זה נשמע כמעט תנ״כי, אבל זה קרה לפני שנה בדיוק: שר האוצר ושר השיכון כינסו מסיבת עיתונאים דרמטית והכריזו על לידתו המוקדמת של פרויקט ענק בגוש דן, המתוכנן כבר יותר מ־30 שנה: פינוי שדה התעופה שדה דב.
על פי נתונים רשמיים, שדה התעופה, השוכן בצפון־מערב תל אביב, משתרע על כ־800 דונם, אבל בפועל הוא תופס שטח כמעט כפול, 1,400 דונם, בגלל מסלולי הנחיתה וההמראה. חלק ניכר מהשטח מוחזק על ידי צה"ל ומשמש את חיל האוויר. חלק קטן יותר משמש את חברות התעופה האזרחיות ישראייר וארקיע לטיסות פנים־ארציות. כשיפונה השדה, מתכננת עיריית תל אביב להקים בשטח רובע שלם ובו 17 אלף דירות, מרכזים מסחריים, ובחלקו המערבי טיילת רחבת ידיים ואחת מרצועות החוף הנדירות שנותרו לרשות אזרחי המדינה ולא נתפסו לשימושים מסחריים או ממלכתיים.
פינוי חברות התעופה האזרחיות מהשדה קל יחסית. השדה הסמוך לעיר נוח אומנם לשימוש, אבל אין לחברות האזרחיות כוח להתנגד להחלטה ממשלתית נחרצת. הבעיה העיקרית היא המאבק במשרד הביטחון, המצליח לנפנף מעליו כל בקשה לפינוי השדה. במשך שנים רבות טענו ראשי הצבא שמדובר ב׳׳צורך ביטחוני" שאין להתפשר עליו, אף על פי שגם מומחי צבא שהכירו את הנימוקים טענו שמדובר בקשקוש מוחלט. בתקופות אחרות הביע צה"ל נכונות להיענות לצרכים האזרחיים, אך דרש בתמורה תשלום שנראה לאנשי האוצר בלתי סביר.
על פי התוכניות שאישרה הממשלה, אמורים היו הצבא והגורמים האזרחיים (רשות שדות התעופה) לפנות את השטח עד שנת 2019, אבל ב־2014 חברו מספר גורמים שהביאו להכרזה הדרמטית על הקדמת הפינוי: המחסור בדיור גרם לעלייה תלולה במחירי הדירות ולמחאה ציבורית נגד המחדלים המתמשכים בטיפול במשבר. במקביל, החלו הדיונים על תקציב 2015 ועמם הוויכוח המסורתי בין משרד הביטחון לבין האוצר על תוספות התקציב והבור בלי תחתית המכונה "הוצאות הביטחון".
מכאן קצרה הדרך לעסקת הזהב: הצבא יקבל מיליארד שקל ויתחייב להקדים את פינוי שדה דב. כולם היו אמורים להרוויח מהעסקה: הצבא יקבל סכום עגול ויפה שלא ברור מה הקשר בינו לבין עלויות העברת הבסיס הצבאי; מינהל מקרקעי ישראל, הבעלים העיקריים של הקרקע, יניע סוף־סוף את תוכניות הפיתוח ויקבל מאות מיליוני שקלים תמורת הקרקעות שיימכרו, בעיקר לעשירי המדינה וחברות נדל"ן; והשרים יצטלמו לעיתון ויוכיחו שהם פועלים להקלת מצוקת הדיור, ומפגע עירוני עתיק יומין ייעקר מנוף העיר העברית הראשונה.
מסמך שהוצג על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פירט את עקרונות ההסכם, במסמך הראוי להילמד בכל בית ספר למינהל ציבורי לא־תקין: "משרד הביטחון מתחייב לפנות את מחנה שדה דב עד סוף שנת 2016", נאמר שם, וכבר במשפט הבא מבוטלת ההתחייבות: "בסמכות משרד הביטחון לדחות את מועד הפינוי לסוף חודש יוני בשנת 2017...".
סעיף אחר, שרב הנסתר בו על הנגלה, קובע: "עד 1 בדצמבר 2014 יפנה משרד הביטחון שטח של 20 דונם מתוך המחנה המסומן בנספח א' להחלטה זו. תמורת עמידה באבן דרך זו יעביר רמ"י 100 מיליון שקל".
ללא ספק, עסקה מצוינת מבחינת משרד הביטחון: הוא מחזיר שטח לבעליו במחיר של 5 מיליון שקל לדונם. הכתבים שדיווחו על ההסכם מיהרו להעריך את שווי הקרקע ומאות הדירות שאפשר יהיה להקים עליה.
