בעקבות חוק שכר הבכירים והתאמת השכר המרבי במערכת הבנקאית ל־2.5 מיליון שקל בשנה, כעת כבר מתבצעות בשטח “התאמות שכר” למנהלים בכירים, שאינם נמנים עם עובדי הבנק. ל”מעריב־השבוע” נודע כי בהנהלת בנק לאומי התקבלה לאחרונה החלטה לקצץ בכ־%25 משכרם של מנהלים בכירים שאינם חברי הנהלה. הקיצוץ יחול על 110 נושאי משרה בכירים כמו ראשי אגפים או מנהלי חברות־בנות (בנק ערבי ישראלי או בנק לאומי למשכנתאות). העובדים הללו מועסקים בחוזים אישיים, והקיצוץ יתמקד בעיקר ברכיב השכר המשתנה בחוזי העבודה. על פי ההערכות, הקיצוץ בשכרם יעזור לחסוך בהוצאות הנאמדות בין 40 ל־50 מיליון שקל בשנה.
מטרה נוספת לקיצוץ בשכר היא להותיר את פערי השכר בין דרג חברי ההנהלה הבכירים ביותר לבין דרג הניהול שאחריו. שמירת פערי השכר נועדה בין היתר להוות תמריץ לחברי ההנהלה להישאר בבנק. יחד עם זאת, יש לציין כי ההחלטה אינה נוגעת לאלפי עובדי הבנק, שאיתם נחתמו הסכמי שכר מחייבים, כולל זחילה אוטומטית של השכר כלפי מעלה. היוזמה, שנובעת מצדה של מנכ”לית הבנק, רקפת רוסק־עמינח, תובא בימים הקרובים לאישור הדירקטוריון, שצפוי להצביע בעדה. הנהלת לאומי השלימה בימים אלה את תוכניות העבודה לשנת 2017, כשחלקן מתייחסות לפעולות התייעלות וצמצום הוצאות.
עוד יצוין כי מנכ”ל בנק הפועלים הנכנס, אריק פינטו, נקט כבר מהלכים דומים, וגם הם נוגעים לדרג הניהולי הבכיר. למרות זאת, בבנק הפועלים, בניגוד לבנקים האחרים, משולמים “דמי חתימה” - שמקפיצים את השכר בצורה ניכרת. אף שמהלך הקיצוץ לא תואם מראש בין הבנקים, הוצאתו אל הפועל בשני הבנקים המובילים במדינה נועד להעביר מסר שלפיו המערכת הבנקאית כולה “מרזה” וחווה תהליכי התייעלות מקיפים.
עדות נוספת לכך אפשר לראות גם בהסכמי השכר שנחתמו בשבוע שעבר בבנק דיסקונט. למרות הבונוסים הנדיבים, הוחלט לבטל לראשונה זה עשרות שנים, את “דמי המעבר” שהיו נהוגים לגבי חברי הנהלה בעת מעבר מתפקיד לתפקיד. כמו כן, הוחלט להאריך את תקופת “הזמניות” של עובדים לפני קבלת הקביעות, משלוש שנים לארבע שנים. המפקחת על הבנקים, ד”ר חדווה בר, רואה בחיוב את מהלכי ההתייעלות ואף מעודדת אותם באמצעות תמריץ הוני.
בתגובה לפניית העיתון, נמסר בתגובה מבנק לאומי כי “השינויים בשכר אכן נבחנים, אבל אי אפשר להגיב עליהם קודם לאישורם בדירקטוריון”.