המשבר בענף: כך משפיע כשל ההסברה על התיירות הנכנסת

2.67 מיליון תיירים נכנסו לישראל בשנת 2002. 3.01 מיליון בעשרת החודשים הראשונים של 2023. אלא שמאז, מצבה של התיירות הנכנסת משקף את מעמדה ותדמיתה של ישראל בעולם.

התיירות הקלאסית נעלמה מנופי ארצנו, ואיתה סר חינה של ישראל בעיני העולם. כ־65 אלף בתי אב המתפרנסים בעיקר מתיירות נכנסת מושבתים. את התיירות המאורגנת לישראל מפעילות כ־150 חברות, בהן עבדו ערב המשבר כ־2,500 עובדים ועתה נותרו רק כ־1,000. בהחלטה חסרת תקדים הכריז בישיבת הממשלה לפני כשבועיים שר התיירות חיים כץ כי יוקצה סכום של 70 מיליון שקל לשימור עובדים חיוניים של מארגני התיירות הנכנסת עד סוף 2024.

“שר התיירות הציל אותנו ושלח גלגל הצלה לתעשייה הזו”, קובע יוסי פתאל, מנכ”ל לשכת התיירות הנכנסת. “בתקווה שאחרי גלגל ההצלה הזה גם יחזור השקט לאזורנו. התשתית האנושית שלנו חשובה לאין שיעור. מדובר בעובדים שמכירים את השפה, ובעלי קשרים אישיים משמעותיים. גם אם אתן לך במתנה חברה והכל יהיה שקט, עד שתביאי את התוצר שלה ייקח שלוש או ארבע שנים. בתיירות המאורגנת, הקשרים האישיים קריטיים, והעובדים שלנו הם עובדים מומחים שלקח הרבה מאוד שנים להכשיר אותם”.

בלי הסיוע המיוחד היה קורס הענף לחלוטין, ואיתו כל עשרות אלפי מקומות העבודה, הכוללים אתרי תיירות, מורי דרך, מסעדות, אוטובוסים, נהגים ועוד. ללא תיירות נכנסת סובלים הישראלים ממחירי טיסות גבוהים שלא היו כדוגמתם בעבר.

“ביום שישובו התיירים לארץ יהיו גם הישראלים רצויים בחו”ל”, משוכנע פתאל ומוסיף: “אפילו המכון למחקרי ביטחון לאומי פרסם ב־2019 מסמך ובו נטען כי לתיירות הנכנסת יש חשיבות אסטרטגית וביטחונית למדינת ישראל”.

תסביר.
“75% מהתיירים שמגיעים לכאן בימים כתיקונם מבקרים גם ברשות הפלסטינית, ושם התיירות היא 15% מהכלכלה. במחקר דיברו גם על הנושא של החשיבות של התיירים שמגיעים לכאן, וכיצד כל זה קשור לתדמית ולמעמדה של ישראל בעולם. תיירות נכנסת היא אבן דרך מאוד חשובה ביכולת של מדינה לבנות לעצמה תדמית ומעמד, ובימינו תדמית ומעמד זה נכס אסטרטגי של כל מדינה. תמונות יכולות להכריע מערכה”.

עד כמה התיירות הנכנסת היא אכן פקטור חשוב למדינה? 
“תיירות נכנסת יכולה להיות Must והיא יכולה להיות Nice to have. כלכלית, מדובר בענף שמייצר 15% ממקומות העבודה בפריפריה, כ־80 אלף מקומות עבודה בסך הכל ומכניס מיליוני דולרים למדינה בשנה.

“אנחנו נמצאים בירידה של 80%־90% בתיירות הנכנסת מתחילת המלחמה. התחלנו לראות ניצנים של התאוששות, ואז הגיע המשבר עם איראן ומחק לנו את כל ההזמנות של החורף. חזרנו לאפס המוחלט שאפילו קשה יותר מההתחלה. גם בכל הנוגע לתנועת המטוסים לארץ שבאה והולכת קשה לייצר ודאות, ואי אפשר היום לתכנן גם לא חצי שנה מראש. היעדר לוח טיסות לארץ מבטל את האפשרות של תכנון וארגון של סיורים בישראל בסתיו־חורף הקרובים ועד לסוף השנה לפחות אנחנו לא צופים חידוש של תנועת התיירות לישראל”.

