בנקאות היברידית: איך קרה שהפנסיה הפכה לנושא החם בישראל

בתחילת השבוע זומן דרור שטרום ללשכת שר האוצר. משה כחלון ביקש ממי שעומד בראש ועדת התחרותיות בבנקים לדווח על התקדמות הדיונים ולבצע תיאום ציפיות לגבי לוחות הזמנים להגשת המסקנות הסופיות.
 

עיקרי ההמלצות יוגשו עד סוף החודש לפני יציאת הכנסת לפגרה. המטרה היא להגיש אותן לאישור הממשלה עוד לפני פסח, כדי להחיל דין רציפות לקראת פתיחת מושב הקיץ. מבחינת כחלון הטיפול במסקנות הוא כביעור חמץ.
 

ייתכן שבחלק מהסעיפים תפורסם דעת מיעוט (בנק ישראל). מרבית המסקנות מגובשות. ועדות המשנה של שטרום עובדות במרץ על הפרטים הקטנים. בנק הפועלים ייפרד מישראכרט. בנק לאומי ימכור את לאומי קארד. שתי המכירות יבוצעו בפרק זמן קצר. השבוע חשפה המפקחת על הבנקים בראיון לבלומברג שיש מתעניינים מחו"ל. 
 

הלאה. הקמת רשות הפיקוח הפיננסית העצמאית מתקדמת, והליך החקיקה יחל בשבוע הבא. אף שסוגיית הפיקוח אינה במנדט של שטרום, הומלץ שהפיקוח על הרשות החדשה על חברות האשראי ייעשה בצורה מדורגת ואחראית. שטרום הונחה להגיע להבנות עם הנגידה בסוגיית הנפקת כרטיסים בבנקים. הנגידה מתעקשת שלבנקים תותר ההנפקה, כמקובל במערכת הבנקאית העולמית הנאורה. כחלון חושש שההנפקה תטרפד את התחרות.
 

"לתת לבנקים להנפיק זה כמו שבעל עסק ימכור את דוכן הפלאפל, ולאחר שקיבל את הכסף פתח במדרכה ממול עסק מתחרה", מדגים כחלון את חשיבות ביטול ההנפקה. "הפשרה מול הנגידה חייבת להיות אמיתית ושתביא בחשבון שהבנקים הגדולים אינם יכולים להמשיך לחסום את התחרות", הנחה שר האוצר.
 

בבדיקה שערך שטרום התברר שבניגוד לטענות הבנקאים, הכרטיסים החוץ־בנקאיים שמנפיקות חברות האשראי (בעיקר כרטיסי מועדון) מוגבלים בשימוש, וההוצאה הכספית העיקרית נעשית בכרטיסים הבנקאיים. במטרה לעודד את התחרות מתגבשת המלצה שכל היתר להנפקת כרטיסים בבנקים יותנה בהקצאת מסגרות אשראי לחברות האשראי העתידיות.
 

השאלה המסקרנת ביותר נוגעת להמשך הבעלות של דיסקונט והבינלאומי על ויזה כאל. הצעת הפשרה המתגבשת הנחשפת כאן לראשונה היא כדלקמן: דיסקונט והבינלאומי (שאגב, אין ביניהם הסכם שליטה) ימכרו למשקיע חיצוני רבע עד שליש ממניות כאל. המשקיע יצורף לגרעין השליטה וידע לשמור על האינטרסים של כאל כחברה עצמאית, שאינה מושפעת מהאינטרסים של בנק דיסקונט. מכירה כזאת גם תשתלב בהנפקה אפשרית של 20% ומעלה ממניות כאל בבורסה. 
 

בעוד ארבע שנים (מועד המכירה הווירטואלי של כאל) תיבחן תרומתה האמיתית של המכירה לתחרות מול הבנקים הגדולים, ונדע אם ציפיותיה של המפקחת על הבנקים בנושא אכן ריאליות.
 

מבחינת הבנקאים דוח שטרום הוא עובדה מוגמרת. בתום השימועים שנערכו הם הפנימו שיכולת השפעתם על המסקנות הסופיות אפסית. כחלון מוכן ללכת לקראת הנגידה אבל בתנאי שליבת הרפורמה והתחרות לא ייפגעו. הבנקאים מסתכלים קדימה ומתכוננים לגזירה הבאה, שעדיין לא ברור מהיכן תגיע.

