בימים אלה יוצא לדרך מהלך "יצוא-ישראל" לגיבוש "מפת דרכים" של היצוא הישראלי שיוגש כמסמך לממשלה הנכנסת, זאת בכדי להביא לחשיבה מחודשת לגבי מקומו של היצוא בסדר היום הציבורי.
המהלך הינו פרי יוזמה משותפת של מכון היצוא, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים. הוא בא בעקבות ירידה חדה למדי ביצוא היחסי של ישראל. בשנת 1980 היצוא היווה 44% מהתוצר ואילו בשנת 2014 הוא ירד ל-32%.
מהשוואה בין ישראל לכלכלות מתפתחות עתירות יצוא אחרות בשנים אלה (1980-2014), עולה כי בעוד התוצר לנפש של ישראל גדל אך במעט ביחס לתוצר לנפש בארה"ב מ-57.6% מהתוצר לנפש בארה"ב ב-1980 ל-61% ב-2014, הרי שבכלכלות מתפתחות עתירות יצוא אחרות, חל גידול עקבי ומהיר בתוצר לנפש, שסייע לצמצום משמעותי של הפער אל מול המשק האמריקאי.
כך למשל, התוצר לנפש בדרום קוריאה, שעמד ב-1980 על כ-30% בלבד מהתוצר לנפש בישראל וכ-18% לעומת ארה"ב, גדל בעקביות לאורך השנים והגיע בסוף 2014 לרמה של כ-65% ביחס לארה"ב. הוא גבוה מזה של ישראל שהגיע כאמור לכ-61% מהתוצר לנפש בארה"ב.
התוצר לנפש בטייוואן, שעמד ב-1980 על 30% מהתוצר לנפש בארה"ב, זינק לכ-80% מהתוצר לנפש האמריקאי ב-2014 ואילו באירלנד נסק התוצר לנפש מכ-60% ב-1980 בדומה לתוצר הישראלי באותה שנה ללמעלה מ-85% מהתוצר לנפש האמריקאי.
בהתאם לכך, נמצא כי באותן כלכלות הפך היצוא למנוע הצמיחה העיקרי בעשורים אלה ויחס היצוא לתוצר עלה בהן בהתאמה: בין השנים 1980-2014 עלה יחס היצוא לתוצר בקוריאה מכ-30% לכ-51%, בטיוואן הוא טיפס משיעור של 52% לכ-74% ואילו באירלנד עלה מכ-44% בשנת 1980, בדומה לישראל באותה שנה, ללמעלה מ-110% בשנת 2014.
להבדיל מאותן המדינות, בישראל נרשמה ירידה ביחס היצוא לתוצר מכ-44% ב-1980 לכ-32% בלבד ב-2014, דבר המסביר את הקיפאון בתוצר היחסי לנפש בישראל מול ארה"ב.
לדברי רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא: "הנתונים העולים מהניתוח מדאיגים ומצביעים על הצורך בהחזרת נושא היצוא לסדר היום הציבורי. היצוא הוא קטר צמיחה שאין שני לו במשק הישראלי, ועדיין אתגרי היצוא אינם מקבלים את המשקל הראוי. אנחנו קוראים לממשלה החדשה לתת את תשומת הלב הראויה לנושא תוך הגדרת יעדים וכלים לקידום היצוא לצורך חיזוק צמיחת המשק והעלאת הרווחה הכלכלית של אזרחי ישראל"