעקבות מתקפת הכטב"מים האיראנית, סוכנות הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-AA מינוס ל-A פלוס.
כאמור, בפברואר הורידה חברת "מודי׳ס" את הדירוג ושינתה את התחזית לשלילית. מדובר בפעם הראשונה שדירוג האשראי של ישראל ירד, מאז נכנסה למדידות החברות הבינלאומיות בשנת 1998.
האם יש מקום לאופטימיות?
בערך. בשורה טובה שהחברה נותנת היא העובדה שלמרות הזעזועים במשק, המאזן החיצוני של ישראל נותר חזק מזה של מדינות הייחוס. עמדת המלווה החיצונית נטו עמדה על 64.2% מהתוצר בסוף 2023. בנוסף, יתרות המט"ח של בנק ישראל גדלו לסך של 213.4 מיליארד דולר בחודש יולי 2024. פיץ׳ צופה עודף חשבון שוטף בשיעור של 4.3% מהתוצר בשנת 2024 ו-3.9% ב-2025 (זאת לעומת 4.8% ב-2023).¬
התגובות בישראל
ראש הממשלה נתניהו הגיב להודעת פיץ׳ וציין כי "הכלכלה הישראלית איתנה ומתפקדת היטב. הורדת הדירוג הינה תולדה של התמודדות ישראל עם מלחמה רב-זירתית שנכפתה עליה. הדירוג יעלה שוב כשננצח - ואנו אכן ננצח".
אלא שנתניהו שכח פרט חשוב. החברה ציינה במפורש כי גורם עיקרי בהורדת דירוג האשראי של ישראל הוא אי קבלת החלטות כלכליות נדרשות בממשלה וכן "קיטוב פוליטי ושיקולים הנובעים מצרכים קואליציוניים, אשר עלולים להוות סיכון לתחזיות החברה".
החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, מסר בתגובה להחלטת פיץ׳ כי "הכלכלה הישראלית תדע להתמודד עם כל האתגרים שעומדים בפנינו. עם זאת, עלינו לייצר כמה שיותר וודאות עבור המשק הישראלי, המשקיעים וחברות הדירוג. לשם כך, יש לפעול בהקדם לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025, שבבסיסו תהליך של בנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות באמצעות ירידה הדרגתית ביחס החוב לתוצר".
גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, הגיב להורדת הדירוג: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת קיום, הארוכה ביותר והיקרה ביותר בתולדותיה. המדדים הכלכליים מצביעים על חוסנו של המשק ועל אמון גבוה שאנו זוכים לו בשווקים. נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך את כלל צרכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, תוך שמירת מסגרות פיסקליות וקידום מנועי צמיחה. מהר מאוד גם דירוג האשראי ישוב לעלות".