הבנקאות סובלת מצרות וזה לא חדש. הבעיה היא שהן באות בצרורות. עם זאת, בחלקן מדובר בצרות של עשירים. עלות שכר של כ־8 מיליון שקל למנכ"לית לאומי רקפת רוסק־עמינח ולמנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, הייתה הרמה להנחתה לפוליטיקאים. רוסק־עמינח ביצעה מקצה שיפורים של הרגע האחרון כשהקפיצה ב־2015 את הבונוס ואת קינן משלוותו.
 

לקינן מאידך אין מה להלין על הידידה מבנק לאומי. הוא נמצא בטופ השכר, ומאז 2012 הביא הביתה 8.6 מיליון שקל בממוצע לשנה, כולל שבתות וחגים. לבנקאים מומלץ לצלם את תלושי השכר ולמסגר אותם. בשנים הקרובות הם יהיו נדירים כמו מופע השלג בתל אביב.
 

ועדת הכספים תתכנס בימים הקרובים לאשר את הנמכת תקרת השכר המרבית ל־3 מיליון שקל לשנה (במקום 3.5 מיליון שקל בהצעה המקורית). באופוזיציה ילחצו להוריד עוד יותר, אבל היו"ר משה גפני ירגיע. תשלום החורג מהתקרה לא יוכר כהוצאה למס. 
 

רשות המסים כבר השלימה את הכנת ניירות העבודה בנידון. האם למנהלי הבנקים משתלם להמשיך לעבוד בתנאים אלה? תלוי את מי שואלים.
 

השבוע נודע שניר גלעד עושה את דרכו החוצה מתפקידו כיו"ר כימיקלים לישראל. עידן עופר, בעל הבית של כיל, עדיין לא החליט מי המחליף. עופר מחובר עדיין ממקום מושבו בלונדון בקשרי חברות הדוקים עם משפחת רוסק־עמינח. בבנקאות מתרוצצות זה מספר חודשים הערכות שמנכ"לית לאומי תשתלב בסוף דרכה בבנק בעסקי משפחת עופר. מתי זה יקרה, אם בכלל, ולאיזה תפקיד? תלוי.  
 

לרוסק־עמינח ישתלם לעזוב את לאומי (מבחינת תנאי הפרישה) במהלך 2017. אם תרצה, תקבל כל תפקיד שתחפוץ בו בקבוצת עופר ובתנאים מפנקים בהרבה ממה שמוצע בלאומי. אז הפוליטיקאים המשגרים עקיצות כלפי הבנקאים על היעדר אלטרנטיבות תעסוקה, יכולים להירגע לפחות במה שנוגע למנכ"לית בנק לאומי.
 

הסכם העבודה של קינן יסתיים ב־2017. גם כאן מתרוצצות הערכות שמנכ"ל הפועלים לא יחדש את החוזה, ולכן גם בוצעו השינויים בהנהלה שמרכזם קידום אריק פינטו כמשנה למנכ"ל. האם זה יקרה? קינן שומר את הקלפים קרוב לחזה, אף שמי שמשוחח עמו מתרשם שעזיבתו היא שאלה של זמן. כך או אחרת, זה לא יקרה לפני פתרון המחלוקות עם האמריקאים בסוגיית ייעוץ המס ללקוחות הזרים.
 

בינתיים פועלים הבנקאים בכל המרץ כדי להמשיך ולהתייעל. לאומי מתחשב קצת יותר בעובדים, ובפועלים עושים זאת ביותר אגרסיביות. הנהלת לאומי תקיים בשלישי הבא (15 במרץ) את כנס המאזן השנתי לעובדים. תחילה שקלו לקיים את האירוע בהיכל מנורה מבטחים, אבל רוסק־עמינח פסלה והוחלט להעבירו להיכל התרבות הסולידי יותר. אם המחלוקות לא ייפתרו, הכנס עלול להפוך לחוויה שבבנק ירצו לשכוח. השאלה המסקרנת היא מי ייהנו באמת מפירות ההתייעלות.
 

תוספות השכר לעובדים וגם "הטייסים האוטומטיים" מופעלים כרגיל. הפוליטיקאים עובדים 24/7 בשביל הציבור, ורק לבעלי המניות המוסדיים, שהם בעלי השליטה האמיתיים בבנקים, לא נשאר דבר. 
 

