שנת 2016 לא תיזכר כשנת מפנה בכלכלה. בצד פעלתנות ממשלתית בניסיון לעצור את מחירי הדיור ולהנהיג רפורמות בתחומי הפיננסים והקמעונאות, נקלע הייצוא התעשייתי להאטה, אבל הצמיחה הפתיעה לטובה. לעומת זאת, הייתה זו שנה עשירה בשערוריות וברגעים שרבים יעדיפו לשכוח. קריסות הטייקונים והתספורות נמשכו, ונוחי דנקנר נידון למאסר על עבירות בניירות ערך. רמת המינהל הציבורי המשיכה להידרדר ורשמה מחדלים קשים, כגון טעות של מיליארדים בהערכת העלויות לבניית הרכבת בתל אביב, ומכרז שסופו היה ברור מראש (אם כי לא לפקידי האוצר והמשרד להגנת הסביבה), שנועד לסלק את איום מכל האמוניה מעל ראשם של תושבי המפרץ.
בתל אביב קרס חניון ענק והזכיר לכולם את ההפקרות השוררת בתחום הפיקוח על הקבלנים. בחו"ל הודתה חברת פולקסווגן בזיוף שיטתי של נתוני הזיהום במכוניות מתוצרתה, וחברת יאהו הודתה שהאקרים פרצו את מערכות ההגנה שלה וגנבו פרטים אישיים של חצי מיליארד משתמשים בשירותי החברה. והיו עוד.
ינואר, העינוי הסיני: מנכ"ל תנובה הודח מתפקידו על ידי בעלי החברה, חברת ברייט פוד הסינית. ההדחה הוצאה לפועל במהירות אמריקאית, שלושה ימים לאחר שקיבל את פרס התעשייה "על תרומתו המשמעותית לתעשייה בישראל, על שהביא להפיכתה של תנובה, מותג ישראלי מיתולוגי, לחברה בינלאומית, ועל היותו מנהל מקצוען, בעל חזון, כושר מנהיגות, תעוזה אישית ויד מכוונת ובוטחת". הסינים זעמו לאחר שהתברר להם שרווחיות החברה נמוכה מכפי שהעריכו על סמך הנתונים שהוצגו להם. שור וחמישה בכירים נוספים בחברה שילמו את המחיר. 2016 הייתה השנה הראשונה שבה ירד נתח השוק של מונופול החלב למחצית השוק.
מרץ, רגע האמת של מתווה הגז: בג"ץ מביך את הממשלה ופוסל את סעיף היציבות במתווה הגז. מתווה הגז הוא הסכם בין הממשלה לחברות הגז הטבעי, הקובע מחירי תקרה, לוח זמנים לפיתוח המאגרים שהתגלו בים ותנאים נוספים. בין היתר התחייבה הממשלה שלא לשנות את המתווה בעשור הקרוב ולהתנגד לכל הצעת חוק לשינוי. בעקבות עתירה קבע בג"ץ כי "סעיף היציבות" הנ"ל הוא בלתי חוקי. בעקבות הפסיקה בוטל הסעיף.
הייתה זו מהלומה קשה לממשלה, שטענה שללא סעיף היציבות לא ייחתם הסכם וחברות הגז יפסיקו לפתח את המאגרים. ביטול הסעיף הוכיח שטענת הממשלה מופרכת. הפרשה חיזקה מאוד את הטענות כי נציגי המדינה שחתמו על מתווה הגז פעלו בחובבנות ונכנעו ללא צורך לדרישות חברות הגז. בהמשך התברר שגם הנימוק שעיכוב המתווה מונע חתימת הסכמי ייצוא של גז למצרים, אינו מעוגן במציאות.
אפריל, בין אור לחושך: השופט איתן אורנשטיין מחליט לשים קץ למסכת ההתחמקויות של יזמית הנדל"ן ענבל אור וממנה כונס נכסים לנכסיה. אור הייתה יזמית קטנה של קבוצות רכישה, אך הצליחה להתפרסם כיזמית מצליחה המשווקת דירות מוזלות באתרים אטרקטיביים. אלפים צבאו על משרדיה המפוארים, ומאות רוכשים עשו אצלה את עסקת חייהם, לפחות על הנייר. אולם השמועות על ההתנהלות הבעייתית וחשד שכספיהם של רוכשים רבים נעלמו, אילצו את הנושים לפנות לבית המשפט.
