הישראלים ובעיקר נשים וצעירים הם חובבי תרופות ללא מרשם כאשר 56% מהישראלים הם צרכני תרופות ללא מרשם ו-72% מהישראלים רוכשים בממוצע תרופה אחת ללא מרשם אחת לחודש. נשים רוכשות פי 2 יותר תרופות מגברים וכ-69% מבני ה-23-34 משתמשים בתרופות ללא מרשם בעת מחלה לעומת 31% הפונים לרופאים.
צריכת תרופות עצמית (Self-Medication) התפתחה מאוד בעשורים האחרונים, בעיקר בשל נגישות גבוהה של הצרכן למידע ובשל אפשרות נרחבת של רכישת תרופות ללא צורך במרשם רופא. כך עולה מסקר שיזם ארגון תל"מ (תרופות ללא מרשם) אודות הרגלי הצריכה של הישראלים תרופות ללא מרשם.
בקרב 506 מרואיינים מקרב האוכלוסייה הכללית דוברת העברית בישראל בגילאי 18 ומעלה. שנעשה באמצעות הפאנל האינטרנטי Panel View. למעלה ממחצית מהנשאלים דיווחו כי הם משתמשים בתרופות ללא מרשם בזמן מחלה קלה. עוד עולה מהסקר, כי ההוצאות השכיחות יותר על תרופות ללא מרשם בשלושה חודשים הן עד 200 ש"ח.
שיעור גבוה מהנשאלים (72%) מדווחים כי קנו תרופות ללא מרשם בשלושה חודשים האחרונים. שיעור גבוה מהשיעור המדווח ב-2002 (46%). האחוזים מראים עליה בצריכת התרופות ללא התערבות איש מקצוע בעוד רק 26% כן מתייעצים עם רופא או רוקח לפני הרכישה.
"כמעט כל אדם בוגר רוכש בשלב כלשהו בחייו תרופה ללא מרשם רופא בשל בעיות רפואיות שכיחות כגון כאבים, אלרגיה בעור, צינון והקלה על מתח נפשי" מספר יו"ר ארגון תל"מ, אבי אובל. "כאשר מטופל רוצה לרכוש בבית המרקחת מוצר לטיפול בתסמינים כאלה ואחרים עומדות בפניו כמה אפשרויות עיקריות: תרופה ללא מרשם, תוסף תזונה, מוצר קוסמטיקה רפואית או אביזר/ תכשיר רפואי. חשוב לזכור כי טיפול עצמי צריך להיעשות בצורה אחראית והנו מתאים בדרך כלל למקרים נשנים, כאשר הצרכן מכיר כבר את הסימפטומים שהוא סובל מהם ואת הדרך שגופו מגיב לטיפול".