"בישראל יש עודף רגולציה, עודף בירוקרטיה ועודף משפטיזציה. השילוב של השלושה גורם להיות פחות ופחות תחרותיים ופחות אטרקטיביים לעסקים". זה מה שאמר נתניהו בישיבת הממשלה השבוע. נשמע מוכר?
 

המשפט חוזר על עצמו בתדירות של שנה־שנתיים, כמו הפסקות החשמל הגדולות. "אנחנו פוגעים בכל אזרחי ישראל על ידי רגולציה מבהילה. נילחם בעודף הרגולציה עם גרזנים", אמר אותו ראש הממשלה ב־31 במאי 2015. "בישראל פועלים 200 רגולטורים עם אלפי תקנות. יש להפעיל רגולציה מינימלית לעסקים קטנים בגלל מכת הרגולציה", צוטט בלהט לפני שנה, כשהוקמה ועדת שרים לענייני רגולציה.
 

נסתפק בציטוטים אלה ונבדוק מה נעשה בשטח בפועל. יום לאחר ישיבת הממשלה הקדיש נתניהו שעה שלמה מהלו"ז הצפוף לוועדת הרגולציה, אף ש־40 ח"כים דרשו כינוס מיוחד של הכנסת ולמרות ביקור ראש ממשלת רומניה. שר האנרגיה יובל שטייניץ הציג בישיבה את המהלכים להפחתת הרגולציה באנרגיה ובראשם פתיחת שוק מוצרי החשמל לייבוא עם הקלות בתקינה. "היום נטפל בסידור שערורייתי", אמר נתניהו, "אתה רוצה לייבא מוצרי חשמל עתירי אנרגיה, אתה לא מסתפק בתקן האירופי. אתה רוצה לייבא מקרר, יש תקן ישראלי מיוחד שעולה כסף שמגביל תחרות ומגלגל עלות נוספת".
 

מדוע נזכר נתניהו דווקא כעת בענייני רגולציה? כי בתחום הכלכלי הוא אינו מורגש (למעט הטרמפים שבדיעבד) והזירה נותרת בלעדית לכחלון. אגב, נתניהו דואג לתחזק יחסים קרובים עם כחלון. לפני כמה שבועות הוזמנו שר האוצר ורעייתו לארוחת אינטימית בבית ראש הממשלה. שיטת החיבוק מקובלת אצל ביבי ונועדה להעמיק את מחויבות כחלון בנוגע לפוליטיקה והמשך תחזוקת הקואליציה. 
 

בחזרה לישיבה. שר האוצר נעדר ושלח את סגנו איציק כהן. כחלון תומך בהפחתת הרגולציה והסרת חסמים וכך גם נהג השבוע בעניין המכס לחקלאים. דווקא שרגא ברוש, נשיא התעשיינים שבעמדותיו הפוליטיות המקוריות נחשב לליברל, התנגד ותקף את כחלון בחריפות. במהלך הישיבה עבר נתניהו לשפת הכחלוניזם: "המחירים של המוצרים ושל שירותים גבוהים, האזרח משלם יותר ועושים כאן פחות עסקים. אנחנו מתחילים בקרב הגדול נגד עודף הרגולציה והבירוקרטיה. מי שייהנו הם הצרכנים והעסקים".
 

ישיבת הרגולציה הינה תוצאת עבודה מקיפה שנעשתה בחודשים האחרונים שבמהלכה אותרו במשרדי הממשלה לא פחות מ־300 מוקדי רגולציה. אלא שסיפור ביטול התקנים על יבוא המקררים הינו רק טיפה בים. הפיגוע האמיתי של הרגולציה נערך בחסות ארכי־רגולטורים כמו יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון והביטוח, המפקח על הבנקים והממונה על ההגבלים העסקיים.
 

סיפור טרי מהשבוע. היום יסתיים השימוע בנוגע להצעת האוצר להקמת רשות פיקוח עצמאית שתחליף את אגף שוק ההון. תזכיר הצעת החוק יובא ביום ראשון לאישור הממשלה. איגוד החברות הציבוריות טען בשימוע שהתזכיר מתעלם מהחלטות הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי ולא נבחנו לעומק ההשלכות. כמובן שזה לא מזיז לאף אחד.
 

