המושב הכלכלי: כל הנושאים הבוערים על סדר היום במושב החורף של הכנסת

מושב החורף של הכנסת שייפתח מחרתיים יהיה חם. המשימות הכלכליות שעל הפרק, ובראשן אישור התקציב, מאתגרות במיוחד. העברת התקציב בקריאה שנייה ושלישית עד 19 בנובמבר היא המשימה המרכזית של שר האוצר משה כחלון. לנוכח ריבוי האינטרסים הסותרים בקואליציה, ולא רק בנושאי כלכלה, אישור התקציב במועד מוגדר כלא פחות מנס.

כחלון שלא אוהב לסמוך על נסים, עושה הכל כדי שהתקציב יעבור בשלום ומגייס את כל ניסיונו הפוליטי העשיר. הוא ביטל את כל החופשות לחודש הקרוב, מסרב להצעות להשתתפות בימי עיון, וגם לוועידת קרן המטבע הבינלאומית העדיף לשלוח את מנכ"ל משרדו.

בדרך למשימה הוא מנטרל כל מוקש פוליטי אפשרי. שלשום החליט ובצדק לבטל את מס המעסיקים לעובדים בחקלאות. החקלאים הפעילו לובי כבד וזה עבד. ועדיין לא ברור מדוע ההיטל על העסקת עובדים בענף הבנייה יישאר, כשבאותה נשימה מחליטה הממשלה לייבא 20 אלף עובדים זרים מסין. בעצם כן ברור: בעוד לחקלאים יש לובי יעיל וכוח פוליטי אפקטיבי, לענף הבנייה, שממנו נגזרים מחירי הדיור, אין השפעה פוליטית והזוגות משלמים את המחיר.

כתוצאה מההימנעות מחיכוכים מיותרים חלק מהשינויים המבניים הזוכים לכינוי "רפורמות" תקועים. באוצר מתקשים להעבירם, הן בגלל זהירות היתר של כחלון אבל גם בגלל עמדת נתניהו. ההצעה למיסוי משאבי טבע (ששינסקי 2), הפוגעת בעיקר בכימיקלים לישראל, תישאר במגירה. ועדה בה ישתתפו עמית לנג ממשרד הכלכלה, אמיר לוי הממונה על התקציבים, אלי גרונר ממשרד רה"מ ואבי ליכט ממשרד המשפטים תקבע את גורלן פה אחד.

כחלון. תפוחי אדמה לוהטים. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

אבל אחד הפיות, גרונר, יתנגד במצוות נתניהו. הוועדה עדיין לא התכנסה אפילו לישיבה אחת. ועדה נוספת בעניין מע"מ אפס על מוצרי יסוד כדרישת דרעי עדיין לא הוקמה. כחלון בונה על כך שדרעי לא יעז להפיל את הממשלה בגלל המע"מ.

ההצעה לרפורמה בשיטת התקצוב לרשויות המקומיות המוחלשות (דרך מענקי האיזון) תקועה גם היא מסיבות פוליטיות. אף אחד לא רוצה לריב עם חיים ביבס, יו"ר המרכז לשלטון מקומי ואחד הכוחות החזקים בליכוד. כינוס חירום של נציגי הרשויות שאמור היה להתקיים בירושלים ביום שלישי, בוטל ברגע האחרון בגלל רצף האירועים הביטחוניים. ספק אם הבעיה התקועה תאושר במושב החורף הנוכחי.

וישנה גם הסאגה הבלתי נגמרת של מפת אזורי העדיפות הלאומית להטבות מס. בג"ץ דרש כבר לפני יותר משנתיים לקבוע קריטריונים לסדרי העדיפות. לפיד ניסה בזמנו לטפל בסוגיה, אבל לבני, שחששה שההטבות יחולקו גם להתנחלויות מבודדות, גרמה לדחיית האישור. תפוח האדמה הלוהט התגלגל כעת לפתחו של כחלון, שהבהיר שהוא כהרגלו מעדיף להתמקד בחלוקת הטבות ושעדיף שנושא זה יטופל אצל גפני בוועדת הכספים. גפני מעדיף שמספר היישובים הזכאים להטבות יזנק מ־182 יישובים ל־407 יישובים. אז אולי כבר עדיף להפוך את ישראל כולה לאזור עדיפות לאומית, ומבלי להרגיש כולנו נזכה להטבות?

אה, ומה עם החלטת כחלון להגדיל את ההפרשות בפנסיה תקציבית מ־2% מהשכר ל־7% (מעל לשכר של 6,000 שקל)? נכון להיום שום דבר בעניין לא זז, ואף אחד באוצר לא החל במגעים עם ההסתדרות. אבל מאחורי הקלעים מתנהל מו"מ שקט בין קובי אמסלם מהאוצר ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על תוספות השכר במגזר הציבורי לשנים 2013־2016.