משבר כל ארבע שנים

פתאל מדגיש כי מעבר למקומות עבודה, לתל”ג ולהכנסות הישירות והעקיפות, מדובר כמו גם בענף שהוא אחד מאבני הדרך של ההסברה הישראלית בעולם. “אני מניח שלא רק אנחנו מכירים בחשיבות העובדה שברגע שנתחיל לצאת מהמשבר, התיירים שיגיעו לכאן יהיו במובן מסוים כמעט היחידים בעולם שידברו בשבחנו. מניסיון העבר, התיירים שהגיעו ארצה כמעט תמיד יצאו מרוצים והם אוהבים אותנו אפילו יותר ממה שאנחנו אוהבים את עצמנו. תמיד היינו ביעדים המובילים בעיתונים המובילים באירופה בתחום התיירות, ואנחנו באמת ובתמים מאמינים שברגע שתוכל לחזור לכאן התיירות הנכנסת, יהיה לזה משקל ומשמעות חשובים ביותר בכל הנוגע לשיקום תדמיתה של ישראל בעולם.

“ייתכן שבישראל ישנה יהירות מסוימת, ואולי מנוחה שלא מוצדקת על זרי הדפנה, בעיקר בשל העובדה כי ישראל אחראית למקומות הקדושים של שלוש הדתות. מדובר במרכז עולמי תיירותי, ואפילו בימים השקטים יותר שהיו בחודשים הקודמים נצפתה פה ושם, גם אם באחוזים מאוד נמוכים, תיירות נכנסת”, מוסיף פתאל. “המקבילה של זה היא החבר’ה שלנו שרוצים לנסוע לאומן באוקראינה, והם נוסעים גם כשיש שם מלחמה. אני סבור שהתיירים הראשונים שיחזרו לישראל בשלב הראשון ברגע שיהיה פה שקט, בנוסף ליהודים, יהיו התיירים שמגיעים למקומות הקדושים. בנוסף, אחרי 7 באוקטובר יש פה בארץ סיפור אמיתי של הרוח האנושית והקהילות שעברו מה שעברו. יש פה עניין נוסף שיעמוד על הפרק”.

עד כמה בתחום הזה באמת אפשר לתכנן קדימה? יכול להיות שמדינת ישראל צריכה להתחיל לחשוב אסטרטגית מחוץ לקופסה ולתעדף את הענף שרווי משברים?
“שאלה מצוינת, מכיוון שבממוצע בכל ארבע שנים אנחנו חווים משבר ביטחוני שגורם למשבר גם בענף התיירות הנכנסת. עד היום הצלחנו להתאושש מהמשברים הללו די מהר, אבל הסיטואציה הבלתי נתפסת בצורה הגיונית שאנחנו נמצאים בה כרגע, לא באמת מאפשרת לנו לייצר אופק. אנחנו מאוד מקווים שבאמצע 2025 כבר נוכל להחזיר לכאן תיירים באופן משמעותי, אך העובדה שלא חושבים פה על העתיד בזמן משבר רק מעצימה את הסיפור. אנחנו נתאושש, אני מאמין בכך, אבל זה שאין באמת משנה סדורה בתחום כל כך חשוב, זה מעציב. תיירות היום היא מוצר צריכה בסיסי בכל מקום בעולם, זה צורך בסיסי אנושי ונפשי”.

