שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים החדש-ישן, יוצא עם תכנית כלכלית חדשה, שלטענתו אמורה לחזק את הסקטור העסקי וכתוצאה מכך להחזיר את המשק המקומי למסלול צמיחה.
ברוש מסביר שמאז המשבר העולמי ב-2008/9 נמצאת הכלכלה הישראלית במגמת האטה, זאת בעיקר על רקע ההאטה בקצב צמיחת המגזר העסקי מקצב מהיר של 6.3% לשנה בשנים 2004 – 2007, עד ל- 2.5% בשנת 2014.
לדעתו, חיזוק ההאטה בצמיחת המגזר העסקי נגזרה בעיקרה מביקושים עולמיים ממותנים, אולם לא רק. נתונים מראים כי הכלכלה הישראלית מתמודדת בשנים האחרונות עם שחיקה ניכרת בכושר התחרות, זאת על רקע שילוב של סביבה עסקית מכבידה, התייקרות התשומות המקומיות שבשליטת הממשלה, הכבדת נטל הרגולציה, צמצום התמיכה הממשלתית בעידוד ההשקעות והמגזר העסקי בכלל וכן מטבע חזק השוחק את כדאיות הייצור המקומי.
התכנית של ברוש מתבססת על שיפור כושר התחרות באמצעות, בין השאר, רידוד הרגולציה, הגדלת מצאי עובדים טכנולוגיים באמצעות יישום תוכנית לחינוך והכשרה מקצועית-טכנולוגית, הנגשת הגז הטבעי למפעלים, הוזלת עלויות למגזר העסקי באמצעות הקפאת כל ההעלאות הצפויות במיסים העקיפים, ביצוע רפורמה בנושאי ארנונה, מים וחשמל, במטרה להוזיל עלויות מקומיות שבשליטת הממשלה. הוזלת עלויות העסקת העובדים הזרים בחקלאות באמצעות ביטול עיוותי מס הקיימים כיום.
התכנית גם כוללת סעיפים כדי לחזק מנועי צמיחה כגון עידוד השקעות במחקר, פיתוח וחדשנות, הגדלת תקציב המענקים בחוק עידוד השקעות הון ל- 1 מיליארד שקלים, לעומת 350 מיליוני שקלים בתקציב 2014 וסיוע בתי האריזה בחוק עידוד השקעות הון. התכנית גם כוללת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים עידוד התיירות באמצעות הגדלת תקציב שווק תיירות של משרד תיירות, עידוד ענף הבניה כדי להגדיל את מספר יחידות דיור שנבנות עידוד ענף היהלומים, ועידוד רכש מקומי.
ברוש מסביר שאימוץ סל הצעדים המוצעים במסמך זה, יניב כבר בשנה הראשונה ליישום תוספת צמיחה של 2.2% שהם כ-24 מיליארד שקל, זאת מעבר לצמיחה הצפויה כיום, ותוספת של כ- 39 אלף מועסקים חדשים.
מדובר בתוכנית סגורה שעלותה התקציבית 5.9 מיליארד שקלים, עלות תקציבית נוספת של 4.3 מיליארד שקל ו- 1.6 מיליארד אובדן הכנסות מס.
חלק ניכר מצעדי התוכנית צפויים להניב פירות בתוך מספר שנים בודדות מיישומה, הודות להבשלת פירות ההשקעות בהון, במו"פ, בעידוד היצוא ובענפי המשק השונים. כך, צפויה התוכנית בשנה הרביעית לאחר יישומה להניב תוספת צמיחה של 6.5%, לצד גידול פרמננטי של קרוב ל- 100 אלף איש במספר המועסקים במשק.
במקביל, תוביל התוכנית להגדלה ניכרת של היצע יחידות הדיור במשק (תוספת הנאמדת בכ- 20 – 25 אלף יחידות דיור נוספות), וכפועל יוצא לירידה במחירי הדיור ולהקלה במצוקת יוקר המחייה. כמו כן, צפויה התוכנית להביא בתוך מספר שנים להעלאת פריון העבודה במשק בכ- 3.5% ומכאן לגידול ריאלי ברמות השכר לעובד וברמת החיים הכללית של אזרחי המדינה.
כך, בשנה הרביעית לאחר יישום התוכנית, צפויה התוכנית להניב הכנסות ממיסים בהיקף כולל של כ- 40 מיליארד שקלים, תוספת תוצר של 6.5%, כ-70 מיליארד שקל ועוד 100,000 מקומות עבודה חדשים. וכל זאת מול עלות תקציבית של 5.9 מיליארד שקלים בשנת היישום.