ענת דוידוב, בטורה האישי בתכנית "איפה הכסף"ברדיו ללא הפסקה 103FM, התייחסה היום (רביעי) לפרסום כי נאסר על מוקדנים באוניברסיטת תל אביב לדבר בערבית עם לקוחות ערבים, וביקשה להעביר מסר.
מרחבה, סאלאם, שלום.
ב-2002, התקבל פסק דין תקדימי בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועדאללה לחייב רשויות מקומיות בערים מעורבות לפרסם על שילוט בתחומן מידע רלוונטי בשתי שפות- עברית וערבית.
פסק דין חשוב. האגודה לזכויות האזרח אף ראתה בפסיקה הזאת קביעה חד משמעית ואישור מבית המשפט לכך, שהערבית היא שפה רשמית בישראל, מה שבא לחזק את ההכרה בזכות לשפה כחלק בלתי ניפרד מזהות תרבותית. מעניין למה בית המשפט היה צריך להידרש לעתירה הזאת בכלל, כשעוד מתוקף החוק המנדטורי הערבית מוכרת שפה רשמית.
אז למה אוניברסיטת תל אביב אוסרת על המוקדנים שלה לדבר בערבית? מה נפל עליכם שם? ממה נבהלתם?
תל אביב יפו- עיר מעורבת, שילוט מעודכן בכל מקום... אז למה?
על פי הידיעה שהתפרסמה היום ב"הארץ", עובדים במוקד הטלפוני בנושאי שכר לימוד לא יוכלו לדבר עוד בערבית עם מתקשרים דוברי השפה, לאחר שאחראית משמרת פנתה לאחת המוקדניות ואמרה לה – די! חלאס ערבית. רק עברית.
מעניין. אז אמנם הנהלת האוניברסיטה הבטיחה לבחון את הנושא לאחר פניות, אבל יש פה עניין עקרוני. הרוח הרעה שעוברת על החברה בישראל, חודרת גם את תל אביב-יפו הליברלית. כנראה שלכאורה ליברלית. השיח האלים, הגזענות כחלק בלתי ניפרד מהאווירה היומיומית הקיימת בבתי הספר התיכונים בכל הארץ, ההסתה משני הצדדים, הימין הקיצוני המשתלח, ח"כים ערבים קיצונים משתלחים, חוק ההשעייה האנטי דמוקרטי שראש הממשלה מקדם במרץ- שום דבר מכל אלה לא ינמיך את הלהבות, ובינתיים, אוניברסיטת תל אביב מסרה לנו שההנחיה ניתנה בשגגה, שלא על דעת ההנהלה ובניגוד לרוח המוסד ותפעל לתיקון המצב.
ותחשבו על מה שאומרת לכם עורכת הדין סאוסן זאהר מעדאללה. שוקראן, תודה.