 “תיירות קורית פה מעצמה”

פתאל, שבעבר שימש כמנכ”ל התאחדות סוכני הנסיעות התיירות היוצאת, סגן נשיא של ארגון UFTAA (פדרציה של כ־80 התאחדויות של סוכני נסיעות בעולם) ויו”ר הוועדה שם לענייני תעופה, משמש בתפקידו הנוכחי כשבע שנים. השבר, הוא מספר, התחיל עוד לפני שפרצה המלחמה. “שנת 2019 הייתה שנת שיא עבורנו, אחרי משבר הקורונה, אבל מה שהגביל אותנו אז היה המחסור בתשתיות אירוח. ב־5 לאוקטובר 2023, אחרי רבעון שיא, הייתי עסוק בטירוף לחפש מעבר אוטובוסים לשכם ולרמאללה, כי לא היו מספיק חדרים בישראל. ובגלל שאין מספיק חדרים בישראל, יוצא שבערך 20% מהתיירים ישנים בתחומי הרשות הפלסטינית”.

אתה אומר בעצם שבישראל לא ברור אם רוצים תיירות?
“תיירות קורית פה מעצמה, והמדינה לא נותנת לזה לא את המשקל הכלכלי ולא את החשיבות האסטרטגית. המדינה עוד לא הגיעה למסקנה החותכת שתיירות נכנסת היא משהו חשוב. באירופה זה 30% מהכלכלה, מדינות משקיעות המון בתיירות כי זה חלון הראווה שלהן לעולם. בעולם גלובלי, חלון הראווה שלך הוא קריטי. במובן הזה, מדינת ישראל בכלל לא הגדירה ולא מטפלת ומטפחת את התחום הזה, גם עכשיו כשאין תיירות. אומנם רבים לא אוהבים אותנו, אבל יש מספיק אנשים שרוצים להגיע”.

מה אפשר לעשות לדעתך?
“אני יודע שאולי לא כולם מסכימים איתי, אבל גם כשיש מלחמה המדינה צריכה לשדר החוצה את החיים הנורמליים כפי שיש ברוב חלקי המדינה. יש הופעות, אנשים יוצאים לברים ולמסעדות ויש 'האח הגדול' בטלוויזיה. לצד ההסברה של מה שקורה בנושא המלחמה, משרד החוץ לא מספק תמונה מאוזנת של חיי היום־יום במקומות מסוימים, זה גם סיפור שאנחנו צריכים לספר, לפחות במובן של התיירות".

“במשרד החוץ לא משתפים פעולה, ובעבודה שלנו במהותה יש אלמנט הסברה מאוד גדול בין אם נרצה או לא. אנחנו מוכרים את המדינה. יש לנו קשר עם מובילי דעת קהל וקהילות, ואנחנו בקשר עם אנשים שיש להם השפעה. משרד החוץ יכול לפחות לשלוח סרטון דרישת שלום מישראל, להראות שיש אנשים כמוני וכמוך ושישראל היא בהחלט מקום ששווה להגיע אליו, גם אם לא כרגע. תיירות נכנסת צריכה את הזמן שלה, ולפחות חצי שנה כדי להתחיל להתאושש, ואף אחד לא מארגן טיול קבוצות או טיול לישראל מהיום למחר. צריכה להיות פה עבודה עם מחשבה קדימה, וזה לא נעשה ומתחבר לכשל שיש פה להסברה בכלל”.

עולה לי חשש אחד שאולי המשבר כל כך מסובך שתיירים לא ירצו לחזור. זה משהו שאתה חושב עליו?
“זה לא יקרה. המקומות הקדושים נמצאים בישראל, וזה פוטנציאל של מיליארדים שעוד לא התחלנו לגרד אותו. אני מאמין שברגע שיהיה כאן שקט, הם יגיעו לכאן. מבחינה שיווקית זה סוג של יתרון. מה שכן, אני מקווה שכשאנחנו נראה את החזרה של התיירים, נדע לטפל בהם בצורה חכמה ולהתייחס אליהם כסוכני תדמית ברגע שהם חוזרים הביתה, ונשקיע חשיבה מה אנחנו עושים כשהם נמצאים כאן בביקור, על מנת שיתנו הד לחוויה שלהם ברשתות החברתיות. זה משהו שעד היום עוד טרם קרה, וזו פעולה שמשרד התיירות חייב לבצע”.