הכלכלן וילפרדו פָּארֵטוֹ מת לפני מאה ואחת שנים, במאה הקודמת, באוגוסט 1923. הוא אמנם מת וחסך מעצמו את מוראות מלחמת העולם השנייה, אך משנתו חיה וקיימת ומהווה חלק מחוקי הכלכלה של ימינו במאה העשרים ואחת.
הגירעון מוסיף לטפס: נאמד בחודש אוגוסט בשיעור של 8.3% מהתוצר
בתורת המשחקים קיים על שמו של פארטו חוק מפורסם, בשם "יעילות פארטו". אפשר להרחיב הרבה סביב החוק הזה, אך בקצרה: חוק פארטו קובע כי יעילות מושגת כשחלוקת המשאבים אינה ניתנת לחלוקה מחודשת מבלי לפגוע באחד הפרטים שנדרש למשאבים. מצב כזה מוגדר מצב יעיל פארטו. כלומר, הטוב ביותר לכל הצדדים. או נכון לומר, הטוב ביותר האפשרי עבור כל הצדדים בהתחשב בנסיבות ובמשאבים.
איך נזכרתי בזה? מה שהזכיר לי את יעילות פארטו היא ההצעה לתקן את תקציב 2024, כך שמסגרת התקציב תגדל בכשלושה מיליארד שקלים, כדי לממן את המשך שהות מפוני הצפון בבתי המלון ובדירות שכורות, ועוד אי אילו הוצאות שקשורות במישרין ובעקיפין בפליטים בארצם.
ומהיכן יגיעו הכספים הללו? באוצר רוצים לצמצם את היכולת של חברות לשמור לעצמן "רווחים כלואים", כך שהן ייאלצו למשוך את הרווחים הללו ולשלם את המס בגינם. אסביר בקצרה: חברות רבות, בעיקר "חברות ארנק", בהן מעט מאוד בעלי מניות ולעיתים בעל מניות אחד שילמו את מס החברות מידי שנה, אך השאירו את הכסף בחברה ולא משכו אותו כדיבידנד, כדי לא להתחייב בתשלום מס שעשוי להגיע עד לכדי שלושים אחוזים (נוסף על מס החברות שעומד על 23%).
באוצר מבקשים להקשיח את התנאים שמאפשרים לשמור את הכסף בתוך החברה ולהגדיר תקרה מסוימת, שמעבר לה - יחויב הכסף במס. הרעיון שמאחורי "כליאת" הרווחים נועד לתת לחברות "כרית ביטחון", כך שלא כל הכספים ייצאו החוצה. אלא שהוא נוצל על ידי חברות רבות להימנע מתשלום מס ולהשקעת הכספים בהשקעות פאסיביות, שהגדילו את ההון הצבור מבלי שקופת המדינה תוכל ליהנות ממנו.
ואיך כל זה קשור לכלכלן איטלקי שחיי במאה הקודמת? כאמור, כל עוד חלוקת המשאבים ניתנת לחלוקה נוספת והוגנת, בה אף אחד מהפרטים לא ניזוק או לחילופין הרווח הכללי עולה, קיימת יעילות. אך כשחלוקת המשאבים נעשית כך שאחד הפרטים ניזוק (במקרה הזה בעלי הרווחים הכלואים) והצד השני אינו מרוויח את המקסימום לדעתי (משרד האוצר), זה בהחלט לא יעיל.
לדעתי הצנועה, יש פתרון שיותיר את היעילות על כנה ויאפשר את מימון התוספת התקציבית הנדרשת עבור מפוני הצפון. תתכבד נא רשות המיסים ותפחית (ולו בהוראת שעה) את המס המוטל על הרווחים הכלואים ולו בהוראת שעה. לבעלי חברות הארנק יהיה אינטרס להוציא את הרווחים ולנצל את הפחתת המס, לקופת המדינה ייכנסו עוד כמה מיליארדים ובא לצפון גואל.
מלבד זאת הכספים ישוחררו מהחברות יכנסו להשקעות במשק ובכך המדינה תרוויח פעמיים. אומנם נחלק מחדש את המשאבים, אך הפרטים לא ייפגעו מהחלוקה הזאת ונישאר עם מצב יעיל פארטו. חשוב לי להבהיר, שלא כל מצב של יעילות פארטו הוא מצב טוב בהכרח. עוד חשוב לי להבהיר, שלעיתים אינן מנוס ובשל שיקולים מוסריים או ביטחוניים חייבים להפר את היעילות הזו, ועדיין, לדעתי, זו נקודה למחשבה. משום שכשישנה אפשרות להישאר יעילים ועדיין להגיע למטרה, אין סיבה לוותר על היעילות שמעניקה שיווי משקל למשק.
במאמר מוסגר, טרם פרסום הטור, כבר אישרה הכנסת את התיקון לתקציב 2024. ועוד מאמר מוסגר: פעמיים (ב־2012 וב־2017), יזמה רשות המיסים מבצעי "שחרור" לרווחים הכלואים והעניקה הנחות מפליגות ותנאים טובים לבעלי החברות. כלומר, ההצעה שלי בהחלט עונה על ההגדרה יעילה פארטו אפילו לשיטתם של אנשי האוצר.
דניאל שבקס הוא מנכ"ל "הירשוביץ פיננסים". אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.