תשאלו כל איש ברחוב על התנועה הליברלית וספק אם אפילו אחד יודע מה זה, אך ארגון כזה קיים ומטרתו להילחם נגד רגולציות. למרות שיש הרבה טענות נגד הנזק של משק קפיטליסטי בלתי מרוסן שיוצר פערים חבריים גדולים, התנועה הליברלית רוצה קפיטליזם טהור. האם בימים אלה יש מקום לארגון שקורא לשוק חופשי טוטאלי דבר שלא קיים אפילו במדינות סופר קפיטליסטיות. בועז ארד, מייסד התנועה הליברלית החדשה בראיון מיוחד ל"מעריב אונליין" על הצורך בביטול רגולציות.
"התנועה הליברלית היא תנועה שמאמינה בשוק חופשי טוטאלי. בניגוד למה שאתה אומר וטוענים חוגי השמאל הכלכליים, שוק חופשי מטיב עם כולם. אין ויכוח ששוק חופשי או אם תרצה הקפיטליזם, היא השיטה הכלכלית שיוצרת צמיחה כלכלית. השיטה הסוציאליסטית לא מעודדת צמיחה במידה שהקפיטליזם כן מעודד. כשהצמיחה גודלת התל"ג (תוצר לאומי גולמי) גודל זה וטוב לכולם, לכל שכבות העם", אומר ארד.
מדינת ישראל היא מדינה שמגדירה את עצמה כמדינת שוק חופשי, זה לא באמת מה שקורה פה?
''שוק חופשי הוא דבר מדיד בדירוג ה-EFI, המודד את הדברים הללו, אנחנו ממוקמים במקום ה-33, הרבה אחרי מדינות שאנחנו רוצים להידמות אליהן. למעשה, בישראל יש משק ציבורי גדול מאוד ביחס למדינות החופשיות יש כאן מיליון עובדים בחברות ציבוריות וממשלתיות לא יעילות, המכבידות על האזרח. יש כאן מונופולים דורסניים בתחום המים, הנמלים והחשמל ועל כל התוצרת החקלאית מוטל פיקוח בדמות מועצות שונות המווסתות ומתכננות את השוק, מה שמוביל למחירים לא הגיוניים".
"התנועה קמה ביוני 2011 במקביל להתפתחות של מחאת הקוטג' והמחאה החברתית. אבל מייסדי התנועה ראו את האבסורד - מצד אחד מתפתחת תנועה שמוחה נגד יוקר המחיה, אבל כל הפתרונות שלהם היו כמו לנסות לכבות את האש עם בנזין, עוד פיקוח, עוד רגולציה והתערבות ממשלתית, כאשר כולם כבר יודעים שאלו לא התרופות אלא מחוללי המחלה. הדרך היחידה שהוכחה בהיסטוריה להתמודד עם הדברים הללו היא לפתוח את השוק. כך למשל במשק החלב, מדובר במשק סגור שהממשלה שולטת בו על ידי חוק החלב שקובע למי מותר לחלוב, מתי וכמה. החוק הזה בעצמו בנה קרטל שמונע כניסת שחקנים חדשים ויוצר שוק מתוכנן של מחירים גבוהים בו כל החתולים השמנים מסתובבים מסביב לאותה צלחת חלב. כשיש לחץ ציבורי מורידים פה עשר אגורות, שם עשר אגורות אבל אם היו פותחים את השוק לתחרות המחירים היו יורדים מיד, בלי צורך בכל המועצות והרגולציה והחקיקה, שגם הם בתורם, עולים כסף רב למשלם המסים".
"גם בדיור ראינו את אותה התופעה, כאשר התשובה של פוליטיקאים כמו סתיו שפיר לבעיית שוק השכירות היא פיקוח, כאשר מדובר באיוולת גמורה. אפילו ניירת העמדה שהיא הזמינה ממחלקת המחקר בכנסת כדי לתמוך בחוק הראו שבכל מקום שמפקחים על שכר דירה הוא מיד עולה ונוצרות בעיות קשות יותר. יש כאן אי הבנה מוחלטת של דרך התנהלות השוק ואנחנו מנסים להכניס שיח כלכלי שתואם את המציאות ויפתור את הבעיות שכולנו חשים".
לאחרונה עברה בקריאה טרומית הצעת חוק ביטול מועצת הדבש. האם זה מה שישחרר אותנו מיוקר המחיה?
"מועצת הדבש היא סימפטום אחד למחלת המועצות בה המשק החקלאי הישראלי לוקה. יש את מועצת החלב ומועצת הצמחים ומועצת הלול, על כל דבר שאי פעם צמח כאן הקימו קרטל בחסות המדינה וסגרו את התחום לתחרות, ואחר כך מתפלאים שהמחירים עולים והיעילות נעלמת. כעת, את אותו הסיפור אפשר לראות גם בנושא של שירות ההסעות אובר, הרי מדובר כאן בשירות נסיעות שיתופי בו אנשים יוכלו להסיע אחרים בדרך לעבודה, או בשעות הפנאי, אבל בעלי מספרי מוניות יצרו קרטל וצברו כוח פוליטי וכעת הם לא מאפשרים לחברת ההיסעים הגדולה בעולם להיכנס כמו שצריך לישראל ולהוביל אותה אל המאה-21 גם בתחום המוניות. בנינו מדינה עם המון כוח יצרני וכמו שהפכנו למעצמה בתחום ההיי טק יכולנו להפוך למעצמה בתחומי החקלאות, החלב ומה לא. אבל כל אבן שהופכים מסתירה מאחוריה קרטל וכל התארגנות כזו מחזיקה קופת שרצים מלאה אינטרסים, שהיחידים שלא נהנים ממנה היא אנחנו, אזרחי ישראל הלא מחוברים.