במהלך החג התקיימו כמה פגישות, וביום ראשון תתקיים פגישה נוספת בנושא. ניסנקורן דורש עוד כ־6%, בלי להתחשב בזחילת השכר למעלה, באינפלציה האפסית ובתוספת של 0.5% לפנסיה שכבר שולמה. באוצר מדברים על תוספת של אפס עד 1%, אבל בממשלה השברירית שתכלית קיומה היא הישרדות בלבד אין להתפלא אם ההסתדרות תצא כשידה על העליונה.

2. איש תחת גפני

יו"ר ועדת הכספים משה גפני הבטיח לכחלון להתנהג כמו ילד טוב, כשפתח ערב הקמת הממשלה במסע שכנוע לקבלת תפקיד יו"ר הוועדה. לו כחלון היה מתעקש התפקיד היה בידי כולנו, אבל בסופו של דבר הוא הסכים לוותר. היום יש לו כמה סיבות להצטער על כך. גפני, כך מתברר, הפך ליו"ר ועדה עם סדר יום משל עצמו המכביד על האוצר.

השבוע הוא תיזז את הנהלת האוצר לישיבת ועדה מיוחדת לדיון בתחזיות הכלכליות והסברת פשר הסתירה בין ירידת הצמיחה לעודפי הגבייה במסים. בהמשך דרש שספר התקציב ל־2015/2016 יונח על שולחן הוועדה בתוך שבוע. שבוע קודם לכן זימן את שר האוצר לישיבת שימוע שנמשכה ארבע שעות, הרבה יותר מהמתוכנן.

כל זה בסדר. תפקיד ועדת הכספים הוא לאזן את האוצר, שתחזיות הצמיחה והגירעון שהנפיק לא יילמדו בבתי הספר לכלכלה. זה בסדר כל עוד גפני אינו יורד לפסים אישיים, אבל גפני אינו יכול להתאפק. כשאמיר לוי, מנהל אגף התקציבים, הזהיר שבעוד 50 שנה הערבים והחרדים יהוו מחצית מהאוכלוסייה בישראל ושצריך להגדיל את הצטרפותם למעגל העבודה, בחר גפני לשחק את הנעלב. "זה חמור מאוד אם אתה מביא את הנתון הזה כדי להראות שהערבים והחרדים משתלטים על המדינה", אמר גפני. את מה שלוי טען, אמרו לפניו בכירים ממנו באוצר ובבנק ישראל, אבל הוא נאלץ למלמל מילות התנצלות ולהסביר שלא התכוון לפגוע.
 

אין זו הפעם הראשונה שהחרדים עולבים בפקידות הבכירה. לפני מספר חודשים טען שר הבריאות יעקב ליצמן (אז הוא עדיין היה סגן שר) שלוי משקר בדברים שאמר. במקרה זה נאלץ כחלון להתערב וביקש מליצמן לחזור בו מההעלבה. כשעמדה על הפרק העלאת מס הרכישה בדירות להשקעה, עיכב גפני "הממלכתי" את הדיון במשך כעשרה ימים. בינתיים שוק הנדל"ן השתולל והמשקיעים הסתערו על הדיור.

לקראת הדיונים על המלצות ועדת שטרום (מיד בקטע הבא) כחלון יצטער סופית על מינוי גפני. יו"ר ועדת הכספים קרוב בעמדותיו הרבה יותר לנגידה קרנית פלוג מאשר לכחלון. השבוע ביקשתי לבדוק אם לכחלון אין הרהורי חרטה בעניין גפני, אבל בסביבתו השיבו שהכל בסדר. את תגובת גפני להתנהלותו לא הצלחתי לקבל.

3. החנקן של המדינה

פעם נהגו הבנקים להתרברב על היותם החמצן של המדינה. היו אלה ימים שבהם הבנקים נחשבו למכבי ת"א של הענף: מוסדות שיש להם מדינה. בימים אלה הם עצמם זקוקים למסיכת חמצן, שכן מרוב רפורמות ורגולציות הם אפופי חנקן. 

בתחילת יוני קיבל דרור שטרום מכחלון את המנדט להוביל את הגברת התחרות בין הבנקים. בוועדה שבראשה מונה לעמוד נעדר המפקח על הבנקים הקודם דודו זקן, בנימוק שהוא עומד לפרוש (פרישה שהפכה לארוכה בהיסטוריה). לוועדה צורפו נציגים שעמדתם הייתה ידועה עוד לפני הישיבה הראשונה, כמו אבי בן בסט, מנכ"ל האוצר לשעבר. גם שטרום עצמו אינו חשוד באהבת הבנקים.

