נגידת בנק ישראל קרנית פלוג ממליצה לממשלה החדשה לבחון העלאת מסים אם ברצונה להגדיל את היקף ההוצאה הציבורית, להמשיך בתוואי הפחתת הגירעון ולהותיר על כנו את כלל ההוצאה התקציבי (המאפשר ב־2015 גידול של 2.6% בהוצאה).
פלוג התראיינה לראשונה מאז הבחירות למגזין ״בנקאות״ של איגוד הבנקים, שיתפרסם בימים הקרובים. לדבריה, ״ההוצאה הציבורית ללא תשלומי ריבית, נמוכה במיוחד בהשוואה בינלאומית, ואנחנו כמעט בקצה. אם הממשלה החדשה תרצה לתת מענה לנושאים כמו שירותים ציבוריים ברמה סבירה, היא תצטרך להרחיב את ההוצאה הציבורית מעבר לגידול בכלל ההוצאה של 2.6%. ככל שההוצאות לביטחון יהיו גבוהות יותר, יהיה קשה לתת מענה לצרכים אלה ולכן יהיה צורך בהגדלת גביית המסים. ככל שנוכל לצמצם פטורים שאין להם הצדקה כלכלית מובהקת, תידרש פחות העלאת מס״. פלוג לא ענתה במישרין לשאלה אם גם הפטור ממס על קרנות ההשתלמות נמצא על הכוונת, אבל הבהירה שיש לבחון מחדש את כל הפטורים. הנגידה ממליצה לשר האוצר החדש להמשיך להפחית את משקל החוב הציבורי בתוצר (הגירעון) עד סוף העשור ל־60% מהתוצר.
לדבריה, ״נצטרך לבחון מחדש את כלל ההוצאה התקציבי, ואם הוא ילווה אותנו גם קדימה. אם מדברים על ירידה בתווי הגירעון וגידול של 2.6% בהוצאה התקציבית, נצטרך להעלות את גביית המסים ב־2016. קודם כל רצוי לבחון ביטול פטורים ללא הצדקה כלכלית״.
פלוג מוסיפה: ״הממשלה החדשה תצטרך לטפל בעיקר בתקציב 2015 וגם בהסתכלות קדימה. יש חוסר התאמה בין פרויקטים שהובטחו להוצאה התקציבית״.
בהתייחסות לאתגרים בתחום הבנקאות, אמרה: ״שר האוצר החדש צריך לקדם הקמת ועדה ליציבות פיננסית, שתעסוק בהעברת מידע בין רגולטורים ובתיאום הדוק של היציבות הפיננסית. בעקבות המשבר התעורר ויכוח על מבנה מערכת הפיקוח וחשוב לפעול מהר להקמת הוועדה. הוועדה צריכה לכלול את הרגולטורים באוצר, בבנק ישראל וברשות ני״ע״.
בהתייחסותה לרפורמות המוצעות בבנקאות, הזהירה: ״אם תקום אגודת אשראי שלא תוכל לעמוד על הרגליים, זה עלול לגרום לכך שלמשך זמן רב לא יהיו ניסיונות נוספים. התנאים להקמת אגודות או בנק אינטרנט צריכים להבטיח פעילות ויציבות ולכן אי־אפשר לעשות הנחות״.
לדבריה, למרות היוזמות השונות לבנקאות ישירה, היא מעריכה ש״מודל הבנקאות הקלאסי, שבו בנק משמש כמתווך בין לווים לבין מלווים, לא ישתנה, אבל האופן שבו יפעל יהיה מגוון יותר״. פלוג גם התייחסה למדיניות המוניטרית ולתנודות בשוק המט״ח ואמרה: ״אנחנו בוחנים אילו צעדים ננקטו במדינות אחרות, אבל ההחלטה תתקבל בהתאם לנסיבות״.
הנגידה התייחסה לשוק הנדל״ן ולקחה לראשונה אחריות מסויגת לעליות המחירים. ״אין ספק כי למדיניות הריבית יש גם השפעה על הביקוש לשוק הדיור״, אמרה, ״עם זאת, הפחתה של 0.15% בריבית הבסיס, כאשר ההשפעה הישירה על המשכנתאות מוגבלת בכל מקרה לשליש מהמשכנתא, אינה הגורם המתדלק את שוק הדיור.
״התשואה על אגרות החוב נמצאת ברמה נמוכה מאוד בהשפעת התשואות הגלובליות. אם רוצים לתמוך בצמיחה ובתעסוקה, לא ניתן להיות בריבית גבוהה משמעותיות מהריביות הגלובליות. ״הטיפול במחירי הדיור צריך להיות באמצעות הגדלה משמעותית של ההיצע. איך דרך אחרת״.