התוצאה הקטלנית העיקרית של הרגולציה היא הבורסה המתייבשת. חברות כמו אסם, איתוראן, מלנוקס ואחרות נמחקות מהמסחר.  בעלי שליטה בבנקאות ובביטוח המחויבים למכור (בשל הוראות כמו חוק הריכוזיות) לא מצליחים לאתר משקיעים ונאלצים לפזר את המניות בבורסה. פיתוח מאגר הגז "לווייתן" נתקע לחמש שנים בחסות הממונה על ההגבלים. ברשות ני"ע נזכרו סוף־סוף שהגזימו והחליטו להקל על הנטל. וכפי שרק הם יודעים, עברו מיד לקיצוניות השנייה.
 

רשות ני"ע ומשרד המשפטים ממליצים לבטל את ועדות המאזן בדירקטוריונים בחברות קטנות ובחברות חדשות המעוניינות להירשם. הומלץ גם לבטל את פרסום הדוחות הרבעוניים. ההמלצות הגיעו השבוע לאישור ועדת החוקה בכנסת.
 

רואי החשבון חוששים מתוצאות ביטול אחד מגורמי הביקורת החשובים. רשות ני"ע העדיפה לזרום עם איגוד החברות הציבוריות ובעילה של חיסכון בהוצאות דחפה בכוח את המהלך. בתום הדיון, שנמשך עשר דקות בלבד, החליט היו"ר ניסן סלומינסקי לתמוך בהחלטה.
 

קבוצת מנורה מבטחים מנהלת נכסים בהיקף 95 מיליארד שקל. מנורה מבטחים פנסיה היא הקרן הגדולה בישראל עם נכסים בהיקף 75 מיליארד שקל ומשרתת יותר מ־1.2 מיליון לקוחות. לאימפריה הפיננסית הזאת אחראי יהודה בן אסייג, המנהל את הקבוצה. בן אסייג הפך לגורו לנושאי הפנסיה בישראל, והוא משתתף כמעט בכל יום עיון או פורום המתנהל בין אפקה לאופקים.
 

השבוע הוזמן לכנסת על ידי השדולה למען הפנסיה לדיון בנושא "המשבר בריבית התחשיבית". תודו שדיון בנושא משעמם לפחות כמו הסימפוניה הבלתי גמורה על מתווה הגז. ואולם לחברי כנסת כמו מיכל בירן ועמר בר־לב (עבודה) ודוד אמסלם (הליכוד) הנושא חשוב מאוד.
 

הריבית התחשיבית היא הריבית שלפיה מחשבים את זכויות המבוטחים עם פרישתם לפנסיה. לפני עשור, כשהריבית הייתה גבוהה, הסוגיה לא הטרידה אף אחד. ואולם בשנתיים האחרונות, שהריבית אפסית, נוצרה בעיה קשה, שכן זכויות הפנסיה מחושבות לפי ריבית של 4%. תשאלו ובצדק את מי זה מעניין? התשובה היא שמדובר בסוגיה סופר חשובה. מי שיוצא לפנסיה נהנה מתוספת מלאכותית לתשלום, אבל הדבר נעשה על חשבון החבר'ה הצעירים.
 

"הדיון שניהלה ח"כ מיכל בירן התנהל בצורה טובה. הגיעו גם בוז'י הרצוג, עמיר פרץ, דודי אמסלם, עמר בר־לב, מרב מיכאלי וגם נציגי סוכני הביטוח והפיקוח על הביטוח ושוק ההון. זו הפעם הראשונה שמתנהל בכנסת דיון ברמה כזאת וללא צעקות ופופוליזם", אומר בן אסייג.
 

"הומלץ שאחת לתקופת מה תיבדק הריבית במשק ובהתאם לכך תותאם הריבית התחשיבית. עד היום המהלך לא צלח כי היו שראו בכך התערבות לא במקום של המדינה, למרות שמדובר במהלך הכלכלי הנכון ביותר. נעשה גם ניסיון לצמצם את הפערים בצורה הדרגתית באמצעות הפניית כספי קרנות הפנסיה לאפיקים מסוכנים פחות. המהלך האחר המומלץ כעת לביצוע הוא להקצות לגמלאים יותר 'איגרות מיועדות' עם תשואה מובטחת כך שהריבית האפסית לא תשפיע לרעה".
 

