נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, זימנה לפגישה את ראשי משרד האוצר ובכללם המנכ”ל, שי באב”ד, לדיון בסוגיית משבר בריטניה והאיחוד והשלכותיו על ישראל. משתתפי הישיבה היו תמימי דעים אשר לעובדה שהשלכות המשבר לגבי ישראל הן מינוריות, וההשפעה על הסחר העולמי תתבטא בירידה מרבית של 0.3% על היקף הסחר. הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, העריך שהשפעת הירידה בהיקף הסחר על ישראל תהיה נמוכה אף יותר.
לדעת הנוכחים בפגישה, ישראל יכולה למנף את המשבר כדי לשפר את הסכמי הסחר. עם זאת, למשבר עלולות להיות השלכות גלובליות שליליות, על מהירות יציאת הכלכלה העולמית מהמשבר. בעקבות כך הפחיתו בבנק ישראל את תחזית הצמיחה ל־2016 ל־2.4% וב־2017 ל־2.9%. בנוסף, בבנק ישראל מעריכים שהעלאת הריבית תידחה, וצפויה רק ברבעון האחרון של 2017 בשיעור של רבע אחוז.
קושי בהשגת יעד האינפלציה
במקביל ייתכן שיהיה קושי בהשגת יעד האינפלציה בישראל (1%־3%). באופן לא מפתיע לחלוטין, הוחלט שלשום בוועדה המוניטרית בבנק ישראל להשאיר את ריבית יולי ללא שינוי והיא תעמוד על 0.1%. אתמול התברר שבריטניה מעסיקה במוסדות האיחוד האירופאי 1,500 כלכלנים, שתפקידם מעתה יהיה לדאוג לקידום ההתנתקות של בריטניה מהאיחוד האירופי. בנוגע לתנודות בשווקים, ההנחה הייתה שהן יימשכו בעיקר במניות הבנקים.
גם בצמרת האוצר אצלנו ובעיקר מכיוונו של שר האוצר משה כחלון, נשמעו בימים האחרונים צפירות הרגעה בנוגע למשבר. את הצד הפיננסי של המשבר מובילה החשבת הכללית באוצר, מיכל בויאנג’ו־עבאדי. ירידות השערים בבורסה מול עליות בשווקי האג”ח יוצרים עבור המדינה הזדמנות לגיוסי כספים נוחים.
ייתכן שבאוצר ינצלו את המצב להגדלת ההנפקות הן בשוק המקומי והן בשוק הבינלאומי. גם במשרד הכלכלה התחילו בדיונים ראשונים לגבי החלופות לחידוש הסכמי הסחר עם בריטניה. המגעים יקבלו תאוצה לאחר שתתברר המתכונת הסופית של ההיפרדות מהאיחוד ולוחות הזמנים לכך.