ליו"ר הוועדה הוקצבו מאה ימים לפרסום ההמלצות, אבל בגלל החגים (איך לא) ניתנה ארכה, והן יפורסמו בעוד כשבועיים (ב־26 באוקטובר). בימים הקרובים ייפגש שטרום עם כחלון כדי להציג את עיקרי ההמלצות ולשמוע אם יש צורך במקצה שיפורים.

ההמלצה המרכזית, על הפרדת חברות האשראי מהבנקים, מנוגדת לחלוטין לעמדת בנק ישראל, שהתעקש עד כה ובצדק שלא להשאיר את החברות בבנקים. עד היום חשבו בבנק ישראל שחברות האשראי הן חלק בלתי נפרד מפעילות הבנקים. אם נפרדים היום מחברות כרטיסי האשראי, מחר אולי יאסרו על הבנקים להנפיק המחאות. לו אני בנקאי, הייתי בוחן ברצינות הגשת עתירה לבג"ץ על פגיעה לא מידתית בחופש העיסוק.

עמדת בנק ישראל השתנתה עם כניסתה של המפקחת החדשה, חדוה בר. היא הסכימה להפריד את ישראכרט מבנק הפועלים ואת לאומי קארד מלאומי. ומה עם ויזה כאל של דיסקונט? כאן יש ויכוח. יש בוועדה מי שסבורים שיש לאלץ גם את דיסקונט למכור את ויזה כאל. אבל נראה שבסופו של דבר, לנוכח תרומת דיסקונט לתחרות כבנק בינוני, כאל תישאר בבעלותו. בר מקווה שלנוכח עמדתה העדכנית יותר, לבנקים יאושר למכור מוצרי ביטוח בסיסיים. ועדת שטרום לא תתעלם מעמדתה אף שעניין הביטוח אינו חלק מהמנדט שלה. שטרום ימליץ להתיר לבנקים למכור מוצרי ביטוח משלימים.

להערכתי, במסגרת הסחר בנק ישראל הקריב את הבנקים כדי להבטיח שהפיקוח על המערכת הפיננסית לא יועבר לגורם אחר, בהתאם לעמדת בן בסט. מדובר בקו פרשת המים מבחינת פלוג, ולכן שינוי מבנה הפיקוח לא יהיה חלק מהמלצות הוועדה. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תסתיים בבכי. תחרות לא תהיה כאן. העמלות לא רק שלא יירדו, אלא יעלו. הריביות יהיו גבוהות מאלה הנגבות על ידי ויזה כאל, היקרה מבין חברות כרטיסי האשראי. זה טבעם של יזמים פרטיים.

כך נהגו הגופים שקנו את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות עד שהפוליטיקאים נאלצו להתערב. כך גם ינהגו אלה שישתלטו על חברות האשראי. אז מדוע בכל זאת מפרידים? כי כחלון התאהב במילה "רפורמה", אף על פי שבפעם המי יודע כמה כבר הוסבר שבנקאות זה לא סלולר.

המלצה נוספת של הוועדה תהיה הנהגת ביטוח פיקדונות. מדובר במהלך שבנק ישראל התנגד אליו עד היום. בימים אלה עסוקים בבנק ישראל בניסוחים אחרונים של מתכונת הביטוח והתנאים שבהם יופעל. ביטוח כזה יגדיל את אמון הציבור בשחקנים פיננסיים חדשים.

ועדת שטרום גם תאמץ מהלכים שכבר מתגלגלים בצנרת החקיקה. מדובר בהצעת חוק נתוני אשראי שתייצר ללווים טובים (שיקבלו ת"ז בנקאית) הזדמנות לקבלת אשראי זול יותר. המלצה נוספת היא מתן אפשרות לגופים פיננסיים חוץ־בנקאיים לגייס הון מגופים מוסדיים לצורך מתן אשראי לציבור.

יואל בריס, היועץ המשפטי של האוצר המשמש כמשקיף בוועדה, התבקש לקבוע מה מתכונת הפיקוח היעילה ביותר ובאילו קריטריונים פיננסיים יצטרכו לעמוד. גם כאן קשה להימנע ממספר תמיהות. מי יבטיח שגופים חוץ בנקאיים ינפקו באמת אשראי זול יותר? ואם מדברים על אשראי זול - מדוע האוצר חונק את הגופים המוסדיים ומגביל את יכולתם להעניק לעמיתי הגמל וההשתלמות את האשראי הזול ביותר? והאם כחלון החליט סופית להפוך את עם הספר לעם האוברדרפט ולמנף את הציבור המתקשה גם כך לגמור את החודש?