"זו הייתה בדיוק הבעיה בתקופת לפיד כשר האוצר, שנמנע לבצע את המלצת הדרג המקצועי לפתרון נכון של הבעיה. הוא חשש מהתגובה כנגד מה שנתפס הקטנת קצבאות הפנסיה העתידיות".
 

"מדובר בנושא אחר. גיל הפרישה לא נדחה עד כה מסיבות של נוחיות של מגזרים מסוימים שצברו את מלוא זכויות הפנסיה (70%) ומעוניינים כבר לפרוש. מבחינתם זה לא כלכלי להמשיך לעבוד. לדעתי, לא יהיה מנוס מדחיית גיל הפרישה, הן לנשים והן לגברים. הטכנולוגיה ואמצעי הרפואה החדשניים מאריכים את תוחלת החיים. כושר העבודה של הגמלאים משתפר בזכות השיפור באיכות החיים. היחס בין שנות החיסכון והצבירה הולך וקטן, ובעתיד לא יהיה מאיפה לשלם את הכסף. כל מדינות המערב מתחילות לטפל בנושא, וזה צעד בלתי נמנע גם אצלנו".
 

"זהו מכשיר מעניין שישנה ללא ספק את מפת החיסכון. מדובר במכשיר חיסכון הוני. ואם הכסף יימשך בגיל 60 כקצבה, יהיה פטור ממס. קיים גם האלמנט של אי תשלום מס רווחי הון בעת שינוי מסלולים או בניוד, והתשלום יהיה רק בעת המשיכה. המכשיר מעניק יתרונות משמעותיים ביחס לאפיקים החלופיים, והוא מעניין במיוחד בעיקר לציבור המבוגר שקרוב לפרישה". 
 

"המפקחת פרסמה חוזר שבעקבותיו טענו חברי ועדת הכספים שרפורמה כזאת אינה ראויה לביצוע דרך חוזר אלא בחקיקה לאחר דיון פרלמנטרי נרחב. דורית סלינגר המפקחת מנסה בעצם להגן על הקהל המוחלש שאינו מסוגל להתמקח. בפועל היא מובילה כאן רפורמה מטורפת. הרי אף אחד לא רוצה לראות קרן פנסיה, כדוגמת המקרה של גולן טלקום, שלא תוכל לספק שירות סביר, לא תשקיע בתשתיות ולטפל כראוי במבוטח. המפקחת לוקחת על עצמה אחריות עצומה".
 

"מיד אדבר על כך. אבל תחשוב מה יקרה אם בקרן כזאת ייווצר כשל ביטוחי או שהתשואות שלה יהיה נמוכות לאורך זמן, דבר שימחק את כל היתרון בדמי הניהול הנמוכים. את הדברים הללו אמרתי גם למפקחת. המלצתי שכל קרן פנסיה תפעיל במקביל מסלול ייחודי מוזל. מסתובב רעיון נוסף, פחות גרוע מקרן ברירת המחדל, והוא הגבלה וולונטרית של דמי הניהול. ממה שאני מבין, בינתיים רעיון קרן ברירת המחדל לא מתקדם".
 

"אני מסכים איתך לחלוטין. הנושא תופס את סדר היום הציבורי בנפח לא רגיל וכך גם כמות הפניות אלי להרצאות ולהשתתפות בפורומים בנושא. יותר ויותר אנשים מודעים לזכויות שלהם. גם הנגישות למידע השתפרה בזכות הדיווחים. יש בלי סוף התמקחויות על דמי הניהול ורמת הניוד בין קרנות הפנסיה גבוהה מאוד. אפשר לעשות את המעבר בשיחת טלפון אחת. גם במערכת הפוליטית ערים לזה. בשדולה הפנסיונית בכנסת עושים את שיעורי הבית והם בקיאים היטב בחומר".
 

"ראשית, 30% מושקע באיגרות מיועדות לא סחירות. כל השאר מופנה לאפיקים בארץ ובעולם. יותר ויותר מהכסף מושקע בהתאמה לגיל העמית. ככל שהגיל מבוגר יותר ההשקעה סולידית יותר. אנחנו פונים כיום יותר לכיוון השקעות ריאליות לא סחירות כמו נדל"ן ותשתיות. השקענו בחוצה ישראל, בעיר הבה"דים, בתחנות כוח ובמתקני התפלת מים. בישראל קיימת בעיה של סחירות. שוק ההון הולך ומתייבש, וזה מגביל את אפשרויות ההשקעה בבורסה שלנו".