אף שחלפה רק שנה מאז חתימת ההסכם ומועד הפינוי שעליו הוסכם טרם הגיע, קשה לומר שדבר התקדם. אבל אפשר לקבוע בוודאות שעיקר ההסכם הוא המצאה שנועדה לתרץ העברת כספים נוספים לקופת הביטחון, שבלעה אותם מבלי להעניק את התמורה שלה התחייבה.
הסעיף העיקרי שקוים הוא כמובן העברת הכסף: לפחות עד סוף 2014 הועברו לצה׳׳ל 700 מיליון שקל על חשבון "הקדמת ההעברה".
סעיף נוסף שהתקיים הוא פינוי החלקה בת 20 הדונמים. מדובר עם זאת בפרט טכני לחלוטין: השטח שפונה גודר והושאר כמות שהוא. בעיריית תל אביב אומרים שהוא אינו ניתן לשימוש עד שלא יפונה כל האזור, ואז הוא יהיה חלק מהתכנון הכולל של הרובע. כזכור, שילם המינהל 100 מיליון שקל תמורת "הקדמת הפינוי" של השטח, שממילא נמצא בבעלותו.
אבל מהם 100 מיליון שקל מקופת המדינה לעומת ההבטחה הגדולה שתשחרר את תל אביב ממועקת שדה דב, שנתיים לפני המועד המתוכנן?
• • •
אז זהו, שגם זה לא עומד לקרות. גורמים ביטחוניים טוענים עכשיו שפינוי שדה דב כבר אינו פרויקט בפני עצמו, והוא הפך לחלק מתוכנית שוה׳׳ם הכוללת לפינוי בסיסי צה"ל מאזור המרכז. התוכנית כוללת את הבסיסים בצריפין, גלילות, סירקין, השלישות ברמת גן ועוד, בעלות של כ־25 מיליארד שקל. לוח הזמנים לביצוע התוכנית לא פורסם, למעט מועד התחלת הביצוע, 2016. גם מועד זה צפוי להידחות, בגלל פירוק הממשלה שגרם לעיכוב באישור התקציב.
מכיוון שמדובר בתוכנית מורכבת, שנדרשים לה תקציבי עתק ותיאום בין מספר משרדי ממשלה, נגרר לוח הזמנים ומתארך משנה לשנה. לוח הזמנים הריאלי, אומרים גורמי תכנון, הוא פינוי שדה דב לכל המוקדם ב־2019. נשמע מוכר? הציצו בראש הכתבה: זוהי שנת היעד לפינוי שדה דב, לפני שנה ולפני מיליארד שקל.
ומה נעשה במיליארד השקלים שנועדו לממן את "הקדמת הפינוי"? "צריך להבחין בין העברה תזרימית להעברה תקציבית", אומרים אנשים העוסקים בתקציב הביטחון ומודים שהכסף הופנה למימון צרכים שוטפים של הצבא, ללא קשר לייעודו המוכרז. אנשי האוצר אומנם יוכלו להעלות את הנושא בדיונים על תקצוב העברת מחנות הצבא, אבל אין לטענות אלה כל משקל. לא ניתן יהיה לשלם לקבלני הפינוי בכסף שכבר בוזבז למטרות אחרות.
כמעט כל הצדדים המעורבים סירבו להסביר לאן נעלמו מיליארד השקלים, ולומר אם משרד הביטחון מתכוון להחזיר את הכסף לאחר שהתברר שאין כנגדו תמורה.
ממשרד הביטחון נמסר: "בהסכם על פינוי שדה דב שהושג בחודש יוני 2014 סוכם כי מערכת הביטחון תפנה ותגדר שטח ראשוני של 20 דונמים בתוך הבסיס, משימה שבוצעה. כמו כן, סוכם על הקדמת מועד פינוי הבסיס הצבאי לשנת 2017־2018. מועדי הפינוי העדכניים והתקציבים הנדרשים לביצוע עוגנו בהסכם שוה"ם 3 שנחתם באחרונה בין משרדי האוצר, הביטחון ורמ"י".
ממשרד האוצר נמסר: "פינוי שדה דב נכלל בהסכמי שוה"ם 2 ושוה"ם 3. מדובר בפינוי מורכב, ועל כן משרדי הממשלה השונים, עיריית תל אביב ורשות מקרקעי ישראל פועלים בשיתוף פעולה להשלמת התכנון האזרחי של המחנה ולפינוי במועדים שנקבעו".
דובר רשות שדות התעופה, האחראית לפינוי החלק האזרחי של שדה דב, מסר: "הרשות השלימה את היערכותה ומילאה אחר הוראת שר התחבורה להעביר את הפעילות משדה דב לנתב"ג עד אמצע 2016".
רשות מקרקעי ישראל סירבה להגיב.