איפה הכסף: הורדת גיל עבודת הילדים מזכירה את עבדות הילדים בהודו

בזכותו של קאילאש סאטיארטי, זוכה פרס נובל לשלום, פעיל זכויות הילדים ההודי, התוודענו מחדש לתופעת הילדים העובדים בהודו, אם תרצו, הילדים העבדים בהודו.

מספרם של הילדים העבדים העובדים שם מוערך ביותר מ-13 מיליון, ילדים בני שבע, שמונה, עשר ו-13, ממשפחות עניות, ילדים שנאלצים להביא למשפחה עוד כמה עשרות רופי, כי אבא חולה, אמא מטפלת במשפחה, ועבודת הילדים היא הפרנסה.

"עכשיו אלינו. חוק עבודת הנוער בישראל, נחקק בשנת 1953. החוק קובע את גיל תעסוקת בני הנוער ל-14, והשבוע אושר תיקון לחוק בוועדת שרים לחקיקה, שהוריד את גיל התעסוקה ל-13.

בהצעה, שהגישו חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון ורועי פולקמן מכולנו הם מסבירים: "ככל שהילדים יהיו עסוקים יותר ביום, הם ישוטטו פחות בלילה, ומעטים בני הנוער שבגילאים הללו רוצים ללכת לקייטנות".

אז כמו שהסביר עורך הדין יובל אלבשן, דיקאן פיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו, הרי לא מדובר כאן רק בעבודה בחופש הגדול, ילדים בני 13 ילכו לעבוד כי הם רואים אצל החברים העשירים שלהם אייפון, ואייפד, ובגדים ממותגים, וכשאמא או אבא לא יכולים לקנות כי אין, או כי זה לא חינוכי לקנות כל מה שרואים בקניון, הילדים יוצאים לעבוד, רוכשים כמה קישקושים מיותרים, ואחר כך ירצו עוד...

נכון שכאן זה לא הודו – וזה לא רק האייפון והאייפד, גם כאן יש פערים גדולים, גם כאן יש ילדים רעבים, גם כאן יש שכונות מצוקה. אז גם אם כוונת המחוקק טובה, ראוי שהמדינה תתחיל כבר להשקיע קצת יותר בפערים החברתיים, רק אתמול הבאנו לכם כמה דוגמאות איך הפוליטיקאים מעבירים כספים מתחת לאף שלנו, לאינטרסים הפוליטיים שלהם. לא למי שבאמת צריך.
 
"איפה הכסף?", ימים א'-ה' ב-16:00 ב"רדיו ללא הפסקה 103fm"