נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש מבקש מבנק ישראל לבדוק את האפשרות לקיומה של פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח, שגורמת להתחזקות השקל. "במידה שכן, על בנק ישראל לשקול להנהיג מדיניות של רצועת ניוד לשער החליפין במטרה למנוע פגיעה בפעילות המשק וביצוא". דברי ברוש נאמרו בעקבות התחזקותו החדה של השקל מתחילת החודש ב־1.4% מול הדולר, והיחלשות היורו ב־1% ביחס לדולר. אתמול צנח שער היורו בעוד 0.9% לעומת השקל והגיע לשפל של 15 שנה: 3.9 שקל ליורו.
"היחלשות הדולר והיורו בשבועות האחרונים מול התחזקות השקל, פוגעים בכושר של התעשייה הישראלית", שב והזהיר ברוש. את עיקר האחריות הוא מטיל על הממשלה וקורא לה לגבש סל כלים פיסקאליים במטרה לאפשר למגזר העסקי להתחרות מול העולם בתנאים של שקל חזק. ברוש נזהר עם זאת שלא לתקוף במישרין את האוצר לאור השיפור במערכת היחסים עם שר האוצר משה כחלון.
במקביל, הוא פוטר חלקית מאחריות את בנק ישראל לאור טענתו שיש מיצוי כמעט מוחלט של כלי הריבית. מבחינתו, הנגידה קרנית פלוג עושה את המקסימום כדי לסייע לתעשיינים ורואה בעידוד היצוא התעשייתי את אחד המקורות החשובים לחוסנו של המשק. ברוש מסביר שסל הכלים הפיסקאליים בתקציב חייב לכלול צעדים לעידוד המגזר העסקי ולעידוד היצוא, השקעות מקומיות בציוד ובחדשנות, הכשרות של עובדים מקצועיים, וכלים נוספים להעלאת פריון העבודה.
"על הממשלה להפעיל כלים ממוקדים שמטרתם לתמוך במדיניות בנק ישראל לריסון מגמת התחזקות השקל כגון הגדלת היקף גידור החוב החיצוני", אמר. מבנק ישראל הוא מבקש לשמור על ריבית נמוכה ולהמשיך ברכישת מט"ח, תוך הגברת הקצב כדי להגיע לשער חליפין אטרקטיבי. בהתאחדות התעשיינים אומרים שחוזקו של השקל פוגע באופן דרמטי ביצוא הישראלי, הן בטווח הקצר בשל הירידה בתמורה השיקלית ליצוא, והן בטווח הארוך בשל אובדן עסקאות עתידיות והיעדר יכולת להציע מחירים אטרקטיביים.
הדבר בא לידי ביטוי בנתוני היצוא התעשייתי שלפיהם בשנתיים האחרונות נסוג היצוא ב־6% ריאלית. אינדיקציה נוספת לקשיים מגיעה מ"סקר ציפיות בתעשייה" של ההתאחדות. מתברר שהחל מהרבעון השלישי של 2011, יש נסיגה במשלוחי היצוא של חברות התעשייה בכלל ושל היצואנים הקטנים והבינוניים בפרט.
בנק ישראל מעורב בפעילות בשוק המטבע בצורה מסיבית. יתרות המטבע חצו בתחילת החודש את ה־100 מיליארד דולר והגיעו לשיא של כל הזמנים. מדיניות זאת זוכה מצד אחד למחמאות מצד חברות הדירוג וקרן המטבע, אך מצד שני סופגת ביקורת על גובה היתרות ביחס לתוצר. בבנק ישראל לא איתרו בעת האחרונה פעילות ספקולטיבית נקודתית. המשך התחזקות השקל מוסברת בפרסומים על מצבו האיכותי של המשק ונתוני הצמיחה החיוביים.
כל אלה מקשים על בנק ישראל להמשיך להוריד את הריבית הנמצאת ברמתה האפסית כבר שנתיים. הורדה נוספת בריבית (ריבית שלילית) הייתה מסייעת במקצת בהחלשת השקל ובחיזוק הדולר, אבל האפשרות אינה עומדת על הפרק.