קריסתה של אור ושורת השערוריות והחשדות שעלו כלפיה, הם תופעת לוואי של בועת הנדל"ן שנוצרה בשנים האחרונות: מחירים בלתי סבירים ואלפי אנשים המחפשים מציאות ודרכים קלות "לנצח את השיטה". בועת הנדל"ן היא גם הגורם לקריסתן של שורת חברות קבלניות שאירעה בשנה האחרונה, בהן אורתם סהר, לנדאו, גיה ועוד.
יולי, האוטונומיה יכולה לחכות: ג'וש בראון העביר את מכונית הטסלה היקרה והמשוכללת שלו למצב "טייס אוטומטי" ושקע בצפייה בסרט, בעוד המכונית טסה על הכביש במהירות של 74 מייל לשעה. מכוניתו התרסקה על אחוריה של משאית שהגיחה מהצומת, ובראון נכנס להיסטוריה כהרוג הראשון בתאונה שבה מעורבת נהיגה אוטונומית.
התאונה עוררה מחלוקת על בטיחות הרכב האוטונומי שאמור לרשת את מרבית המכוניות המוכרות לנו, ובשלות הטכנולוגיה שעליה הוא מבוסס. לרוע המזל, שולבה במכונית שהתרסקה גם מערכת מתוצרת חברת מובילאיי הישראלית. התאונה הביאה למחלוקת בין טסלה ומובילאיי ולפירוק השותפות ביניהן.
ספטמבר, כחלון נגד המראה: השמאי הממשלתי, טל אלדרוטי, מפרסם כדרכו נתונים על מחירי הדירות ברבעון השני. הנתונים, המצביעים על המשך הדהירה של מחירי הדירות, סותרים נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהצביעו על ירידה אקראית במחירים. שר האוצר משה כחלון, שהתבשם מנתוני הלשכה, החליט לשבור את הראי, ודרש שאלדרוטי יפסיק לפרסם את נתוניו המרגיזים. כחלון ניצח, ואלדרוטי יסתפק מעתה בפרסום נתונים פחות מעניינים כמו תשואת הנכסים המסחריים.
אולם בהמשך השנה התיישרו גם נתוני הלמ"ס עם המציאות: מאז החל כחלון במאמציו הואצה עליית מחירי הדירות, והוא לא הצליח לקיים את הבטחת הבחירות המרכזית שלו.
ספטמבר, סוף עידן החלל: לוויין התקשורת עמוס 6 - שיא טכנולוגי ישראלי מתוצרת התעשייה האווירית - מתפוצץ בעקבות תקלה טכנית בטיל שנועד לשגרו לחלל. האירוע מכה בהלם את החברה הציבורית חלל, בעלת הלוויין, שהשקיעה בו 200 מיליון דולר, זאת לאחר שאיבדה שנה קודם לכן את הלוויין עמוס 5, שהקשר עמו נותק. התקלה אירעה שבועות מספר לפני השלמת עסקה למכירת חלל לחברה סינית. העסקה נדחתה למועד בלתי ידוע, חלל חתמה על הסכם לבניית לוויין חדש עם בואינג האמריקאית, וספק אם ישראל תשוב לייצר בעתיד לווייני תקשורת.
נובמבר, פועלים אחרת: ניסיון לטפל בדיסקרטיות בטענות לעבירות מין מזעזעת את צמרת בנק הפועלים. מנהלת בדרג בינוני שניהלה עם הבנק מו"מ על תנאי פרישה טענה שבעבר הותקפה מינית על ידי המנכ"ל לשעבר, ציון קינן. היא דרשה פיצויים על הפגיעה בה ואיימה לפוצץ את הפרשה.
הבנק מינה יועץ חיצוני, שופט לשעבר, לבדיקת הפרשה, ובסיום הבדיקה הוסכם להעניק לעובדת פיצויי פרישה מוגדלים. הפיצויים לא נכרכו בהודאה של הבנק או של קינן בפגיעה בעובדת, והוסברו בתנאי העבודה המיוחדים של העובדת כנציגת הבנק בקזחסטן. חשיפת הפרשה פגעה באורח קשה בתדמית המהוגנת של הבנק, שהואשם בעבר בחיפוי על פרשיות מין בהנהלתו. אבל את המחיר הכבד שילם היו"ר, יאיר סרוסי, שאולץ לפרוש מתפקידו, בנימוק שלא מילא את חובתו לדווח על הפרשה למפקחת על הבנקים.
הפרשה היא חלק ממסכת ארוכה של פרשיות שהתפרסמו בשנה האחרונה, במסגרת המאבק הציבורי בפשיעה ובהטרדות המיניות בארגונים.