בדיון שנערך הערב (חמישי) בלשכת ראש הממשלה הציגו שר האוצר משה כחלון וראש אגף התקציבים אמיר לוי בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר רפורמות שהם מעוניינים לכלול בחוק ההסדרים. הכנסתם לחוק זה נועדה לעקוף את ההתנגדויות הצפויות בכנסת. שכן, אישור הרפורמות מהווה חלק מאישור חוק התקציב כולו. אם חוק התקציב לא יאושר, הממשלה תיפול.
במרכז הרפורמות עומדת רפורמה במערכת הבנקאית. מדובר בחוק נתוני אשראי שכבר אושר בוועדת שרים לענייני חקיקה, ורפורמה באשראי החוץ-בנקאי שתקל על האפשרות לגיוס הון לצורך מתן מימון חיצוני (רלוונטי לחברות כמו האחים נאווי, מימון ישיר ופיננסולה). אלה יוכלו לגייס כספים בזול מהגופים המוסדיים ולתת לציבור מימון חוץ בנקאי מוזל. החוקים יופעלו ללא קשר להמלצות ועדת שטרום (להגברת התחרות בין הבנקים) שבמרכז הדיון אצלה הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים.
בנוסף תאושר בחוק רפורמת הקורנפלקס המתירה ייבוא מזון יבש כמו פסטה, קורנפלקס ועוגיות בייבוא מקביל בתנאים מקלים. בתחום התקשורת מדובר על הכנסת התחרות להוט ויס (במסגרת הרפורמה הרב ערוצית). במסגרת זאת ניתן יהיה להעביר את שידורי עידן פלוס דרך האינטרנט וכך יוכלו חברות לשווק לצרכנים חבילות שיכללו את הערוצים 10, 1 ו-2 בתוספת ערוצי בידור וספורט. המהלך יאלץ את חברות יס והוט להוריד את התעריפים.
בנוסף יעברו מסקנות ששינסקי 2 (לא בתחום הגז). מדובר על מיסוי רווחי יתר של מוצרי כימיקלים לישראל כמו אשלג ומחצבים נוספים. על פי ההערכות, התוספת להכנסות המדינה נאמדת בחצי מיליארד שקל לשנה החל מ-2017.
חוק נוסף שיעבור בחוק ההסדרים נוגע לפדיון קרקע מואץ. במקום שהתהליך יימשך 12-13 שנים, הוא יקוצר ל-3-9 חודשים. הדבר יושג באמצעות קיצור ההליכים הבירוקרטים והליכי תכנון ובנייה.
במהלך הישיבה הציג הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה לראש הממשלה את תחזית ההכנסות ממיסים הנאמדת ב- 265 מיליארד שקל ל-2015 ו- 276 מיליארד ל-2016 , ואת תחזית הצמיחה ל-2015 (3.1%) ול-2016 (3.3%).