4. לשנות את הקואליציה  

היום, לפני כניסת השבת, ינחת מטוסו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין המסיים את ביקורו הראשון ברומניה. אדלשטיין נאם במליאת הפרלמנט הרומני במסגרת ביקור גומלין לאחר ביקורו בישראל (בתקופת הבחירות) של מקבילו הרומני. "התקבלתי בסדר. זו הפעם הראשונה שיו"ר כנסת מדבר בפרלמנט הרומני. חתמתי עם היו"ר על הסכמים לשיתוף פעולה, וכשהגעתי הציעו לי לנאום וזה היה מוצלח", מספר יו"ר הכנסת. 

אלא שעם כל הכבוד לפרלמנטריזם הרומני, מה שעומד על הפרק מבחינת אדלשטיין עם שובו הוא החיים עצמם. ביום ראשון הוא יגייס את כל ניסיונו הפרלמנטרי לניהול מושב החורף של הכנסת.

אדלשטיין. "להערכתי לא כל החוקים יעברו בצורתם הנוכחית". צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

על הפוליטיקה שמאחורי חוק ההסדרים והוצאת סעיפים מהותיים מתוכו, הוא אומר: "עיקר הוויכוחים והדיבורים על סעיפי החוק נמצאים מאחורינו. מה שכרגע נמצא על שולחן הכנסת הוא הצעות  הגיוניות. רפורמות שהיו שנויות במחלוקת יטופלו בהליך חקיקה רגיל בוועדות הכנסת השונות. הוועדות פעלו גם בתקופת הפגרה כי אין מספיק זמן עד אישור התקציב".

לפי ניסיונך, האם כל החוקים יעברו? 

"אני לא בטוח שזה יקרה. להערכתי, לא כל החוקים יעברו בצורתם הנוכחית אלא יהיה שינויים. יש ויכוחים מקצועיים על סעיפים הנוגעים לחקלאות ולחוק הקורנפלקס. אין מדובר בשחור־לבן, ולכן יהיו שינויים".

יש הערכות שבגלל הרכב הממשלה התקציב לא יאושר. 

"אני לא חושב שבעניין הזה אנחנו על סף פיצוץ. כשעברתי על התקציב ראיתי שלאור כל המשימות שעל הפרק, התקציב הגיוני. לאחר כמה תיקונים הוא לדעתי יאושר, אף על פי שזאת תהיה משימה מאוד־מאוד קשה. אבל אני לא מסתיר את דעתי שבמבנה הקואליציה הנוכחי הרבה מאוד אנרגיה מתבזבזת לריק ולא למען הציבור, וחבל שכך. הייתי שמח מאוד לו היו משנים את המבנה הקואליציוני והממשלה הייתה גדלה".

האם אתה תומך בחקלאים? 

"יש אמת בטענות החקלאים שחקלאות אינה מאה אחוז כלכלה. נכון שבמדינות המערב ממשלות מסבסדות חקלאות. זאת גם הסיבה לכך שהתנגדתי להכללת חמש רפורמות בחקלאות בחוק ההסדרים. צריך לקיים דיון מסודר על כל הצעה. אבל ההבנה שלי היא עד גבול מסוים. צריך לטפל גם בייבוא ובפתיחת השוק לתחרות וצריך לקיים דיון רציני. אני לא בטוח שחלק מהבעיות הנוכחיות בענף, אינן נובעות משנת השמיטה או מהיעדר פעילות ממשלה. אני ממש לא רוצה לראות נפילה של מושבים ומשקים חקלאיים, אבל צריך למצוא את שביל הביניים".

האם עד תום מושב החורף מחירי הדיור יירדו סוף־סוף? 

"מצב הדיור ישתנה רק אם תיעשה פעילות משולבת של כל המשרדים הרלוונטיים, ולא רק של משרד השיכון. נעשית המון פעילות שוטפת אבל לפעמים הבירוקרטיה מעכבת את התהליך. אני לא ילד נאיבי בעניין מחירי הדיור, ולא אגיד שהמחירים יירדו מחר. אני לא בטוח שזה יקרה כמו שאני לא בטוח שעליות וירידות חדות טובות לאזרח ולכלכלה. אפשר להעריך שלאורך זמן המגמה תהיה של ירידת מחירים".

ביום ראשון הכנסת תחזור לפעילות שגרתית. מה מבחינתך המשימה העיקרית במושב החורף? 

"אתה שואל עכשיו את השאלה הכי רלוונטית. התשובה היא התקציב וחוק ההסדרים. בשנים האחרונות נקלענו למצב שכולם נכנסו להיסטריה לקראת התקציב. אנחנו מפספסים את חשיבות הפיקוח והמעקב אחר יישום החלטות הממשלה. אני מקווה שזה ישתנה".