אתמול (חמישי) עלתה לדיון בוועדת הכספים הצעת החוק שתאפשר את פריצת תקציב 2024 בפעם השנייה השנה. פריצת מגבלת ההוצאה בכ-3.5 מיליארד ש"ח, נועדה לטובת הארכת מימון המפונים והגדלת תקציב המילואימניקים.
שר האוצר סמוטריץ' אמור היה להגיע אתמול לוועדה, אך הודיע שלא יוכל לקחת בו חלק בשל "דיון ביטחוני דחוף". ראש אגף התקציבים והכלכלן הראשי הגיעו בשם גורמי המקצוע במשרד. חסרונו של השר הורגש במהלך הדיון, כששאלות רבות ונוקבות עלו מצד המשתתפים בקשר ליכולת של המדינה לממן את פריצת התקציב, ובקשר להשלכות המשמעותיות שעלולות לבוא עם ההחלטה.
בעקבות גידול בתנועת התיירים באירופה: ישרוטל רכשה את מלון סבוי ברומא
באישור הממשלה: מקורות תכפיל את כמות המים שתסופק לדרום
אבל אמירה אחת של ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, הבהירה את החומרה האפשרית שבמהלך: "אנחנו מגדילים את התקציב בסביבה שבה הצמיחה חלשה והגירעון מאוד גבוה. המלחמה שפרצה ברבעון האחרון של 2023, פגעה בצמיחה של 2023 וביתר שאת בזאת של 2024. לגירעון הגבוה יש השלכות – למשל הורדה בדירוג האשראי. ההורדות האחרונות שראינו נובעות בעיקר מהמלחמה, אבל גם בגלל הגירעון".
גרדוס התריע גם מפני המשמעויות הפוטנציאליות: "זה רע מבחינת התייקרות החובות שאנחנו לוקחים. השנה עלויות הריבית נאמדו בכ-7 מיליארד ש"ח. סיימנו את שנת 2023 בגירעון פי 4 מהמתוכנן. ב-2024 הוא יהיה כמעט פי 6 מהתכנון המקורי".
ובכלל, ככל שאנחנו מתקרבים להחלטות הדירוג הקרובות של הסוכנויות, כך נראה שפנינו לקראת הורדה נוספת בדירוג האשראי של ישראל. הבאה לתת את החלטתה היא סוכנות מודי'ס, שצפויה לעשות זאת בחודש נובמבר. אחד הגורמים להורדת דירוג הוא אי ודאות במדיניות הפיסקאלית של הממשלה. אף שהעבודה על התקציב לשנה הבאה החלה להתקדם, מומחים במשק עדיין חוששים כי הורדה היא כבר בלתי נמנעת.
"מחד, גם אם הדירוג ירד, מה שסביר שיקרה, רמתו עדיין תשתייך לקבוצת דירוג השקעה ולא תרד לרמה של "אג"ח זבל". הרקורד המוצלח של ישראל עד השנה שעברה מקנה לה את היתרון החשוב הזה", מסביר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי של בנק מזרחי טפחות.
"מנגד, יש חשיבות לדינאמיקה השלילית", הוא אומר. "ממדינה שלא ספגה מעודה הורדת דירוג, לשתי הורדות ברצף, זו התפתחות בעייתית. לעיתים בעייתית אף יותר ממדינות שדירוגן נמוך מזה של ישראל - אך יציב, או במגמת השתפרות".
"כמו כן", מפרט, "יש לזכור כי השוק כבר "הוריד" את דירוג החוב של ישראל. ניתן לראות זאת בפרמיית הסיכון הגבוהה של המשק, בפיחות השקל ובכך שתשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ישראל גבוהות משמעותית מאלו של מדינות מפותחות דומות ודי צמודות לאלו של משקים מתפתחים ומתעוררים. לכן, במידה רבה, יהיה כאן "יישור קו" של סוכנויות הדירוג עם התמחור של סיכון המשק הישראלי בשוק וניתן אף לומר ששניהם – השוק וסוכנויות הדירוג – מזינים זה את זה".
"על פני זמן, דירוג חוב נמוך יותר מייקר את מקורות המימון של הממשלה ועלול להגביל את הנגישות לשוקי ההון – נכס חשוב שישראל טיפחה עם השנים", מפרט הכלכלן השווקים הראשי של מזרחי טפחות. "חשוב לציין כי לחברות הדירוג טענות רבות לסקטור הציבורי ולממשלה, שאינה ממצה את יכולותיה להכיל את הזינוק בגירעון התקציבי ובחוב הציבורי. בנק ישראל וסוכנויות הדירוג נוקטים גישה דומה בנושא זה. שניהם רוצים לראות ייעול ותעדוף של הוצאות, הקצאת כספים לסעיפים מוטי צמיחה והתניית הוצאות מוגדלות במקורות הכנסה".
עם זאת, מנחם משאיר מקום לאופטימיות מסוימת: "הסוכנויות מודעות ליכולת ההתאוששות של המשק הישראלי ולגמישות שגילה במשברי עבר. גם מצבן הכלכלי של מדינות רבות אחרות בעלות שוק הון מפותח שניתן להשקיע בו ומתמודדות עם ישראל – אינו מהמשובחים. מסיבה זו, למרות שהסיכון הריבוני של ישראל גדל, ההשפעות על עלות הגיוס של הסקטור העסקי עדיין חלקיות בלבד. זו אחת הנקודות החשובות שעל המשק העסקי לשמור על מנת לשפר את יכולת ההתאוששות שלו".