מחקר שנחשף אתמול, על מעורבות הבנק המרכזי בשוק המטבע בין השנים 2009־2015 והשפעתו על שער החליפין, מראה כי אלמלא התערבות זו, השקל היה חזק בהרבה ושער החליפין היה נמוך בהשוואה לזה הקיים כיום. במחקר, שנערך על ידי ד”ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר, צוין כי ההתערבות שהחלה במרץ 2008 נועדה לבלום את התחזקות השקל לעומת הדולר והמטבעות המובילים בעולם על רקע המשבר וסביבת הריבית האפסית.
היקף ההתערבות הראשוני עמד על 25 מיליון דולר ליום, ומאוחר יותר גדל ל־100 מיליון דולר מדי יום. כל סבב רכישה של 100 מיליון דולר תרם לפיחות של 0.07%־0.09% בשער החליפין של הדולר. בחישוב חודשי מצטבר, קניית 830 מיליון דולר השפיעה בכ־0.6% על שער החליפין. עוד עולה מהמחקר כי בנק ישראל מתערב במצב של ייסוף יתר ריאלי של השקל ביחס לטווח הארוך. בנק ישראל גם מתחשב בהיקף יתרות המטבע - ככל שהיתרות נמוכות, ההתערבות גדלה. גידול ביצוא נוטה להקטין את ההתערבות.
על פי הנתונים, יתרות המטבע זינקו ל־102 מיליארד דולר, זאת למרות שרק לפני כשבועיים רכש הבנק המרכזי כמיליארד דולר. למרות זאת, השער היציג של הדולר נמצא כעת ברמה של 3.63 שקל לדולר, הנמוכה ביותר זה שנתיים וחצי.
זאת ועוד, למרות משבר המטבע, וכפי שנחשף ב”מעריב־סופהשבוע”, הוועדה המוניטרית והמינהלית בבנק ישראל אינה מאוישת במלואה על ידי נציגי ציבור. בעקבות עובדה זו, התעשיינים מתחו בימים האחרונים ביקורת על הגורמים האחראים. דן פרופר, יו”ר אוסם ולשעבר יו”ר הוועדה המינהלית בבנק ישראל, טוען כי “יש כאן מצב של חוסר הבנה בסיסי בדבר חשיבות הרכב הוועדות. הדבר נוגע לוועדה המינהלית והרבה יותר לוועדה המוניטרית שבה חסרים שני נציגי ציבור”.
לדבריו “הוועדה המוניטרית מקבלת החלטות שהנן חיוניות למצב המשק, ולצד נגידת בנק ישראל חייב לפעול הרכב של מומחים כמו של הפרופסורים מהאקדמיה. אם אין ביקורת על המדיניות קיים הפסד של דיון פורה. יש לקדם במהירות את איוש חברי הוועדה”.
פרופר הוסיף כי “הרמה הנוכחית של השקל היא חזקה מדי ופוגעת ללא ספק ביצוא ומקלה על היבוא הפוגע בתעשיינים. הריבית כיום היא אפסית והתקווה הייתה שהעלאת הריבית בארה”ב תשנה את המצב אבל זה לא קורה. אחת הסיבות לכך היא פעולות ספקולטיביות גדולות, שכוללות חברות ישראליות היושבות באופן מלאכותי על השקל במקום להמיר אותו למטבע חוץ. ניתן לבלום את התופעה, אם תוגבל ההמרה בסכומים גבוהים מאוד של 20 מיליון דולר ויותר. אפשר למשל למנוע המרה מיידית של שקלים למט”ח ולהתיר זאת רק לאחר המתנה של יומיים”. עוד הוסיף פרופר כי “יש להמשיך גם את ההתערבות בשוק המטבע ובעניין זה אני סומך מאוד על הנגידה, שהיא תקבל את ההחלטות הנכונות. תלונות התעשיינים בנושא זה הן בהחלט מוצדקות”.