חשבונות מוגבלים: האם נכדינו יצטרכו לשלם את החשבונות המנופחים שלנו?

לאחרונה סירב אחד מסניפי הפועלים לפתוח חשבון לאחר ממכרי, בחשד שהוא "אזרח אמריקאי". ידידי לא היה מעודו אזרח אמריקאי, אבל שמץ של מבטא אנגלו־סקסי בדיבורו גרם לפקיד לחשוד בו שהוא מחזיק בדרכון אמריקאי, ודי בכך היה כדי לסגור בפניו את שערי הסניף. הפועלים מתיר כמובן לאזרחים אמריקאים להצטרף לקהל לקוחותיו, אולם הם יכולים לפתוח את החשבון רק בסניפים המתמחים בבדיקת זהותם ובמילוי הטפסים הנדרשים.
 

בלאומי והפועלים (הפועלים על פי הוראות פיקוח דומות שמקורן ברשויות הפיקוח האמריקאי) סירבו למסור מהי רשימת המגבלות החלות על לקוחותיהם בישראל בעקבות פרשת החשבונות של תושבי ארה"ב. 
 

דוברת בנק הפועלים מסרה: "על פי החוק הבנק מצווה להקפיד הקפדה יתרה בנושא פתיחת חשבונות לתושבי חוץ, והוא נוהג כנדרש". מלאומי נמסר: "לאור שינויי הרגולציה בעולם, אשר משליכים על כלל מערכת הבנקאות בישראל, ישנם שינויים באופן ניהול חשבונות ני"ע זרים וחשבונות של לקוחות תושבי חוץ. לאומי מיישם מדיניות ציות ובקרה מחמירה על מנת לוודא כי הקבוצה פועלת בהתאם לדרישות הרגולציה העדכניות".

לעבוד בבנק זה כבר לא מה שהיה פעם: מקום עבודה בטוח, עם תנאים נלווים חלומיים, וועד עובדים חזק המוכן להפוך שולחנות בקומת ההנהלה אם תיפול אגורה מתלוש השכר של אחרון הפקידים.
 

עובדי לאומי נאלצו לאחרונה לוותר על חלק מתוספות השכר האוטומטיות שנהגו לקבל מדי שנה. גם בדיסקונט מנהלים מו"מ לביטול תוספות שכר, ובמקביל מתכוננים לפיטורי מאות עובדים. בפועלים הוכרז על תוכנית פרישה מרצון של 700 עובדים, ותוכניות פרישה בהיקף מצומצם יותר הופעלו גם בבנקים הקטנים. במערכת הבנקאית טוענים שמדובר רק בצעדי התייעלות ראשונים שיתרחבו בהמשך. 
 

לא היה זה מקרי שבמקביל להודעות על מהלכי ההתייעלות הודיעו שני הבנקים הגדולים על תוכניות שאפתניות ל"בנקאות דיגיטלית" - שירותי בנק הניתנים באמצעות הרשת. לא מדובר בטכנולוגיות עתידיות. כבר היום מציעים הבנקים אפליקציות ושירותי אינטרנט המאפשרים לבצע את מרבית הפעולות היומיומיות באמצעות מכשיר הסלולר: העברות כספים, השקעות, שירותי מידע על מצב החשבון ואפילו שירות חלקי להפקדת המחאות באמצעות צילום ההמחאה במכשיר. 
 

רק דבר אחד חסר היה בהודעות החגיגיות: מועד הפעלת השירותים המתקדמים שיפטרו אותנו כליל מהצורך להתייצב בבנק. פועלים הודיע שהוא מתכוון להקים בנק אינטרנטי תחת מותג נפרד בספטמבר הקרוב. לאומי התחייב לפתוח את שערי הבנק האינטרנטי שלו "עד סוף השנה", אבל כשהתבקשו לציין מועדים מחייבים יותר, אמרו הבנקים שהכל בעצם תלוי באישורים שיתקבלו מבנק ישראל, הממשיך לחייב את הלקוחות להגיע לסניף כדי לבצע פעולות מסוימות כמו העברות כספים גדולות או חתימה על הלוואות והוראות מיוחדות. 
 

אפשר היה לצפות שבנק ישראל יאמר בתגובה שהוא פועל להסרת החסמים האחרונים. בנק אינטרנטי אמור לספק שירות טוב ונוח יותר ללקוח, בעלויות נמוכות שיתורגמו לשיפור ברווחים ואולי אפילו להוזלת השירות. אבל בבנק ישראל, מתברר, לא מתלהבים במיוחד.   

