ביום ראשון שעבר התקיים בנתניה כינוס חירום של "קעליטה", ארגון הגג של עולי צרפת. על הפרק עמדו הקשיים שיש לעולים בעלי מקצועות חופשיים, כגון עורכי דין, רופאים ורואי חשבון להיקלט בישראל. עובדה מפתיעה היא שעולים לכאן עורכי דין, רואה חשבון או אנשים במקצועות רפואיים החייבים לעבור הכשרה, שכן השיטה המשפטית של ישראל מבוססת על השיטה הבריטית. לגבי המקצועות הרפואיים, סביר שמשרד הבריאות ירצה להבטיח שהאנשים הללו אכן נמצאים ברמה המקצועית המקובלת בישראל, שהרי לפני מספר חודשים משרד הבריאות הקל על רופאי שיניים שהגיעו מצרפת.
אם כך, מה הבעיה?
"ההישג של רופאי השיניים אכן מבורך וחשוב, אבל מדובר בפתרון נקודתי. יש עוד תחומים רבים שדורשים טיפול. בדיוק לפני שנה, לאחר הפיגוע הנורא בהיפר כשר, קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו ליהודי צרפת להגיע לישראל. מאז, לצערי, לא נעשה מספיק בעניין. מדינת ישראל חייבת להיות אקטיבית ולפעול על פי תוכנית אסטרטגית כוללת לקליטת יהודי צרפת בישראל, כדי לממש הזדמנות היסטורית. זהו צו ציוני. אחד הנושאים שיש לפתור באופן כוללני ואסטרטגי הנו הכרת המקצועות והתארים מצרפת. עולים רבים מצרפת נתקלים בביורוקרטיה ובקושי לעבוד במקצועות איכותיים שרכשו. דוגמה בולטת ומתסכלת לכך היא האחיות. האחריות חייבות לעבור תהליך ארוך ומתיש שעולה כסף רב למדינה, למרות שהוא מיותר. מדוע אחיות מוסמכות בעלות ניסיון של שנים צריכות לעבור מבחן כמו סטודנטיות שרק סיימו בית ספר לסיעוד? לפי ההשוואה שערכנו, הכשרת האחות בצרפת הנה מצוינת ואינה פחות עשירה מההכשרה הישראלית. לכן, אנו מבקשים ממשרד הבריאות לפטור אחיות עולות מצרפת ממבחן רישוי".
בן סעדון מוסיף: "משרד הבריאות דורש לתרגם לעברית את כל המסמכים, כולל חתימת עו"ד. מדובר באלפי שקלים. לזה נוסף תשלום של 350 שקלים עבור מבחן ויש כאלה שנאלצות לעשותו שוב ושוב, ולא בגלל רמה מקצועית, אלא בגלל תרגום לא נכון של המבחנים. בנוסף, יש ארבעה מועדים בשנה למבחן בעברית, אנגלית, רוסית וערבית. אבל בצרפתית זה רק פעם בשנה".
למי יש טענות שרמת בעלי מקצועות הרפואה שמגיעים מצרפת לא מספיק טובה?
"איך יכול להיות שרופאים ואחיות שטיפלו באזרחי צרפת ואירופה, והוכשרו במדינה עם הרמה הרפואית מהמובילות בעולם, לא מספיק טובים? נפגשתי עם מנהלי מחלקות בכירים וכולם אומרים שהם מאוד שמחים לקלוט רופאים ואחיות מצרפת, מפני שרמתם מצוינת. הבעיה היא שגילדות מקצועיות בישראל מנסות לבלום כל הצטרפות של כוח אדם איכותי מבחוץ כדי להמשיך לשלוט בענף שלהם. מקצועית וכלכלית".
ומה לגבי מקצועות כמו עריכת דין וראיית חשבון - בצרפת השיטה בתחומים אלה שונה מבישראל?
"כן, אבל מתרחשים תהליכי החמרה במקצועות אלו ובמיוחד לגבי עורכי דין. צריך למנוע את זה. אם עורך דין מנוסה מצרפת יצטרך לעבור תהליך של ארבע שנים עד שהוא יוכר כעו"ד בישראל, ברור שהרבה מהם יעדיפו לא לעלות. אנחנו מציעים דרכים פשוטות כדי שישלימו את הידע החסר בלי ליצור תהליך מסורבל ומייגע".
תוכנית קליטה מקיפה תעלה בוודאי המון כסף למדינת ישראל שמתמודדת עם אתגרים רבים, האם זה ריאלי?
"אין צורך במיליארדים, אלא בתוכנית ממשלתית שלוקחת בחשבון את הצרכים הספציפיים של העולים מצרפת. הצגנו לאחרונה לשר העלייה והקליטה, זאב אלקין, תוכנית ברוח זו. עיקריה הם מהפכה בנושא הקליטה התעסוקתית, פתרונות דיור למשפחות ללא עורף כלכלי, חיזוק רכזי הקליטה, בתי ספר קולטי עלייה ולימוד השפה העברית עוד בצרפת. מדובר בעלות שנתית של כ-150 מיליון שקלים. ההחזר פנומנלי על ההשקעה. מחקרים כבר הוכיחו שהשקעה של שקל בעולה מניב החזר של עשרות שקלים למדינה מבלי שניקח את ההחזר החשוב ביותר, ערכי ציוני".