שלושה שבועות בלבד אחרי החלטת הממשלה על הבאת 22 אלף עובדים זרים לענף הבנייה, עתרה התאחדות כוח האדם בלשכת המסחר לבג"ץ למתן צו על תנאי כנגד ההחלטה להטלת מס בגין העסקת עובדים זרים בבניין ובחקלאות.
ההיטל הופעל לראשונה לקראת תקציב 2014 כחלק מתוכנית ההבראה, וזאת לנוכח הגירעונות הגבוהים ששררו אז. גובה ההיטל עומד על 15% מסך ההכנסה בענף הבנייה (בהשוואה ל־10% בעבר) ועל 10% מההכנסה בענף החקלאות. בחוק הוסבר שההיטל נועד להקטין את התמריץ להעסקתם של עובדים זרים על דרך ייקור עלות העסקתם - ובכך לעודד העסקה של עובדים ישראלים במקומם.
בחלוף למעלה מעשור מעת שהוטל ההיטל לראשונה, ולאחר העלאות משמעותיות שלו, מתברר שמספרם של העובדים הזרים נקבע לפי מכסות שנקבעות ומתעדכנות מעת לעת על ידי הממשלה וכי אין שום קשר בין ההיטל ושיעורו לבין מספרם של העובדים הזרים. לפיכך, מעודדת מדיניות הממשלה מצד אחד הבאת עובדים זרים, אך מצד שני מטילה עליהם מס (ובפועל גורמת לייקור עלות העסקתם לצרכן).
מצב זה עודד את אלדד ניצן, יו"ר ההתאחדות, להגיש את העתירה, שבה הודגש כי ביטול ההיטל לא יביא ליצירת חלל נורמטיבי ובוודאי שלא יביא לפריצה או אפילו להגדלה במספרם של העובדים הזרים בבניין, שהרי מספרם מוגבל ומפוקח באמצעות מכסות. "ביטול ההיטל אכן יגרום לקיטון מסוים בהכנסות המדינה ממסים, אלא שמילוי קופת המדינה איננו ממטרותיו של חוק ההיטל - ובוודאי שאין צידוק לכך שדווקא סקטור הבנייה וסקטור החקלאות יצטרכו לשאת בנטל חריג זה" נכתב בעתירה.
ניצן מסר ל"מעריב־השבוע": "יד אחת מצביעה על החלטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בבניין להורדת עלויות הבניה והוזלת מחירי הדיור, ויד שנייה יוזמת הטלת מס בשיעור לא הגיוני המייקר את העלויות. מדובר באבסורד שיש לשנותו. האזרחים סובלים ממשבר דירות ומשבר העגבניות – ועכשיו דווקא רוצים להטיל היטל שלא קיים בענפים אחרים, כמו בסיעוד"
ועדת הכספים נדרשה שלשום לנושא. במהלך הדיון דרש ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), מרכז הקואליציה בוועדה, לבטל את ההיטל.