עובדי לאומי נאלצו לאחרונה לוותר על חלק מתוספות השכר האוטומטיות שנהגו לקבל מדי שנה. צילום: ישראל פוסט

"הפיקוח על הבנקים מעודד בנקאות דיגיטלית, פועל להסרת חסמים בפני התפתחותה, ככל שאלו קיימים, ומברך על כניסת שחקנים חדשים לתחום, לרבות בנקים דיגיטליים. עם זאת, יש להבחין בין שחקנים חדשים שכניסתם תתרום להקטנת הריכוזיות ולהגברת התחרות במערכת הבנקאית, לבין פעילות במסגרת הבנקים הקיימים, ובפרט הגדולים שבהם". נמסר בתגובת הבנק המרכזי. 
 

והמשמעות: אנחנו בעד בנק אינטרנטי, אבל מצפים שהתשתיות האינטרנטיות יאפשרו את כניסתם של בנקים חדשים לתחרות. הבנקים החדשים יוכלו להגיע לכל לקוח ללא צורך במערך סניפים גדול והמוני פקידים, לכן הם יוכלו להתחרות ביעילות מול הבנקים הגדולים הפועלים בשיטות מסורתיות. הקמת "בנק דיגיטלי" על ידי הבנקים הגדולים צפויה רק להנציח את שליטתם של שני הבנקים הגדולים במערכת הבנקאית, ולחסום את הסיכוי לתחרות בעתיד. יתר על כן: הבנקים הגדולים ישתמשו באמצעיהם הרבים, וביכולתם הטכנולוגית העדיפה, כדי לדחוק עוד יותר לאחור את הבנקים הקטנים הפועלים בענף, ובכך אף להדק את אחיזתם בשוק.
 

בנק ישראל נוקט את הטקטיקה הידועה של "לירות ברגליו" של המתחרה המוביל במטרה לעודד את המתחרים הקטנים. זוהי שיטה ידועה שרגולטורים מנסים אותה לעתים כדי לעודד תחרות. אין הוכחה בדוקה שהיא עובדת.

זו לא הכלכלה
 

תוכנית הרדיו "סדר יום" ביקשה מהמפלגות להציג את עמדתן בסוגיית תקציב הביטחון. את הפרק הכלכלי המפורט והמעניין במצע המחנה הציוני כתב פרופ' מנואל טרכטנברג. את התשובה הארוכה והמפורטת לתוכנית כתב עמוס ידלין, אלוף במיל' ומועמד המפלגה לתפקיד שר הביטחון. ידלין הסביר שאין מקום לקיצוץ, "תקציב הביטחון צריך להיות פועל יוצא של תוכנית רב־שנתית ותפיסת ביטחון כוללת שפשוט אינן קיימות היום". 
 

בהמשך הצליח ידלין לבלבל אפילו את עצמו, לכתוב דברים והיפוכם: "על הנהגה אחראית לשאוף כל העת להתייעלות ולהקטנה הדרגתית של ההוצאה הביטחונית בתקציב המדינה".
 

בפסקה הבאה הבטיח ש"תקציב הביטחון יגדל מדי שנה, אך בקצב נמוך משמעותית משיעור הגידול של תקציב המדינה בכללותו".

 הצליח לבלבל את עצמו, עמוס ידלין. צילום: פלאש 90
 

התגובה הרלוונטית הנוספת לשאלת התוכנית הייתה של מפלגת הליכוד, התומכת הלכה למעשה בהגדלת תקציב הביטחון בהתאם לצרכים הביטחוניים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע כל ויכוח בשאלת התקציב לטובת התוספות שדרש משרד הביטחון, כמעט במלואן. תגובתן של המפלגות האחרות על השאלה אינה רלוונטית, בשל העובדה שתקציב הביטחון מוכרע בלעדית על ידי ראש הממשלה. עם זאת, יצוין שתגובה התומכת בתקציב ביטחון גדול התקבלה מכל יתר המפלגות, למעט מרצ, המציעה להקטין את התקציב לטובת תקציבים חברתיים.
 

המשמעות של הסקר פשוטה: גם לאחר הבחירות ימשיך תקציב המדינה להתחלק בין מה שיוגדר על ידי הצבא כ"צורכי הביטחון" לבין יתר הצרכים, שיקבלו את מה שיישאר לאחר שהצבא ייטול את חלקו. אף אחת מהמפלגות הרלוונטיות לוויכוח אינה מציעה שינוי בסדרי העדיפויות ולכן גם לא צפוי שינוי מהותי במדיניות הכלכלית, גם אם יתחלף השלטון.
 

מישהו ייאלץ לשלם גם את המחיר של הבטחת הבחירות הגדולה לפתרון משבר הדיור, אם המדינה תצטרך לוותר על הכנסות של 5 מיליארד שקל בשנה ממכירת קרקעות. הזקנה במסדרון, הילדים בכיתות הצפופות? הנכדים שיצטרכו להחזיר את ההלוואה שניקח במקום לקצץ בהוצאות? בוודאי לא הצבא המנופח והמנותק, שדוברו, תא"ל מרדכי אלמוז, מודיע רשמית שהוא צוחק כל פעם ששואלים אותו על האבטלה הסמויה בקרב אנשי הצבא.